Page 11 - etmol 98

‫משורר ומקובל‬ ‫שנקרא ״לכו נא ונוכחה״‪ .‬במאמרו טען‬ ‫שיר נגד הברון ששמו ״פותר החלו­‬
‫שבן‪-‬יהודה‪ ,‬״הכותב שטנה על רבני‬ ‫מות״‪.‬‬
‫אימבר דיווח לאחיו על מהלך ההדפ­‬
‫סה של קובץ שיריו ״ברקאי״‪ .‬באחד‬ ‫עיר הקודש ועל חכמי הספרדים״‪ ,‬קיבל‬ ‫״המליץ״ הגיב על המצב במושבות‬
‫ממכתביו בירך על המוגמר והודיע‬ ‫תמיכה מן הברון בגלל השיר ״נחמת‬ ‫בשנת תרמ״ז במאמר ראשי ׳״ראשון‬
‫שהוא יוצא להינפש מעבודתו בהוצאת‬ ‫בת ציון״‪ ,‬שפירסם אימבר ב׳׳הצבי״‬ ‫לציון׳ ‪ -‬הנה הנם!׳‪ /‬שכתב כנראה‬
‫הקובץ‪ .‬הוא שלח לו דוגמה מן המדור‬ ‫לזכר אמו של הברון‪ .‬על טענתו של בן‪-‬‬ ‫יל׳׳ג‪ .‬נאמר כי לפי השמועות שהגיעו‬
‫״בית עלמין״ שבספר וביקש שיראה‬ ‫יהודה שאימבר כעס עליו על שלא כתב‬ ‫לעתון היה ראש מחרחרי הריב ״איש‬
‫אותה להגביר שמואל אוירבאך‪ ,‬שהרי‬ ‫ביקורת על ״ברקאי״ בעתונו‪ ,‬ענה‬ ‫אחד ׳נפתלי חסיד׳ שמו‪ ,‬הלובש‬
‫המדור כלל ״שירי תוגה ואבל״ לזכר‬ ‫אימבר כי מעולם לא ביקש ממנו לעשות‬ ‫שטריימיל בשבת ועושה מעשה זמרי‬
‫בתו הססי אוירבאך ולזכר אליס אוליפ‪-‬‬ ‫בששת ימי המעשה״‪ .‬המאמר חזר גם‬
‫זאת‪.‬‬ ‫על ההאשמה שאימבר היה קרוב אל‬
‫נט‪.‬‬ ‫״בעלי המשלחת״‪ ,‬כלומר המסיון‪.‬‬
‫אימבר הפליג לאירופה במרס ‪1887‬‬ ‫בן‪-‬יהודה המשיך בפולמוס ובמאמר‬ ‫בתגובה על דברי ״המליץ״ שלח אימבר‬
‫לאחר שעשה בארץ יותר מארבע שנים‪.‬‬ ‫״עדות נאמנה״ האשים את אימבר‬ ‫מכתב לעתון‪ .‬במכתבו זה ביקש לדעת‬
‫לאחיו הודיע מערים שונות על הקורות‬ ‫שהתחבר למסיונרים ושקיבל תמיכה‬ ‫אם נתקבל במערכת ספר שיריו ״ברק‪-‬‬
‫אותו‪ .‬בגלויה מברלין התלונן על שלא‬ ‫מפרידלנדר‪ ,‬ראש המסיון‪ .‬אימבר‬ ‫אי״‪ ,‬שיצא בירושלים בשנת תרמ׳׳ו‪,‬‬
‫קיבל תשובה על המכתב ששלח מבודפ­‬ ‫השיב מלחמה שערה ושם את בן‪-‬יהודה‬ ‫ואם נתפרסמה עליו רשימת ביקורת‪.‬‬
‫סט‪ .‬הוא הביע את צערו על שלא היה‬ ‫ללעג בשיר סאטירי שפירסם ב׳׳חבצ‪-‬‬ ‫בהמשך מכתבו התייחס בלעג להאשמה‬
‫באפשרותו לבקר את בני משפחתו‬ ‫לת״ ״הצבי והצב״ שמו‪ .‬אימבר פירסם‬ ‫ש׳׳נפתלי חסיד״ הוא האשם במריבות‬
‫באותו עתון מכתב תשובה ארוך בכות­‬
‫בזלוצ׳וב‪.‬‬ ‫רת ״קדוש וברוך״‪ ,‬ובו דחה מכל וכל‬ ‫בראשון־לציון‪.‬‬
‫מפרים הודיע אימבר לאחיו שקיווה‬ ‫את ההאשמה שפרנסתו היתה מן‬ ‫אימבר התחיל מפרסם ב״חבצלת״‬
‫להשיג את מטרתו בעיר זו ואם לא‬ ‫המסיונרים‪ ,‬והסביר כי פרידלנדר סילק‬ ‫בקיץ תרמ׳׳ג‪ .‬ואולם בשנת תרמ׳׳ו עבר‬
‫יעלה הדבר בידו ייסע ללונדון‪ ,‬ששם‬ ‫רק את החוב שנתחייב למלון‪ .‬בה‬ ‫ל׳׳הצבי״‪ ,‬שערך אז יחיאל מיכל פינם‬
‫רבים הם מכיריו ומיודעיו‪ .‬הוא כתב‬ ‫בשעה מסר‪ ,‬ששמע מפי פרידלנדר כי‬ ‫משום היעדרו של בן־יהודה מן הארץ‪.‬‬
‫שאם ישיג את מבוקשו בלונדון יבוא‬ ‫הוא תמך בבן‪-‬יהודה‪ .‬באותו גיליון של‬ ‫באותה שנה התפרסמה מודעה של‬
‫משם לביקור אצל המשפחה‪ .‬במכתב‬ ‫״חבצלת״ פירסם אימבר גם שיר סאטי­‬ ‫אימבר‪ ,‬שבה הודיע כך‪ :‬״ספר אתי‬
‫אחר שנשלח מפריס ענה המשורר על‬ ‫בכתובים אשר קראתי בשם ׳ברקאי׳‬
‫שאלתו של אחיו בנוגע למטרתו‪ :‬״על‬ ‫רי בשם ״שם ככתיבתו״ נגד ״הצבי״‬ ‫ותוכנו יישוב ארץ‪-‬ישראל ועל המוש­‬
‫שאלתך מה מטרתי? היא מטרת כל אדם‬ ‫בות‪ ,‬כולם ברוח הלאומי‪ .‬חלק ראשון‬
‫בחלד ותכלית נצרה בעיני אלהים‬ ‫עם המכתבים ששלח המשורר לאחיו‬ ‫יכיל כחמישה גיליונות‪ .‬מי המדפים‬
‫שמריהו ושנשתמרו במחלקת כתבי‪-‬היד‬ ‫החפץ לקנותם ממני ע׳׳מ )על מנת(‬
‫ואדם‪.‬״‬ ‫של בית‪-‬הספרים הלאומי והאוניברסיט­‬
‫בסופו של דבר הגיע אימבר לאנג­‬ ‫אי מצויים כמה מכתבים מתקופתו‬ ‫להדפיסם יפנה אלי על פי תוי‪.‬״‬
‫ליה‪ ,‬ושם שהה ארבע שנים‪ .‬משם נסע‬ ‫הארץ‪-‬ישראלית‪ .‬כרגיל‪ ,‬גם מכתבים‬ ‫למודעה נלוותה הערת העורך‪ ,‬הוא‬
‫לארצות‪-‬הברית ובה חי עד מותו באוק­‬ ‫אלה הם בלי תאריכים‪ .‬הוא מסר לאחיו‬ ‫פינם‪ ,‬שהמליץ על הדפסת השירים‬
‫שעוד לא בא ל׳׳עמק השוה״ עם אוליפ‪-‬‬ ‫וששיבח את לשונם ואת תוכנם הלאומי‪.‬‬
‫טובר ‪.1909‬‬ ‫נט‪ ,‬אבל לא פירט מה היו חילוקי הדעות‬ ‫אימבר תרם אז ל׳׳הצבי״ כמה שירים‪,‬‬
‫ביניהם‪ .‬נראה שאוליפנט רצה לעכב את‬ ‫שהידועים שבהם הם ״הימלט ההרה״‬
‫לעיון נוסף‪ :‬בעל התקוה ־‪ -‬י‪ .‬קבקוב‪,‬‬ ‫ו״השופר״‪ .‬כמו כן פירסם בעתון קינה‬
‫אימבר בארץ‪ ,‬אבל המשורר עשה‬ ‫על מות אם הנדיב‪ ,‬בתיה די רוטשילד‪,‬‬
‫הוצאת מכון הברמן‪.‬‬ ‫הכנות לנסיעה לאירופה‪.‬‬
‫״נחמת בת ציון״ שמו‪.‬‬
‫וו‬
‫בימי שבתו באנגליה חידש אימבר את‬
‫השתתפותו ב״חבצלת״ והתקיף אז קשה‬
‫את פקידות הברון ותמך ברבנות הארץ‬
‫בעניין הנהגת שנת השמיטה‪ .‬במחלוקת‬
‫שבין ״חבצלת״ ל׳׳הצבי״ נטה לצד‬
‫״חבצלת״ וטען שבן‪-‬יהודה כיסה על‬
‫פשעי מנהלי הפקידות‪ .‬עמדתו זו עוררה‬
‫נגדו את חמתו של בן‪-‬יהודה והביאה‬

‫לידי פולמוס חריף בינו ובין המשורר‪.‬‬
‫לאחר שאימבר פיסם ב׳׳חבצלת״ את‬
‫שירו ״פותר החלומות״ נגד הברון‪,‬‬
‫הדפים בן‪-‬יהודה בעתונו מאמר ששמו‬
‫״מי המלשין״ ובו התקיף את פרומקין‪,‬‬
‫עורך ה׳׳חבצלת״‪ ,‬על שנתן מקום לשיר‬
‫של אימבר‪ .‬לא חסרו במאמרו האשמות‬
‫שונות ודברי‪-‬גידוף גם נגד המשורר‬

‫עצמו‪.‬‬
‫אימבר לא נשאר חייב לבן‪-‬יהודה‬
‫ופירסם ב״חבצלת״ מאמר תשובה‬