Page 9 - etmol 98
P. 9

‫אימבר בארץ‬

                                           ‫מחבר ההימנון נודד בין המושבות‪,‬‬
                                                    ‫כותב שירים‪ ,‬שותהיי״ש‬
                                                             ‫ומנהל פולמוסים‬

                                                                      ‫מאת יעקב קבקוב‬

‫בראשון‪-‬לציון במשך שלושה חודשים‪.‬‬           ‫משפחת אוליפנט לאימבר‪ .‬כידוע‪ ,‬שימ­‬        ‫ארבע שנים בלבד שהה נפתלי הרץ‬
‫וכך כותב אימבר‪ :‬״נסעתי לשם וישבתי‬         ‫שו יחסים אלה יסוד לכל מיני השערות‬        ‫אימבר‪ ,‬מחבר ״התקוה״‪ ,‬בארץ אבל‬
‫שלושה ירחים עדי שבתי לאיתני כי‬            ‫דחוקות ולרכלנות על יחסיה של אלים‬         ‫היו אלו ארבע שנים מכריעות ‪ -‬ראשית‬
                                          ‫עם הדרוזים‪ .‬רוב התיאורים של פרשה‬         ‫העליה הראשונה‪ ,‬ייסוד המושבות‬
‫האוויר שם טוב מאוד ויען כי הרופאים‬        ‫זו בחיי אימבר מבוססים על התבטאויו­‬       ‫הראשונות‪ ,‬תקופה של לבטים‪ ,‬ויכוחים‬
‫ציוו עלי במפגיע כי בל אהגה כי ההגיון‬      ‫תיו של המשורר בדפי יומנו ובמאמריו‬        ‫ומריבות‪ ,‬שאימבר היה שותף להם‪,‬‬
‫קשה לי‪ .‬לכן כתב לי האדון אוליפאנט‬         ‫השונים‪ ,‬אבל אין להם גיבוי בכתביו‬
‫לראשון‪-‬לציון כי עשה חוזה)פערטראג(‬         ‫של לורנס ואף לא במכתביה של אלים‪.‬‬                 ‫בשעה שנדד בכל יישובי הארץ‪.‬‬
‫עם איש אחד ללמדני חכמת מלאכת‬              ‫אמנם אוליפנט ורעייתו נמשכו אחרי‬          ‫אימבר שבזכות שיר אחד‪ ,‬״התקוה״‪,‬‬
‫מורה השעות וכתב לי כי אבוא לחיפה‬          ‫אימבר מפני נטייתו למיסטיקה ומפני‬         ‫קנה לו פירסום שהעמיד אותו בשורה‬
‫יען הוא יושב עתה רחוק מחיפא בכפר‬          ‫הקשר העז שלו לרעיון הציוני‪ ,‬אבל‬          ‫אחת עם גדולי המשוררים בדורנו‪ ,‬נולד‬
                                          ‫בעיניהם לא היה אלא אחד מבני הפמ­‬         ‫בעיירה בגליציה )בשנת ‪ .(1856‬הוא‬
                           ‫דאלא שושה‪.‬״‬    ‫ליה שריכזו בביתם ושניסו להדריכם‬          ‫פירסם שירים בעתונות העברית‪ ,‬נדד‬
‫אוליפנט ורעייתו באו להקביל את‬                                                      ‫ברחבי האימפריה האוסטרית של אז‪,‬‬
‫פני אימבר בחיפה‪ .‬אוליפנט שילם את‬                            ‫לפי תפיסתם המיוחדת‪.‬‬    ‫אהב את הטיפה המרה ושנא מרות‪ .‬הוא‬
‫שכר הלימוד והאישפוז של המשורר‬                                                      ‫הגיע לקושטא‪ ,‬הבירה התורכית‪ ,‬שם‬
                                                       ‫לומד שענות‬                  ‫פגש את לורנס אוליפנט ואת רעייתו‬
  ‫וגם שילם בעד כלי המלאכה הנדרשים‪.‬‬                                                 ‫אלים‪ .‬לורנם אוליפנט היה דיפלומט‬
‫נראה שאימבר לא החזיק מעמד‬                 ‫עבודתו של אימבר כמזכירו של אוליפ‪-‬‬        ‫אנגלי‪ ,‬סופר‪ ,‬עתונאי והרפתקן‪ .‬הוא‬
‫בחנותו‪ ,‬כי ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ 1884‬פנה‬          ‫נט לא העסיקה אותו באופן קבוע‪ ,‬והוא‬       ‫ואשתו היו חברים בכת דתית קיצונית‬
‫אוליפנט במכתב אל שמואל הירש‪,‬‬              ‫הרבה להיעדר מבית המשפחה בפרקי‪-‬‬
‫מנהל מקוה‪-‬ישראל‪ ,‬בנוגע לאפשרות‬            ‫זמן שונים שבהם עשה במושבות או‬            ‫באמריקה‪ .‬אוליפנט סייר בארץ‪ ,‬הציע‬
‫שהמשורר יתקבל כתלמיד‪ .‬וכך הוא‬             ‫בירושלים‪ .‬הוא שהה גם בביקור‬              ‫להקים מדינה יהודית בעבר הירדן ועזר‬
‫כתב‪ :‬״נפתלי הרץ אימבר ‪ -‬יהודי צעיר‬        ‫ממושך במצרים‪ .‬אוליפנט עשה כמה‬            ‫למייסדי המושבות‪ .‬כשפגש באימבר‬
‫שביקר אצלך פעם אחת בשנה שעברה‬             ‫ניסיונות לאפשר לאימבר לקנות לו‬           ‫התרשם ממנו והציע לו לבוא עמו ועם‬
‫כדי למסור איזו הודעה ממר הול‪ ,‬מיפו‬        ‫מקצוע ולהתמחות במשלח‪-‬יד‪ .‬לאחר‬
‫‪ -‬משתוקק ללמוד שנים מספר במכון‬            ‫שחלה אימבר במחלת הקדחת בירוש­‬            ‫רעייתו לארץ־ישראל‪ ,‬שם עמדו‬
‫לחקלאות‪ .‬הואיל ובשכלו הישר הוא‬            ‫לים בשנת ‪ 1884‬בא אוליפנט לידי‬                                ‫להשתקע על הכרמל‪.‬‬
‫רוצה להיות אדם מעשי ולהתמחות‬              ‫הסכם עם מומחה לשענות ללמד מלאכה‬
‫בעבודה גופנית‪ ,‬על אף בקיאותו המע­‬         ‫זו למשורר‪ .‬נראה שאימבר קנה לו‬            ‫אימבר הגיע לארץ עם משפחת‬
‫מיקה בספרות דתו‪ ,‬ולא למטרה‬                ‫מיומנות במקצוע זה‪ ,‬כי בדברי ההספד‬        ‫אוליפנט בסוף אוקטובר ‪ 1882‬והוא בן‬
‫אנוכית‪ ,‬כי אם מטעמי מצפון ‪ -‬רצוני‬         ‫שפירסם ב״חבצלת״ על אוליפנט כתב‪:‬‬          ‫‪ .26‬אלים אוליפנט סיפרה לאמה על‬
                                          ‫״בעת פתחתי חנותי בחיפה התנה עמי‬          ‫אימבר במכתב ששלחה מבירות‪:‬‬
‫לעזור לו‪ ,‬ואבקשך להודיעני באילו‬           ‫האדון אוליפאנט כי תהיה סגורה‬             ‫״הבאנו אתנו את העלם היהודי שלנו‪,‬‬
‫תנאים כספיים יוכל להתקבל ללימוד‬                                                    ‫שכלפי חוץ נוסע כמזכירו העברי של‬
                                                                           ‫בשבת‪.‬״‬  ‫לורנס‪ ,‬אך אנו מחנכים אותו לאט*‬
‫חקלאות במכון‪ ,‬ואם אפשר לקבלו‬              ‫במכתב ששלח המשורר לאחיו‬                  ‫לאט‪ ...‬נהדר הוא לראות כיצד דעותיו‬
               ‫מייד‪ .‬עכשיו הוא בחיפה‪.‬״‬    ‫שמריהו‪ ,‬סיפר לו על העזרה הנדיבה‬          ‫הקבועות‪ ,‬נטיותיו המושרשות‪ ,‬גלמיותו‬
                                          ‫שקיבל מאוליפנט לאחר שחלה בקדחת‪.‬‬          ‫השטחית ובורותו בכל הנוגע לנימוסי‬
‫ואולם אימבר‪ ,‬אם‪-‬כי התלהב מביקו­‬           ‫אוליפנט סידר כי ינוח בבית איכר‬           ‫החברה נעלמות והולכות‪ ,‬וכיצד‬
‫רו במקוה‪-‬ישראל ושר שיר תהילה‬                                                       ‫גילויים שונים‪ ,‬של אדיבות חבויה ושל‬
‫למוסד‪ ,‬לא זכה להתקבל לשם‪ .‬בשירו‬                                                    ‫צייתנות וכוח מוסרי איתן מתעוררים‬
‫יעץ‪ :‬״למקוה ישראל שלחו את בניכם‪,‬‬
‫‪ /‬שמה ילמדו ארץ לפלח; ‪ /‬למלאכה‬                                                        ‫בו במחיצתנו ‪ -‬והוא מאושר כמלך‪.‬״‬
‫לעבודה הרגילו ידיכם ‪ /‬אז תתאזרו‪,‬‬                                                   ‫דברים אלה של אלים שופכים אור‬
                                                                                   ‫חדש על טיב היחסים שנתקיימו בין‬
                            ‫תחליפו כוח‪.‬״‬

‫אימבר הירבה לשוטט במושבות וגם‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14