Page 5 - etmol 98
P. 5
שרידי בית קלונימוס מממצא ,במוזיאון לעתיקות העיר בדבר שאלת קיומן באותה תקופה
ולסתור את ההנחה שאין הן הולמות את
כלל לשאת רק אשה אחת וחוק כזה אף התקנות המיוחסות לו מובאות במקורות המציאות ההיסטורית של המאה ה״.11
קיים היה בסביבתם הנוצרית עוד מן אחרים בשם ״תקנות הקהילות״ ,״חרם תלמידיו של רבנו גרשום הם ששימשו
התקופה הקארולינגית .אף-על-פי-כן אחריו מורי הוראה ומנהיגי הקהילות
היתה לתקנה זו ,ובייחוד לאיסור לגרש קדמונים״ ,״תקנת גאונים קדמונים״ ואין להעלות על הדעת שיתעלמו,
אשה על כורחה ,חשיבות רבה ביותר. ועוד .אין ספק שלכמה מן התקנות בייחוד בעירו מגנצא ,מתקנות שתיקנו
אם מוסיפים שתי תקנות אלו לתקנתם נשתמרה כאן מסורת שונה על מקורן.
של גאוני בבל ,שכל אשה הטוענת עם זה ,אין ללמוד דרך קבע מייחוסים הוא ובית דינו.
שאינה חפצה עוד בבעלה ,כופין אותו סתמיים מעין אלו ,כי הייחוס המקביל ואכן ,התקנה הראשונה של קובץ
לגרשה מייד -תקנה שנתקבלה גם על לרבנו גרשום במקורות אחרים ,מוטעה התקנות ,הכופה עובר״אורח להתדיין
דעת רבנו גרשום -ברור שמעמדה של הוא .כאמור ,היו מתקנותיו שחזרו בפני בית״הדין המקומי ,מוכחת
האשה בחברה היהודית באשכנז השת ונתקבלו בכנסי קהילות ,ואחרונים בשתיים מן השאלות שהופנו אל הרב
העדיפו להסתמך על כך ,באשר האישור יהודה הכהן ,תלמידו של רבנו גרשום.
פר עוד יותר והודגשו כבודה ומעמדה. הכללי מחייב יותר .אין להוציא מכלל זכות הרוב לכוף את רצונו על המיעוט,
ממקורותיהם של חכמי אשכנז במאה אפשרות שרק המקור המאוחר ,אישורן תקנה מספר ,5מפורשת גם היא בתשו
ה 11-עולה ,כי מעמדה של האשה של הקהילות ,הוא שהגיע אל חכמים בה של תלמידיו .זכותו של בעל אבידה
בחברתם היה טוב יותר ממעמדה של לכוף את הקהל להכריז חרם ״שכל מי
האשה היהודיה בכל מקום אחר .הדבר מאוחרים ולכן הסתמכו עליו. שיודע מאבדתו שום דבר ילך ויודיענו״
התבטא ,מלבד בתקנות הללו ,גם לסיכום ,תקנות הרבה תיקן רבנו עולה משאלה שהופנתה מאחד הירידים
בגובה הכתובה שהיה מעל למקובל גרשום בתחומים שונים .הקביעה אל רבנו גרשום עצמו .התקנה שלא
במקומות אחרים ,בחלקן של הנשים שהוצמדה לתקנות בשנת תתק״פ לבייש בעל תשובה ,דהיינו שלא לפגוע
בפעילות הכלכלית ובשיתופן בהכרעות ) (1220״מלבד תקנות רגמ״ה שהן הרבה באנוסים ששבו )מספר 16ברשימה(,
שונות שהיו קשורות בחיי המשפחה. מאוד״ ,מאוששת ומבוססת -מהן שהגי- מיוחסת לרבנו גרשום כבר בימיו של
קרוב לוודאי הוא שיש לקשור מציאות עונו ומהן שאבד זכרן .יש בהן שתיקן רש״י .ואולם יש לציין ,כי הגם שיש
זו ומגמה זו עם מעמדם הכלכלי האיתן הוא -יחד עם בית דינו -יש מהן שהיו במקורות אלו לסייע בהקדמתן של
של היהודים .אלו עסקו רובם ככולם מנהגי קהילות בימיו ואף לפני כן ,ויש התקנות ,אין בהם כדי להוכיח את
במסחר וראו עצמם שייכים לשכבה שנתקבלו בכנסים של מקצת קהילות בעלותו האישית של רבנו גרשום
החברתית הגבוהה ,ומכאן חובתם גם גרמניה או רובן ,שבהם נטל גם הוא
לדאוג לכבוד בנותיהם ולמעמדן .כך חלק .רבות אחרות ,קדומות ומאוחרות, עליהן.
היה גם בחברה הנוצרית הסובבת יוחסו לו בטעות .בכמה מקרים ביכולת
אותם :עלייתן של הערים הביאה לשי נו להבחין ולקבוע אילו תקנות אכן על ריבוי תקנותיו של רבנו גרשום ועל
פור מעמדה של האשה גם בקרב שכבת יצאו מתחת ידו ובמקרים הרבה לא יצא משקלן הרב מצויה עדות חשובה מתל
הביניים שעסקה במסחר שמספר מידיו של רש״י האומרים :״ובסדר הזה
הנמנים עמה גדל בגרמניה באותן דיון מעין זה מכלל השערה. רבנו)רש״י( נ״ע )נוחו עדן( הנהיג את
המפורסמות ביותר בתקנות רבנו דורו שהעמיק ממכתב ידי רבו מובהק,
מאתיים שנה. גרשום הן התקנות בדיני אישות: ר׳ יעקב בר יקר ,שפירשה במסכת
ועדיין נותרה תמיהה :האם הגביל האיסור לשאת אשה שניה על הראשו מגילה ,לפני המאור הגדול מתקן לכולה
רבנו גרשום את האיסור לשאת אשה נה והאיסור לגרש אשה על כורחה .ככל גולה ,רבינו גרשום ז״ל״ .מתברר כי
שניה עד סוף האלף ה (1240) 4-בלבד הנראה ,נמנות שתי אלו עם אותן בסוף המאה ה 11-או בראשית המאה
כפי אחת המסורות? -טיעונים שונים תקנות שנתקבלו בכנס קהילות בהנהג שלאחריה -שניים או שלושה דורות
יש בעניין זה ,אבל אין בידינו סיוע תו וביוזמתו של רבנו גרשום ונתקבלו בלבד אחרי פטירתו -מתואר רבנו
ברור למסורת זו על הגבלת הזמן ,ועד לאחר מכן על-ידי כל קהילות גרמניה גרשום כמי שתיקן תקנות ״לכל
שלא יימצא סיוע שכזה נראה שהתקנה וצרפת .קשה להניח שרבנו גרשום ,עם הגולה״ .יש בזאת עדות ברורה על
כל ביטחונו העצמי ותחושת המנהיגות מסורת קדומה ומבוססת ,כי מידיו של
עומדת. שבו ,היה בא לתקן תקנות אלו שהיתה רבנו גרשום או ביוזמתו ,יחד עם
בהן משום מהפכה בחיי המשפחה ,על אחרים ,יצאו תקנות רבות שעסקו גם
לעיון נוסף :חכמי אשכנז הראשונים - דעת עצמו .ניתן להביא סיוע לדעה זו בבעיות אקטואליות שונות רבות ערך,
א .גרוסמן ,הוצאת מאגנס ,האוניברסי שעמדו במרכזו של הדיון הציבורי.
גם מדבריהם של חכמים במאה ה.12- הסתמכותו של רבנו תם על תקנת רבנו
טה העברית. אמנם בפועל נהגו היהודים בדרך גרשום שלא להגיה את הספרים -תקנה
שלא נשתמרה במקור אחר -מסייעת
גם היא לכך .נראה כי רבות מתקנות
אלו תיקן רבנו גרשום יחד עם בית דינו
וקצתן אף בכנסים של קהילות.
אף-על-פי-כן ברור הוא שתלו ברבנו
גרשום תקנות שאינן שלו .בכמה מן
התקנות שבקובץ ״תקנות רגמ״ה״
נאמר כי הן קדמו לרבנו גרשום והוא
חידשן .ואכן בידינו עדויות על תקנות
של קהילות עוד מן התקופה שקדמה
לרבנו גרשום מן המאה ה .10-כמה מן