Page 19 - ETMOL_32

‫ב ע ק בו ת‬
‫גיבורי‬

‫דבוטינסקי‬

‫מאת יעקב שביט'‬

‫שמעון קושניר בילדותו )מימיו( עובד באריזת הדרים‬

‫מעולם לא ידעתי‪ ,‬לעולם לא אדע‪ ,‬אותו‬ ‫זאב ז׳בוטינסקי בצעירותו‬ ‫ב־‪ 1908‬ביקר זאב ז׳בוטיגסקי‪ ,‬אז‬
‫עיתונאי וסופר בשפה הרוסית ועסקן ציו­‬
‫רגש שלם‪ ,‬אודגני‪ ,‬אחיד ויחיד של תחו ­‬ ‫ב־‪ 1908‬ביקר ז׳בוטינסקי‬ ‫ני‪ ,‬בפעם הראשונה בארץ־ישראל בשלי­‬
‫חותו של עיתון רוסי בשם ׳רום׳‪ .‬התוצאה‬
‫שת המולד‪ ,‬בה נתמזג הכל‪ ,‬העבר עם‬ ‫בארץ ופירסם אחר‪-‬כן שני‬ ‫העיקרית של ביקור זה היתה‪ ,‬מבחינתו‬
‫של ז׳בוטינסקי‪ ,‬היכולת לעמוד מקרוב‬
‫ההווה‪ ,‬האגדות עם התקוות‪ ,‬הפרטי עם‬ ‫סיפורים על ׳צברים'‬ ‫על מצבה הפנימי של האימפריה העות׳־‬
‫מנית ובתוך כך גם על האפשרויות ה­‬
‫ההיסטורי לילד זה שייך כל שעל מאד­‬ ‫וגישתם החדשה לארץ־‬ ‫פתוחות בפני התנועה הציונית ליישובה‬
‫של ארץ‪-‬ישראל ול״עבודה מעשית״ בה‪.‬‬
‫מת עמק־יזרעאל‪ ,‬כל אמה מאוכלסת‬ ‫ישראל • מי היו אותם‬ ‫אולם לביקור עצמו היו רק עקבות מע­‬
‫טים בחייו של ז׳בוטינסקי‪ .‬בניגוד לכת­‬
‫בשבילו דמויות חיות וקרובוו^ והוא מש­‬ ‫גיבורי־סיפור!‬ ‫ביהם של אישים אחרים מהגלריה הציו­‬
‫נית‪ ,‬הוא לא כתב רשמי‪-‬מסע עמוסים‬
‫קיף על פני העמק בעיני בעל ותושב‬ ‫ספוגים ממראותיה באורח בלתי‪-‬אמצעי‪,‬‬ ‫התפעלות רומנטית או אכזבה‪ .‬אף שז׳בו‪-‬‬
‫ועל כן שייכים לה בטבעיות גמורה‪ .‬ב­‬ ‫טינסקי סייר ברחבי הארץ והירצה לא‬
‫ותיק‪ ,‬ועל כל צעד נד ראשו ניד ברכה‬ ‫סיפורים אלה ניתן לגלות את ראשיתד‪,‬‬ ‫מעט‪ ,‬הרי בזכרונותיו נזכר הביקור הזה‬
‫של האידיאולוגיה של ׳האדנות׳‪ ,‬שהת­‬ ‫רק בקצרה‪ .‬הקורא את כל כתביו גם מ­‬
‫לזכרונות‪ ,‬כאילו הוא עצמו חיה את כל‬ ‫פתחה בשורות בית״ר‪ ,‬תנועת הנוער ה‪-‬‬ ‫שנים מאוחרות יותר לא ימצא בהם‬
‫את הרובד התיאורי‪-‬הספרותי‪ ,‬לא ברשי­‬
‫אלה‪ .‬איזה כוח נפלא הולך־ובשל ביצור‬ ‫ז׳בוטינסקאית משנות השלושים ואילך‪.‬‬ ‫מות‪ ,‬לא במאמרים ולא באיגרות‪ ,‬וחסרון‬
‫זה הוא תופעה בולטת‪ ,‬שכן ז׳בוטינסקי‬
‫קטן זה‪ ,‬הקשור באלף שורשים סמויים‬ ‫טיול להר־תבור‬ ‫הצטיין כידוע בכתיבה שופעת על נושאים‬

‫אל אדמת־קודש זו‪ ,‬איזה שיגשוג ופרי ­‬ ‫בסיפור ׳בעל‪-‬בית כזית׳ מספר ז׳בו‪-‬‬ ‫מגוונים‪.‬‬
‫טינסקי על טיול שערך מכפר‪-‬תבור להר‪-‬‬
‫חה עוד צפויים לכוח זה ומה נסים־ונפ־‬ ‫תבור בחברת פועלים צעירים ונער בשם‬ ‫נגיעה מסוימת ב״מימד הארצישראלי״‬
‫איתמר‪ .‬תוך כדי תיאור התרשמותו ממר­‬ ‫נמצא רק בשני סיפורים של ז׳בוטינסקי‪,‬‬
‫לאות עתיד הוא לחולל‪.‬‬ ‫אות הדרך מתרכז המחבר בתיאור הת­‬ ‫שנכתבו בעקבות הביקור‪ .‬אלה הם ׳בעל‪-‬‬
‫נהגותו‪ ,‬דיבורו והרגשתו של הנער אית­‬ ‫בית כזית׳‪ ,‬שהופיע ב‪ ,1911-‬והסיפור‬
‫בסיפור השני‪ ,‬׳יהודון׳‪ ,‬יוצא המחבר‬ ‫מר‪ ,‬המדבר עברית גמישה‪ ,‬פשוטה וטב­‬ ‫׳יהודון׳‪ ,‬שהתפרסם בקובץ בשפה הרו­‬
‫לטיול בשומרון עם ילד יהודי‪ ,‬תלמיד‬ ‫עית‪ ,‬המכיר כל קפל קרקע של האיזור‪,‬‬ ‫סית ב‪ .1930-‬בעוד שכתיבתו על ארץ‪-‬‬
‫בבית‪-‬הספר החקלאי קרית‪-‬ספר )בן‪-‬שמן‬ ‫ואשר בשבילו עמק יזרעאל אינו נוף ה­‬ ‫ישראל התאפיינה בהעדר ׳רומנטיקה׳‪,‬‬
‫של היום(‪ .‬גם כאן מתפעל המחבר מה­‬ ‫עולה מתוך סיפורי המקרא אלא נוף‪-‬גי‪-‬‬ ‫הרי בשני הסיפורים הללו — וכמעט בהם‬
‫דיבור העברי ה׳טבעי׳ והשוטף של הילד‬ ‫דולו‪ .‬והמחבר‪ ,‬האורח לשער״ חש קינאה‪:‬‬ ‫בלבד — ניתן לגלות סממנים רומנטיים‬
‫אבינועם‪ ,‬מהיכרותו המפליאה עם הסבי­‬ ‫ורמזים להתפתחות אידיאולוגית לעתיד‬
‫בה והנוף‪ .‬ז׳בוטינסקי אומר‪ ,‬כי תורת חייו‬
‫של אבינועם הסתכמה בשני ענפי‪-‬מדע‪:‬‬ ‫לבוא‪.‬‬
‫״לדבר עברית ולהרביץ בפרצוף״‪ .‬אבי­‬
‫נועם הוא‪ ,‬לדעת ז׳בוטינסקי‪ ,‬אב‪-‬טיפוס‬ ‫המ‪1‬טיב המרכזי של שגי הסיפורים‬
‫הוא הרצון לתאר את תודעת השייכות‬
‫של הנער הארצישראלי‪ ,‬הצבר‪.‬‬ ‫וחוויית השייכות הטבעית‪ ,‬הםפ‪1‬נטנית וה‪-‬‬
‫ז׳בוטינסקי טען ששני הסיפורים מבו­‬ ‫שורשית של הדור הארצישראלי הצעיר‬
‫ססים על פגישות אמיתיות והנה‪ ,‬לאחר‬ ‫לארצו‪ .‬ז׳בוטינסקי מספר על שני צעי­‬
‫שנים‪ ,‬התפרסמו פרקי עדות שמתוכם‬ ‫רים ארצישראליים‪ ,‬שגדלו וחונכו בארץ‪,‬‬
‫ניתן לזהות את גיבוריו הספרותיים של‬
‫זאב ז׳בוטינסקי‪ .‬מפרקי זכרונות שהוקל­‬
‫טו ברדיו התגלד‪ ,‬כי ׳איתמר׳‪ ,‬הנער ה­‬
‫עולה עם ז׳בוטינסקי האורח מרוסיה להר‬
‫תבור‪ ,‬הוא שמאי אלטשולר‪ ,‬שאביו עלה‬
‫ארצה בשנת ‪ 1891‬ושימש מנהלה של‬
‫׳אגודת מנוחה ונחלה׳ ואחר‪-‬כך היה מ­‬
‫מנהלי ׳אגודת נטעים׳‪ .‬שמאי יצא לגליל‬
‫התחתון ב‪ 1907-‬כדי לעבוד שם כפועל‬

‫חקלאי ושם נפגש עם ז׳בוטינסקי‪.‬‬
‫לימים סיפר שמאי אלטשולר‪:‬‬
‫ערב אחד הגיע למרחביה זאב ז׳בו‪-‬‬

‫‪19‬‬