Page 7 - etmol 98

P. 7

‫‪Social and Religious‬‬ ‫באלה‪ .‬היהודים הצטיינו בהסתגלותם‬ ‫עבודה עצומה זו היא מקור בלתי נדלה‬
‫לתנאים שנכפו עליהם‪ :‬ניצול מרבי של‬ ‫לא רק למידע אלא גם להעלאת בעיות‬
‫‪H istory of the Jews‬‬ ‫האוטונומיה‪ ,‬פיקחות כלכלית וכשרון‬ ‫הטעונות מחקר נוסף‪ .‬כוח העבודה‬
‫לקיים חיי תרבות מקוריים‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫והבטחון העצמי העומדים מאחורי‬
‫‪BY‬‬ ‫הם היו נתונים לשינויים שרירותיים‬ ‫החיבור יכולים להפליא כל קורא‬
‫‪SALO W17TMAYER BARON‬‬ ‫וחד‪-‬צדדיים‪ ,‬לעתים תכופות באמצעים‬ ‫ומעיין‪ .‬ואת הכל עשה בארון לבדו‪,‬‬
‫‪PROFESSOR OF JEWISH HISTORY, EITERATURK, AND‬‬ ‫בעזרת מזכירה לעבודות הדפסה ואשתו‬
‫‪INSTITUTIONS, ON THE MILLER FOUNDATION‬‬ ‫אלימים‪.‬‬
‫בארון הוא היסטוריון מודרני מובהק‪,‬‬ ‫שעמדה לימינו גם כעוזרת מחקר‪.‬‬
‫‪COLUMBIA UNlVERSmr‬‬ ‫כפי שעולה משימושו העקבי בכלים של‬
‫מדעי החברה‪ ,‬כגון סוציולוגיה‪ ,‬דמוגר‬ ‫עיקר כוחו של סאלו בארון כהיסטו‬
‫‪VOLUME TWO‬‬ ‫פיה וכלכלה‪ .‬אגב דיוניו הוא נזקק גם‬ ‫ריון הוא המעוף העצום ורוחב היריעה‬
‫לבחינה מעמיקה של נושאים מוזנחים‬ ‫של עבודתו‪ .‬הוא ניחן ביכולת נדירה‬
‫‪NEW YORK : MORNINGSIDE HEIGHTS‬‬ ‫באופן יחסי‪ ,‬כגון התאוריה הפוליטית‬ ‫לחוש בדקויות וברמזים שבמקורות‪.‬‬
‫על אזרחות עירונית יהודית בימי‬ ‫היה לו כשרון מופלג למזג את ההיסטו‬
‫‪COLUMBIA UNIVERSITY PRESS‬‬ ‫הביניים‪ ,‬יחם הפרוטסטנטיזם ‪ -‬ולא רק‬ ‫ריה היהודית עם ההיסטוריה הכללית‪.‬‬
‫‪1937‬‬ ‫מרתין לותר ‪ -‬ליהודים במאה הראשונה‬ ‫הוא לא נתפס לתאוריות אופנתיות‬
‫וקיצוניות וניתן לומר שהתמונה של‬
‫שער הספר על ההיסטוריה הדתית והחברתית‬ ‫לקיומה‪ ,‬ההומניזם היהודי ועוד‪.‬‬ ‫מוצאי ימי הביניים שהציג בחיבורו‬
‫אין לך חיבור המשלב במידה כה‬ ‫אינה שונה ביסודה מזו שהציגו החשו‬
‫ההיסטוריונים היהודיים המעטים שלא‬ ‫גדולה את ההיסטוריה היהודית עם זו‬ ‫בים בחוקרים שקדמו לו‪ ,‬אלא שהתמו‬
‫באו ממשפחת רבנים וכלי‪-‬קודש או‬ ‫הכללית‪ ,‬כמו חיבורו של בארון‪ ,‬אבל‬ ‫נה שהוא צייר מגוונות ומפורטת מכולן‪.‬‬
‫מקרב המעמד הבינוני אלא ממשפחה‬ ‫שילוב זה הוא דו״סיטרי‪ ,‬שכן בארון‬ ‫באופן כללי‪ ,‬השקפתו של בארון על‬
‫מקדיש גם מקום להשפעתם של היהו‬ ‫עברו של עם ישראל שמרנית ביסודה‪.‬‬
‫עשירה‪.‬‬ ‫דים והיהדות על החיים‪ ,‬התרבות‬ ‫תמיד עמדה לנגד עיניו המציאות‬
‫האם ובאיזו מידה השפיע מוצאו‬ ‫והדתות של העמים שבקרבם חיו‪ ,‬ואף‬ ‫לאשורה‪ :‬היהודים היו מיעוט בכל‬
‫החברתי על גישתו ההיסטורית של‬ ‫המקומות שבהם חיו‪ ,‬והם היו נתונים‬
‫בארון‪ ,‬זאת לא ניתן לקבוע‪ .‬מכל‬ ‫הקדיש לכך מחקר חלוצי‪.‬‬ ‫ללחץ מתמיד לעזוב את דתם‪ .‬מספריו‬
‫מקום‪ ,‬הוא היה בעל כישורים עסקיים‪,‬‬ ‫בארון הגיע למעמד של בכורה בקרב‬ ‫של בארון עולה‪ ,‬שתפקידם של המנהי‬
‫ואביו הכניסו כנראה לרזי עולם העס‬ ‫ההיסטוריונים של עם ישראל החיים‬ ‫גים היה להגן על בני עמם בתוך סביבה‬
‫קים‪ .‬בארון סיפר בנימה של גאוה‪,‬‬ ‫בגולה‪ .‬הוא תפס גם מקום חשוב בין‬ ‫עוינת בדרך כלל‪ ,‬ולקיים חיים יהודיים‬
‫שפעם אחת בנערותו הפקיד אביו בידיו‬ ‫ההיסטוריונים בארצות‪-‬הברית ובעולם‬ ‫אוטונומיים ככל האפשר‪ .‬תכונותיהם‬
‫את ניהול הבנק כשנסע מן העיר לכמה‬ ‫האקדמיה שם‪ ,‬אך בארץ היה פועלו של‬ ‫של מנהיגים ראויים לשמם היו זהירות‬
‫בארון‪ ,‬בעיקר בתקופה הראשונה‪ ,‬ידוע‬ ‫ושיקול דעת ‪ -‬ובשעת הצורך מסירות‬
‫שבועות‪.‬‬ ‫מעט באופן יחסי‪ .‬היו אלו שנות מלחמת‬ ‫נפש ‪ -‬ולא העזה או תוקפנות‪ .‬שלטון‬
‫מילדות גילה בארון כשרונות רבים‪,‬‬ ‫העולם השניה והקהילות היהודיות היו‬ ‫הקהילה גרם לעתים לעיוותים‪ .‬מצד‬
‫קיבל חינוך פרטי עד שנתו ה״‪ 17‬וחינוך‬ ‫מנותקות אלה מאלה‪ .‬ספריו של בארון‬ ‫אחד הצרה המסגרת הסגורה את אופקי‬
‫כללי משולב‪ :‬שמונה חודשים בשנה‬ ‫היו כתובים אנגלית שלא היתה שגורה‬ ‫החיים‪ ,‬אך מצד אחר היא מנעה סכנה‬
‫עסק בלימודי קודש וארבעה חודשים‬ ‫כשפת מחקר בפי קוראים רבים‪ .‬גם‬ ‫גדולה בהרבה של מרדנות ושבירת‬
‫הקדיש ללימודים הומניים‪ ,‬ובכל שנה‬ ‫ההדגשים המאפיינים את יצירתו היו‬ ‫המסגרות‪ ,‬שבאו בדמות תנועה משיחית‬
‫התייצב למבחנים בגימנסיה המקומית‪.‬‬ ‫שונים מן המקובל בהיסטוריוגרפיה‬
‫הוא רכש ידיעות נרחבות בתנ״ך‪ ,‬בתל‬ ‫הישראלית‪ ,‬גם בשל העובדה שבשנים‬ ‫מפוקפקת‪ ,‬הלשנה והמרת דת‪.‬‬
‫מוד ובמפרשיו‪ ,‬ואף בעברית החדשה‬ ‫ההן הצטמצמו מאוד הקשרים הבין‪-‬‬ ‫בארון הדגיש בספריו את הגורמים‬
‫שבה פירסם מאמרים בעתונים העבריים‬ ‫לאומיים‪ ,‬ולכן ספריו של בארון כמעט‬ ‫הכלכליים‪ ,‬אך דחה כל פירוש מרקסיס‬
‫בשנת ‪ .1912‬הוא נטה להיסטוריה וקרא‬ ‫לא הגיעו לארץ עד לשנת ‪ .1950‬רק‬ ‫טי של מאבק בין מעמדות כמפתח להב‬
‫ושנה בספריו של גרץ עד שידע אותם‬ ‫נת ההיסטוריה היהודית‪ .‬בעיני הנוצרי‪,‬‬
‫מעט מספריו תורגמו לעברית‪.‬‬ ‫הן היהודי העשיר ובעל הרכוש‪ ,‬הן‬
‫כמעט על‪-‬פה‪.‬‬ ‫המלווה‪ ,‬הן בעל המלאכה והן הקבצן‬
‫סאלו‪-‬שלום בארון נולד בשנת ‪1895‬‬ ‫היו בראש ובראשונה יהודים‪ ,‬לכן גורל‬
‫הוא למד תקופה קצרה באוניברסיטה‬ ‫בעיר טרנוב בגליציה להורים אמידים‪,‬‬
‫של קרקוב ואחר‪-‬כך עבר ללמוד בבית*‬ ‫אביו היה בעל נכםים ובעל בנה פרטי‬ ‫אחד היה לכולם‪.‬‬
‫המדרש לרבנים ובאוניברסיטה בוינה‪.‬‬ ‫וראש הקהל בטרנוב‪ .‬לימים הרבה בנו‬ ‫בארון דחה את חלוקת ההיסטוריה‬
‫בארון הוסמך לרבנות מטעם בית‪-‬‬ ‫לחקור ולכתוב על האחריות והתפקידים‬ ‫היהודית ברוח ההיסטוריונים היהודים‬
‫המדרש ובשנת ‪ 1917‬הוכתר בתואר‬ ‫הכרוכים בהנהגת קהילה‪ ,‬ואולי תרמה‬ ‫בני המאה ה‪ ,19-‬על פי היצירה הרוח‬
‫דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת וינה‬ ‫לכך הדוגמה שראה במו עיניו‪ .‬מקרה‬ ‫נית‪ ,‬וגם את שיטת ה״מרכזים״ של‬
‫)הוא למד שם היסטוריה ולשונות‬ ‫אחד מעירו טרנוב הזכיר בארון‪ :‬בימי‬ ‫דובנוב‪ ,‬ובמקום החלוקות המקובלות‬
‫שמיות( ואחר‪-‬כך הוכתר בשני תארי‬ ‫מלחמת העולם הראשונה הגיעה לעיר‬ ‫הוא הציע חלוקה לפי ההיסטוריה הכל‬
‫דוקטור נוספים‪ ,‬האחד במשפטים‬ ‫קבוצת פליטים בערב חג הפסח‬ ‫לית‪ .‬אין זה מקרה שכותרות רבות‬
‫והתיישבה בביתו של ראש הקהל ללא‬ ‫בספריו לקוחות מההיסטוריה הכללית‪:‬‬
‫והאחר במדעי המדינה‪.‬‬ ‫הודעה מראש וללא הזמנה‪ .‬מיד נטל על‬ ‫״יורשי רומי ופרם״‪ ,‬״הגילויים‬
‫מאמרו הראשון בשטח ההיסטוריה‬ ‫עצמו אביו את האחריות לדאוג לפלי‬ ‫וההתיישבות מחדש״‪ ,‬״הרנסנס‪,‬‬
‫התפרסם ב‪ 1917-‬בשפה הגרמנית‬ ‫טים‪ .‬אגב‪ ,‬יש לציין‪ ,‬כי בארון היה בין‬ ‫הרפורמציה ומלחמות הדת״ וכיוצא‬

2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12