Page 22 - ETMOL_32
P. 22

‫להיכשל באותיות שבקדושה‪ ,‬בא במקום אלכסנדר — סענ־‬                                           ‫להוראתו בעברית‪ .‬והרי כמה דוגמאות‪:‬‬
                                                             ‫דער•‬  ‫דב־בער‪ .‬צבי־הירש‪ ,‬זאב־וואלף‪ ,‬אריה־לייב‪ ,‬מגחם־מנדל‪,‬‬
                                                                   ‫שרגא־פייבוש או פייבל )שרגא בארמית נר ופעבום ביוונית‬
              ‫שמות ממקורות זרים‬
                                                                          ‫אלוהי השמש(‪ ,‬ברוך־בענדעט )קיצור מבענעדיקטוס(‪.‬‬
‫במדרש רבה נאמר ‪ :‬בזכות מה נגאלו בני ישראל ממצרים ‪:‬‬                 ‫בנימין וואלף־זאב )בראשית מ״ט — ובנימין זאב( ! יהודה‬
‫״ראובן ושמעון ירדו למצרים‪ ,‬ראובן ושמעון עלו משם‪ ,‬לא‬                ‫לייב־אריה )בראשית מ״ט — גור אריה יהודה(! נפתלי הירש־‬
‫היו קוראים ליהודה רופא‪ ,‬ולא לראובן לוליאני‪ ,‬ולא ליוסף‬              ‫צבי )בראשית מ״ט — נפתלי אילה שלוחה(; אפרים פישל‬
‫יוסטוס‪ ,‬ולא לבנימין אלכסנדר״‪ .‬כלומר‪ ,‬עמדה להם זכותם‬
‫של היורדים מצרימה שלא התבוללו ולא החליפו את שמותי­‬                            ‫)בראשית כ״ה — וידאגו לרוב‪ ,‬פישל הוראתו דג(‪.‬‬
‫הם העברים בשמות המקובלים אצל אומות העולם‪ ,‬אבל בהח­‬                 ‫רק בחלק קטן מצירופי־השמות קיים קשר‪ .‬לרוב מצטרפים‬
‫לפת השמות — מתן שם זר לבן או לבת — אין לראות סימן‬                  ‫שני שמות )אפילו שלושה(‪ ,‬שקשה לגלות ביניהם קשר מש­‬
‫מובהק להליכה בדרך הגויים והתבוללות‪ ,‬הדבר מעיד על‬                   ‫מעותי מבחינה לשונית או סמלית‪ .‬סיבות שונות לצירופי־‬

   ‫השפעה תרבותית ועל מעורבותם של ישראל בקרב הגויים‪.‬‬                                             ‫שמות ונעמוד רק על כמה מהם‪:‬‬
‫איש לא יפסול את כשרותו היהודית של מרדכי הצדיק‪,‬‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי ששמו נגזר משם האל הבבלי — מרדך‪ ,‬ושל אסתר‬                  ‫• הרצון לקיים את זכרם של שניים מבני המשפחה שהלכו‬
‫המלכה‪ ,‬ששמה מקורו בשם אלילה בבלית אישתר‪ .‬שמות‬                      ‫לעולמם‪ .‬מצרפים איפוא את השם של האחד לשמו של השני‪,‬‬
‫רבים ממקורות זרים קנו להם אזרחות באוצר השמות שלנו‪,‬‬                 ‫וקוראים לבן‪ :‬יחיאל־מיכל‪ ,‬חיים־יואל או לבת‪ :‬דבורה־לאה‪,‬‬
‫והם שמות יהודיים כשרים למהדרין ‪ :‬אלכסנדר‪ ,‬אריסטובולוס‪,‬‬
‫אבטליון‪ ,‬אנטיגנוס‪ ,‬שמוצאם יווני‪ ,‬וכן שמותיהם של חכמי‬                                                              ‫חנה־לאה וכדומה‪.‬‬
‫התלמוד‪ :‬בבא‪ ,‬טביומא‪ ,‬אבדימי‪ ,‬רבא‪ ,‬רבינא ועוד‪ ,‬שהם‬
                                                                   ‫• בשמות שכיחים מאוד בין היהודים כגון ‪ :‬אברהם‪ ,‬יצחק‪,‬‬
                                               ‫ארמיים במקורם‪.‬‬      ‫יעקב‪ ,‬משה ובדומה‪ ,‬לצורך הבחנה בין שניים במשפחה שנו?‪2‬ו־‬
‫לא בל השמות הזרים עמדו לישראל בכל הדורות‪ ,‬יש מהם‬                   ‫אים את אותו שם‪ ,‬ומתקבלים צירופי שמות‪ :‬אברהם שמשון‪,‬‬
‫שנוח היה להשתמש בהם באקלים רוחני מסוים‪ ,‬ובמרוצת‬
‫השנים פג טעמם והשימוש בהם פחת וזכרם נשתמר בכתובים‬                                           ‫יצחק מרדכי‪ ,‬יעקב יוסף‪ ,‬משה אהרון‪.‬‬
‫בלבד‪ .‬אוצר השמות של יהדות מזרח‪-‬אירופה ספג לתוכו שמות‬
‫כמעט מכל הלשונות שעמי אירופה השתמשו בהם‪ .‬קורה גם‪,‬‬                  ‫• מוסיפים לשם עברי שם ביידיש‪ ,‬או גירסה יידישאית‬
‫ששמות שהיו בשעתם מקובלים בקרב העמים לפני מאות‬                      ‫לשם עברי כגון ‪ :‬משה־לייב או יהושע־העשל )הושע — העשל(‪,‬‬

                                                                               ‫מרדכי־מאטל )מאטל — צורה יידישאית למרדכי(‪.‬‬

                                                                   ‫• תוספת שם כסגולה לאריכות ימים‪ :‬לרך הנולד שאחיו‬
                                                                   ‫מתו בצעירותם‪ ,‬מוסיפים את השם חיים )שיזכה לחיים ארו­‬
                                                                   ‫כים( או אלתר )אלטער שהוראתו זקן‪ ,‬שיזכה לזיקנה(‪ .‬וכן למי‬
                                                                   ‫שקיצו קרוב )חולה אנוש( תוספת של שם )וביחוד של אחד‬
                                                                   ‫מצדיקי הדור( עשויה לקרוע את גזר הדין שנחרץ עליו מלמע­‬

                                                                                                 ‫לה‪ ,‬או לבלבל את מלאך המוות‪.‬‬
                                                                   ‫משהוסיפו פעם שם מסיבה זו או אחרת‪ ,‬הצירוף קיים במש­‬

                                                                                                                       ‫פחה לדורות‪.‬‬

‫" ‪if‬‬                                                                               ‫קיצורם של שמות‬

      ‫יהודי מזרח אירופה‬                                            ‫בחיי יום יום‪ ,‬בקרב המשפחה‪ ,‬בין ידידים ואפילו במשא‪-‬‬
                                                                   ‫ומתן‪ ,‬אין אדם נוהג להשתמש בשמו המלא‪ ,‬ומה גם שהשם‬
                                                                   ‫הוא בעל כמה הברות ולא תמיד צלילו מתמזג עם צלילן של‬
                                                                   ‫השפות המדוברות בסביבתו‪ :‬היידיש‪ ,‬הפולנית‪ ,‬האוקראינית‪,‬‬
                                                                   ‫הצ׳כית והרוסית‪ .‬תר‪,‬ליך קיצורם של שמות מושפע גם מהתו­‬
                                                                   ‫פעה הקשורה באמונה בכוחן המיסטי של אותיות ה׳הויה׳‬
                                                                   ‫וה׳אל׳‪ ,‬והרבה נמנעו להעלות אותיות אלה על דל שפתיהם‪,‬‬
                                                                   ‫או אפילו על הנייר‪ .‬מאחר שבשמות רבים המקודשים במסו­‬
                                                                   ‫רת היהודית מופיעות אותיות ה׳אל׳ וה׳הויה׳ בתחילתן או‬
                                                                   ‫בסופן‪ ,‬הרי על־ידי השמטתם הפך השם להיות שם של חול‪.‬‬

                                                                                                               ‫והרי כמה דוגמאות‪:‬‬
                                                                   ‫הבלעתם בהגייה ולעתים גם השמטתן בכתיבה של אותיות‬

                                                                                                                            ‫׳ יהו׳‪:‬‬
                                                                   ‫מתתיהו — מתי׳ס‪ ,‬גדליה — גדל׳ה‪ ,‬יהושע — שיע‪ ,‬הושע‬
                                                                   ‫— העשל‪ ,‬ירמיה — ירמי׳ע‪ ,‬שמעיה — שמעי׳ע ושמרל‪-‬‬

                                                                       ‫שמערקע‪ ,‬טוביה — טובי׳ע )טעוויע(‪ ,‬רבקה — רבק׳ע‪' .‬‬
                                                                   ‫הבלעתם בהגייה ולעתים גם השמטתן בכתיבה של האו­‬

                                                                                                                       ‫תיות ׳ א ל ׳ ‪:‬‬
                                                                   ‫אליעזר — לייזער‪ ,‬אלעזר — לאזאר‪-‬לאזער‪ ,‬עזריאל —‬
                                                                   ‫עזריל‪ ,‬ירחמיאל — רחמיל‪ ,‬יחיאל — חיל‪ ,‬שמואל — שמיל‪,‬‬

                                                                                                                 ‫יחזקאל — חזק׳ל‪,‬‬
                                                                   ‫ובולט הדבר בשם השכיח ׳ישראל׳ — שקיבל צורה של‬
                                                                   ‫׳שרול׳‪ .‬ולעתים כאשר ישראל נאלץ לחתום בשמו על מסמך‬
                                                                   ‫כלשהו במקום לחתום ישראל חתם ישר׳ — והשמיט את האו­‬
                                                                   ‫תיות ׳ א ל ׳ ‪ ,‬ונתקבל השם איסר‪ .‬ואף בשם אלכסנדר‪ ,‬שמקורו‬
                                                                   ‫יווני ונתאזרח כשם יהודי‪ ,‬אם לצורך קיצור או בכדי שלא‬

                                                                   ‫‪22‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26