Page 22 - ETMOL_32
P. 22
להיכשל באותיות שבקדושה ,בא במקום אלכסנדר — סענ־ להוראתו בעברית .והרי כמה דוגמאות:
דער• דב־בער .צבי־הירש ,זאב־וואלף ,אריה־לייב ,מגחם־מנדל,
שרגא־פייבוש או פייבל )שרגא בארמית נר ופעבום ביוונית
שמות ממקורות זרים
אלוהי השמש( ,ברוך־בענדעט )קיצור מבענעדיקטוס(.
במדרש רבה נאמר :בזכות מה נגאלו בני ישראל ממצרים : בנימין וואלף־זאב )בראשית מ״ט — ובנימין זאב( ! יהודה
״ראובן ושמעון ירדו למצרים ,ראובן ושמעון עלו משם ,לא לייב־אריה )בראשית מ״ט — גור אריה יהודה(! נפתלי הירש־
היו קוראים ליהודה רופא ,ולא לראובן לוליאני ,ולא ליוסף צבי )בראשית מ״ט — נפתלי אילה שלוחה(; אפרים פישל
יוסטוס ,ולא לבנימין אלכסנדר״ .כלומר ,עמדה להם זכותם
של היורדים מצרימה שלא התבוללו ולא החליפו את שמותי )בראשית כ״ה — וידאגו לרוב ,פישל הוראתו דג(.
הם העברים בשמות המקובלים אצל אומות העולם ,אבל בהח רק בחלק קטן מצירופי־השמות קיים קשר .לרוב מצטרפים
לפת השמות — מתן שם זר לבן או לבת — אין לראות סימן שני שמות )אפילו שלושה( ,שקשה לגלות ביניהם קשר מש
מובהק להליכה בדרך הגויים והתבוללות ,הדבר מעיד על מעותי מבחינה לשונית או סמלית .סיבות שונות לצירופי־
השפעה תרבותית ועל מעורבותם של ישראל בקרב הגויים. שמות ונעמוד רק על כמה מהם:
איש לא יפסול את כשרותו היהודית של מרדכי הצדיק,
אף-על-פי ששמו נגזר משם האל הבבלי — מרדך ,ושל אסתר • הרצון לקיים את זכרם של שניים מבני המשפחה שהלכו
המלכה ,ששמה מקורו בשם אלילה בבלית אישתר .שמות לעולמם .מצרפים איפוא את השם של האחד לשמו של השני,
רבים ממקורות זרים קנו להם אזרחות באוצר השמות שלנו, וקוראים לבן :יחיאל־מיכל ,חיים־יואל או לבת :דבורה־לאה,
והם שמות יהודיים כשרים למהדרין :אלכסנדר ,אריסטובולוס,
אבטליון ,אנטיגנוס ,שמוצאם יווני ,וכן שמותיהם של חכמי חנה־לאה וכדומה.
התלמוד :בבא ,טביומא ,אבדימי ,רבא ,רבינא ועוד ,שהם
• בשמות שכיחים מאוד בין היהודים כגון :אברהם ,יצחק,
ארמיים במקורם. יעקב ,משה ובדומה ,לצורך הבחנה בין שניים במשפחה שנו?2ו־
לא בל השמות הזרים עמדו לישראל בכל הדורות ,יש מהם אים את אותו שם ,ומתקבלים צירופי שמות :אברהם שמשון,
שנוח היה להשתמש בהם באקלים רוחני מסוים ,ובמרוצת
השנים פג טעמם והשימוש בהם פחת וזכרם נשתמר בכתובים יצחק מרדכי ,יעקב יוסף ,משה אהרון.
בלבד .אוצר השמות של יהדות מזרח-אירופה ספג לתוכו שמות
כמעט מכל הלשונות שעמי אירופה השתמשו בהם .קורה גם, • מוסיפים לשם עברי שם ביידיש ,או גירסה יידישאית
ששמות שהיו בשעתם מקובלים בקרב העמים לפני מאות לשם עברי כגון :משה־לייב או יהושע־העשל )הושע — העשל(,
מרדכי־מאטל )מאטל — צורה יידישאית למרדכי(.
• תוספת שם כסגולה לאריכות ימים :לרך הנולד שאחיו
מתו בצעירותם ,מוסיפים את השם חיים )שיזכה לחיים ארו
כים( או אלתר )אלטער שהוראתו זקן ,שיזכה לזיקנה( .וכן למי
שקיצו קרוב )חולה אנוש( תוספת של שם )וביחוד של אחד
מצדיקי הדור( עשויה לקרוע את גזר הדין שנחרץ עליו מלמע
לה ,או לבלבל את מלאך המוות.
משהוסיפו פעם שם מסיבה זו או אחרת ,הצירוף קיים במש
פחה לדורות.
" if קיצורם של שמות
יהודי מזרח אירופה בחיי יום יום ,בקרב המשפחה ,בין ידידים ואפילו במשא-
ומתן ,אין אדם נוהג להשתמש בשמו המלא ,ומה גם שהשם
הוא בעל כמה הברות ולא תמיד צלילו מתמזג עם צלילן של
השפות המדוברות בסביבתו :היידיש ,הפולנית ,האוקראינית,
הצ׳כית והרוסית .תר,ליך קיצורם של שמות מושפע גם מהתו
פעה הקשורה באמונה בכוחן המיסטי של אותיות ה׳הויה׳
וה׳אל׳ ,והרבה נמנעו להעלות אותיות אלה על דל שפתיהם,
או אפילו על הנייר .מאחר שבשמות רבים המקודשים במסו
רת היהודית מופיעות אותיות ה׳אל׳ וה׳הויה׳ בתחילתן או
בסופן ,הרי על־ידי השמטתם הפך השם להיות שם של חול.
והרי כמה דוגמאות:
הבלעתם בהגייה ולעתים גם השמטתן בכתיבה של אותיות
׳ יהו׳:
מתתיהו — מתי׳ס ,גדליה — גדל׳ה ,יהושע — שיע ,הושע
— העשל ,ירמיה — ירמי׳ע ,שמעיה — שמעי׳ע ושמרל-
שמערקע ,טוביה — טובי׳ע )טעוויע( ,רבקה — רבק׳ע' .
הבלעתם בהגייה ולעתים גם השמטתן בכתיבה של האו
תיות ׳ א ל ׳ :
אליעזר — לייזער ,אלעזר — לאזאר-לאזער ,עזריאל —
עזריל ,ירחמיאל — רחמיל ,יחיאל — חיל ,שמואל — שמיל,
יחזקאל — חזק׳ל,
ובולט הדבר בשם השכיח ׳ישראל׳ — שקיבל צורה של
׳שרול׳ .ולעתים כאשר ישראל נאלץ לחתום בשמו על מסמך
כלשהו במקום לחתום ישראל חתם ישר׳ — והשמיט את האו
תיות ׳ א ל ׳ ,ונתקבל השם איסר .ואף בשם אלכסנדר ,שמקורו
יווני ונתאזרח כשם יהודי ,אם לצורך קיצור או בכדי שלא
22