Page 15 - etmol 98
P. 15
עם ראש ממשלת אירלנד אימן דה־ולירה יורק וסלוניקי -לשמש שם רב .ואולם מצווה עלי לרדת למרתף ,המקום המוגן
הוא סירב לעזוב את עדתו באירלנד. ביותר בבית.״
רעייתו והבן חיים ליוו את הארון שנט רק תפקיד אחד עשוי היה להביאו
מן בהר הזיתים .זה היה ביקור ראשון לנטוש את הקהילה באירלנד -רבנות הזדהותו של הרב הרצוג עם המאבק
של הרב הרצוג בארץ .הוא ביקר בארץ-ישראל .ובעניין זה לא הקפיד למען אירלנד החופשית הקנתה לו
בכותל המערבי ,בקבר הרמב״ם בטב באיזו רבנות ובאיזה מקום בארץ .כפי הערכה רבה בקרב האירים .גם הרב
ריה ועלה על קברו של רבו ,הרב יעקב המסופר ,התארח אצלו פעם משולח הרצוג למד לחבב את העם הזה ,וכש־
דוד בן זאב ,הרידב״ז ,בצפת .הוא מירושלים ,שאמר לו כי אחד מיישובי נוסדה המדינה האירית החופשית סייע
ביקר בישיבות ואצל החלוצים ביישו- הארץ הלא גדולים מבקש לו רב והרב לארגן תמיכה בעם האירי בארצות־
ביהם ,הירצה בבית-הכנסת הגדול הרצוג התעניין בכך ברצינות :״בבקשה הברית על־ידי ידידים יהודים בעלי
בתל-אביב ובישיבות ירושלים ,בני- ממך עשה נא למעני כדי שאקבל משרה השפעה .הרב הרבה לפעול בקהילה
ברק ופתח-תקוה .הוא השאיר רושם רב היהודית בדבלין גם בנושאים לא
על שומעיו בבקיאותו בספרות היהו זו,״ אמר למשולח התמה. דתיים :הוא איחד את הקהילה שהיתה
דית ,במשפט העברי ובתורת המשפט אביה של הרעיה שרה ,הרב שמואל מפולגת בין ילידי המקום ובין יוצאי
הכללית .הרב הרצוג נפגש גם עם רבה יצחק הילמן ,עלה לארץ ב 1925-ועמד מזרח אירופה וביסס את המוסדות
בראש ישיבה בירושלים .אביו של הרב הקהילתיים; הוא רכש את אמונם של כל
של הארץ ,הרב קוק ,ושניהם התיידדו. הרצוג נפטר בשנת תרצ״ה ,1935 ,ולפי הצדדים ,טיפח ערכי דת ומסורת בין
עם שובו לדבלין מצא על שולחנו בקשתו נקבר בירושלים .הרב הרצוג, הצעירים ,פעל באירגונים ציוניים,
הזמנה מראשי הקהילה בפריס לבוא הירצה על נושאים מדעיים ותלמודיים
ולכהן שם במקום אביו .באותו הזמן תפילה ליד הכותל המערבי להצלחה
עמד להיבחר רב ראשי לתל-אביב. בהצבעה באר׳ם על הקמת המדינה וייסד שיעורי תלמוד לסטודנטים .הוא
מועמדותו של הרב הרצוג הוצגה גם הקים קרנות מילגה לעזרת צעירים
היא ,אבל הוא לא עשה מאומה למען
קידום בחירתו .לתפקיד זה נבחר הרב שהצטיינו בלימודיהם כדי שיוכלו להמ
עמיאל ,ששימש רב ראשי באנטוור שיך בלימודיהם באוניברסיטאות או
פן .הרב הרצוג שלח אליו מכתב ברכה במוסדות דתיים .כל מוצאי שבת נהג
חם .את הצעתה של הקהילה בפריס לקיים הרצאות בנושאי היסטוריה ,דת
ולאום וחדר ההרצאות היה גדוש
דחה. בשומעים .הרב לקח חלק גם בחיי הרוח
באותם ימים החל מאבק קשה על של דבלין הלא-יהודית ,ובביתו התקיי
עתיד הארץ והרב הרצוג יעץ לד״ר מו מפעם בפעם כינוסים של סופרים,
חיים וייצמן ,נשיא ההסתדרות הציו
נית ,על דרכים חדשות במאבק הציוני: משוררים ושל אנשי רוח נודעים.
״לא פוליטיקאי אני ולא בן פוליטיקאי
ואף-על-פי-כן ארשה לעצמי להציע הוא אף פירסם מחקרים בנושאי
דברים אחדים בעניין המבוכה בה פילוסופיה ,משפט ועניינים כלליים
נמצאת תנועתנו ...עד שיש לחשוש בחשובים שבעיתוני אירלנד ,ואף הוזמן
שחלק ממנה יבוא לידי ייאוש .ברור מטעם ממשלת אירלנד לסייע לה בהכנת
שאלה שרגש הדת ורגש התקוה המשי חוקת המדינה .באותם ימים נתעוררה
חית חזק בליבם לא יבואו לידי ייאוש מחלוקת בקשר לשחיטה נוכח הטענה
לעולם ,ואני מרגיש זאת בעצמי :ציוני שהשחיטה היהודית גורמת צער לבעלי
חיים .הרב הרצוג הופיע לפני הוועדה
15 שהוקמה לנושא זה והוכיח כי השחיטה
היהודית גורמת פחות צער לבעלי חיים
מדרכים אחרות -״אשרי הקהילה
שאתה מייצגה ,אשרי הקהילה שיש לה
סניגור כמותך אשר הציג את השאלה
לכל צדדיה בבהירות שכזאת,״ -אמרה
הוועדה במסקנותיה שאישרו את
השחיטה היהודית .תודות להשפעתו
בנתה העירייה תלמוז־-תורה גדול בדב
לין ולידו הקים הרב בית-ספר יהודי
כללי.
הרב התפרסם גם במלחמתו למען השכ
בות החלשות ולחם למען הטבת תנאי
חייהן .הוא לקח חלק פעיל במערכות
ציבוריות למען עקירת פרברי עוני
והקמת שכונות מגורים למחוסרי אמצ
עים .פעילות זו הביאה אותו לעתים
לעימות עם יהודים עשירים בעלי קרק
עות ,שיוזמת הרב פגעה בהם ,אבל
הרב לא נרתע מכך .בשל פעילותו
הכללית זכה למעמד מכובד באירלנד
בלי קשר לרבנותו ,והוא נמנה עם
המנהיגים הרוחניים החשובים של
המדינה.
עזמעו של הרב ושמע פעילותו יצא
למרחוק והוא קיבל הזמנות מקהילות
יהודיות גדולות -ברלין ,וינה ,ניו-
