Page 19 - ETMOL_32
P. 19
ב ע ק בו ת
גיבורי
דבוטינסקי
מאת יעקב שביט'
שמעון קושניר בילדותו )מימיו( עובד באריזת הדרים
מעולם לא ידעתי ,לעולם לא אדע ,אותו זאב ז׳בוטינסקי בצעירותו ב־ 1908ביקר זאב ז׳בוטיגסקי ,אז
עיתונאי וסופר בשפה הרוסית ועסקן ציו
רגש שלם ,אודגני ,אחיד ויחיד של תחו ב־ 1908ביקר ז׳בוטינסקי ני ,בפעם הראשונה בארץ־ישראל בשלי
חותו של עיתון רוסי בשם ׳רום׳ .התוצאה
שת המולד ,בה נתמזג הכל ,העבר עם בארץ ופירסם אחר-כן שני העיקרית של ביקור זה היתה ,מבחינתו
של ז׳בוטינסקי ,היכולת לעמוד מקרוב
ההווה ,האגדות עם התקוות ,הפרטי עם סיפורים על ׳צברים' על מצבה הפנימי של האימפריה העות׳־
מנית ובתוך כך גם על האפשרויות ה
ההיסטורי לילד זה שייך כל שעל מאד וגישתם החדשה לארץ־ פתוחות בפני התנועה הציונית ליישובה
של ארץ-ישראל ול״עבודה מעשית״ בה.
מת עמק־יזרעאל ,כל אמה מאוכלסת ישראל • מי היו אותם אולם לביקור עצמו היו רק עקבות מע
טים בחייו של ז׳בוטינסקי .בניגוד לכת
בשבילו דמויות חיות וקרובוו^ והוא מש גיבורי־סיפור! ביהם של אישים אחרים מהגלריה הציו
נית ,הוא לא כתב רשמי-מסע עמוסים
קיף על פני העמק בעיני בעל ותושב ספוגים ממראותיה באורח בלתי-אמצעי, התפעלות רומנטית או אכזבה .אף שז׳בו-
ועל כן שייכים לה בטבעיות גמורה .ב טינסקי סייר ברחבי הארץ והירצה לא
ותיק ,ועל כל צעד נד ראשו ניד ברכה סיפורים אלה ניתן לגלות את ראשיתד, מעט ,הרי בזכרונותיו נזכר הביקור הזה
של האידיאולוגיה של ׳האדנות׳ ,שהת רק בקצרה .הקורא את כל כתביו גם מ
לזכרונות ,כאילו הוא עצמו חיה את כל פתחה בשורות בית״ר ,תנועת הנוער ה- שנים מאוחרות יותר לא ימצא בהם
את הרובד התיאורי-הספרותי ,לא ברשי
אלה .איזה כוח נפלא הולך־ובשל ביצור ז׳בוטינסקאית משנות השלושים ואילך. מות ,לא במאמרים ולא באיגרות ,וחסרון
זה הוא תופעה בולטת ,שכן ז׳בוטינסקי
קטן זה ,הקשור באלף שורשים סמויים טיול להר־תבור הצטיין כידוע בכתיבה שופעת על נושאים
אל אדמת־קודש זו ,איזה שיגשוג ופרי בסיפור ׳בעל-בית כזית׳ מספר ז׳בו- מגוונים.
טינסקי על טיול שערך מכפר-תבור להר-
חה עוד צפויים לכוח זה ומה נסים־ונפ־ תבור בחברת פועלים צעירים ונער בשם נגיעה מסוימת ב״מימד הארצישראלי״
איתמר .תוך כדי תיאור התרשמותו ממר נמצא רק בשני סיפורים של ז׳בוטינסקי,
לאות עתיד הוא לחולל. אות הדרך מתרכז המחבר בתיאור הת שנכתבו בעקבות הביקור .אלה הם ׳בעל-
נהגותו ,דיבורו והרגשתו של הנער אית בית כזית׳ ,שהופיע ב ,1911-והסיפור
בסיפור השני ,׳יהודון׳ ,יוצא המחבר מר ,המדבר עברית גמישה ,פשוטה וטב ׳יהודון׳ ,שהתפרסם בקובץ בשפה הרו
לטיול בשומרון עם ילד יהודי ,תלמיד עית ,המכיר כל קפל קרקע של האיזור, סית ב .1930-בעוד שכתיבתו על ארץ-
בבית-הספר החקלאי קרית-ספר )בן-שמן ואשר בשבילו עמק יזרעאל אינו נוף ה ישראל התאפיינה בהעדר ׳רומנטיקה׳,
של היום( .גם כאן מתפעל המחבר מה עולה מתוך סיפורי המקרא אלא נוף-גי- הרי בשני הסיפורים הללו — וכמעט בהם
דיבור העברי ה׳טבעי׳ והשוטף של הילד דולו .והמחבר ,האורח לשער״ חש קינאה: בלבד — ניתן לגלות סממנים רומנטיים
אבינועם ,מהיכרותו המפליאה עם הסבי ורמזים להתפתחות אידיאולוגית לעתיד
בה והנוף .ז׳בוטינסקי אומר ,כי תורת חייו
של אבינועם הסתכמה בשני ענפי-מדע: לבוא.
״לדבר עברית ולהרביץ בפרצוף״ .אבי
נועם הוא ,לדעת ז׳בוטינסקי ,אב-טיפוס המ1טיב המרכזי של שגי הסיפורים
הוא הרצון לתאר את תודעת השייכות
של הנער הארצישראלי ,הצבר. וחוויית השייכות הטבעית ,הםפ1נטנית וה-
ז׳בוטינסקי טען ששני הסיפורים מבו שורשית של הדור הארצישראלי הצעיר
ססים על פגישות אמיתיות והנה ,לאחר לארצו .ז׳בוטינסקי מספר על שני צעי
שנים ,התפרסמו פרקי עדות שמתוכם רים ארצישראליים ,שגדלו וחונכו בארץ,
ניתן לזהות את גיבוריו הספרותיים של
זאב ז׳בוטינסקי .מפרקי זכרונות שהוקל
טו ברדיו התגלד ,כי ׳איתמר׳ ,הנער ה
עולה עם ז׳בוטינסקי האורח מרוסיה להר
תבור ,הוא שמאי אלטשולר ,שאביו עלה
ארצה בשנת 1891ושימש מנהלה של
׳אגודת מנוחה ונחלה׳ ואחר-כך היה מ
מנהלי ׳אגודת נטעים׳ .שמאי יצא לגליל
התחתון ב 1907-כדי לעבוד שם כפועל
חקלאי ושם נפגש עם ז׳בוטינסקי.
לימים סיפר שמאי אלטשולר:
ערב אחד הגיע למרחביה זאב ז׳בו-
19