Page 12 - etmol 98

‫מאת יוחנן ארנון‬ ‫א‪.‬מ‪ .‬ליליין היה מן הציירים היהודים‬
‫המעטים בתחילת המאה שהצטרף לאס­‬
‫כולה מודרנית אז ‪ -‬״היוגנט־שטיל׳‪/‬‬
‫שהיה מעין סניף מרכז־אירופי של סגנון‬
‫הציור של ה״ארט נוכו׳‪ /‬הסגנון הרישומי‪-‬‬
‫עיטורי שיצא לו שם בעיקר באנגליה‪.‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ליליין‪ ,‬יליד גליציה‪ ,‬שפעל בוינה‪,‬‬
‫עיטר ספרים רבים‪ ,‬יצר תחריטים‪ ,‬הצט­‬
‫רף לתנועה הציונית והיה לציירה המוב­‬
‫הק‪ .‬כשנוסד ״בצלאל״ בירושלים התמן‬
‫לשמש שם מורה‪ ,‬וסגנון ציורו השפיע‬

‫מאוד על תלמידי ״בצלאל״‪.‬‬
‫ליליין עצמו לא הסתפק רק בציור‪,‬‬
‫אלא הרבה לכתוב והיה שותף לעתון‬
‫״אוסט אונד וסט״‪ ,‬שיוחד לעניינים‬
‫יהודיים ושהקצה מקום רב לאמנות‬
‫יהודית‪ .‬בפברואר ‪ 902‬ו פירסם ״מכתב‬
‫גלוי״ בעתון וביקש להסב תשומת לב‬
‫לאמנית יהודיה צעירה‪ ,‬ואגב כך מסר לנו‬
‫תמונה קצרה על מצבם של האמנים‬
‫היהודים בתחילת המאה‪ .‬ובך בתב‬

‫ליליין‪:‬‬

‫דמות‬
‫לימוד גמרא‬

‫סוף לשינוי לברכהז הנני מצפה לכך‪ ,‬הנני‬ ‫דמות עצמה‬
‫מקווה בכל לבי‪ ,‬והשקפה זו משפיעה עלי‬
‫להסב את תשומת לבם של קוראיך לכש­‬ ‫״אדוני העורך הנכבד מאוד! בשם‬
‫רון יהודי‪ .‬לפני זמן מה היתה לי ההזדמ­‬ ‫בחורה יהודיה בעלת כשרון בולט ביותר‬
‫נות לדאות בסטודיו שלי עבודות פרי ידה‬ ‫הנני מבקש לתת מעט מקום בכתב‪-‬העת‬
‫של בחורה יהודיה צעירה‪ ,‬שממש הפתי­‬ ‫המכובד שלך לדברים הבאים‪ .‬הסיבה‬
‫עו אותי‪ .‬היחה בהן כל כך הרבה‬ ‫המיוחדת מעניקה לי הזדמנות להקדים‬
‫מקוריות‪ ,‬פשטות ובכל זאת הסתכלות‬ ‫מספר הערות בעלות אופי כללי‪ .‬פעמים‬
‫אינטימית ביותר‪ ,‬כפי שניתן לראות אצל‬ ‫רבות הייתי במצב שגרם לי להרהר איזה‬
‫דיעות שגויות שוררות בציבוריות בנוגע‬
‫לאהבת האמנות אצל היהודים העשירים‪.‬‬
‫כמעט בכל פעם שביקר אצלי אמן או‬
‫סופר לא יהודי‪ ,‬התפתח בינינו הדו‪-‬שיח‬
‫הבא‪ :‬׳לך יש מזל׳ ‪ -‬אמר אורחי ‪ -‬׳אתה‬
‫אמן יהודי ‪ -‬בטח שהיהודים העשירים‬
‫ממש חוטפים את יצירותיו מהיד; עתרים‬
‫לך ומקדמים אותך‪ ,‬כך שקל לו ליצור‬
‫ולהתקדם באמנותך׳‪.‬״ ליליין מספר‬
‫בהמשך מכתבו כמה דעה זו מוטעית‬
‫ובעלי‪-‬ההון היהודיים אינם קונים אמנות‬
‫אצל ציירים יהודים וממשיך‪ :‬״דווקא‬

‫‪12‬‬