Page 20 - ETMOL_32
P. 20

‫טיול לכפר ערבי‬                      ‫לא מעט בעזות רוחי‪ ,‬קומתי הנמוכה‪ ,‬רזון‬                     ‫כפר תבור וההר בראשית המאה‬
                                             ‫גופי וד‪,‬אקדח המשתלשל מחגורתי ש­‬
‫איתמר‪ ,‬גיבור סיפורו השני‪ ,‬אינו אלא‬           ‫אורכו כחצי פלג גופי‪ ,‬ועל כן תיאר אותי‬       ‫טינסקי‪ .‬החברים שוחחו שיחת חולין על‬
‫שמעון קושניר‪ ,‬סופרד‪ ,‬של ׳העליה ה­‬            ‫לאחר זמן בסיפור בשם ׳בעל‪-‬בית כזית׳‪.‬‬         ‫דא ועל הא‪ .‬לפתע שאל ‪ :‬״מי מוכן לטייל‬
‫שניה׳‪ .‬שמעון קושניר היה ב‪ 1908-‬תל­‬           ‫׳בעל‪-‬בית׳‪ ,‬על שום סיגנון האדנות וד‪-,‬‬        ‫אתי אל ראש התבור?״ אמרתי‪ :‬״אני‬
‫מיד בבית‪-‬הספר החקלאי ׳קרית‪-‬ספר׳ ש­‬           ‫בטחון של שיחתי‪ .‬נוסח ״לנו זאת הארץ‬          ‫אלך איתך״‪ .‬הצעתי לו לראות את זריחת‬
‫פתח ישראל בלקינד‪ ,‬מאנשי ביל״ו‪ ,‬ב‪-‬‬                                                        ‫השמש מהתבור‪ .‬יצאנו‪ ,‬לפיכך‪ ,‬בחצות‬
‫אותד‪ ,‬שנד‪ ,‬עצמה ליד הכפר בית־עריף‪.‬‬                                               ‫תהיה״‪.‬‬  ‫מכפר־תבור והתחלנו מטפסים על ההר‪.‬‬
‫בית‪-‬הספר נסגר בגלל קשיים כלכליים‬                                                         ‫זה היה בסתיו‪ .‬סופה ייללה‪ .‬העעזב קמל‪,‬‬
‫ב‪ 1909-‬ומבניו שימשו למגורי הפועלים‬           ‫לאחר ‪ 25‬שנים‪ ,‬כאשר הוא כבר הקים‬             ‫והשביל אבד לנו‪ .‬היינו צועדים ומועדים‬
‫הראשונים של החווה החקלאית שהוקמה‬             ‫את המפלגד‪ ,‬הרביזיוניסטית‪ ,‬אמרו לי‬           ‫על העשב היבש‪ .‬אמר לי‪ :‬״יש לי מילה‬
‫במקום‪ .‬ב‪ 1908-‬למדו בבית‪-‬הספר ׳קרית‪-‬‬          ‫פעם בירושלים‪ ,‬שהנה ז׳בוטינסקי מדבר‪.‬‬         ‫רוסית‪ ,‬שהיתר‪ .‬מעלה אותנו אל ראש ה­‬
                                             ‫הלכתי עם יהודית אחותי‪ .‬נתקלנו בו‬            ‫הר ברגע אחד‪...‬״ אמרתי לו ‪ :‬״נו‪ ,‬אמור״‪.‬‬
                       ‫ספר׳ ‪ 37‬תלמידים‪.‬‬      ‫בסימטה צרה ואמרתי לו שלום‪ .‬הוא הכי­‬         ‫אמר לי‪ :‬״קיבלתי עלי נדר לא להוציא‬
                                             ‫רני מיד ואמר ליהודית‪ :‬״היודעת את‬            ‫מילד‪ ,‬זו בארץ‪-‬ישראל״‪ .‬אמרתי לו ‪ :‬״או­‬
‫בספרו על אד‪,‬רון שר‪ ,‬קורבנה הראשון‬                                                        ‫לי אלמד אותך מילד‪ ,‬דומד‪ ,‬בערבית או‬
‫של תל‪-‬חי‪ ,‬מספר קושניר על טיול שערך‬               ‫מיהו זה? זד‪,‬ו המורד‪ ,‬שלי לציונות״‪.‬‬      ‫בעברית‪ ,‬שתיתן לך את הפורקן המבו­‬
‫בחברת ידידו אד‪,‬רון לכפר‪-‬מודיעין‪ ,‬תוך‬                                                     ‫קש״‪ .‬אמר ‪ :‬״אינך יודע את הטעם המיוחד‬
‫כדי טיול מבן‪-‬שמן למודיעין נזכר קוש‪-‬‬                  ‫פגישה עם בדואים‬
‫ניר בטיול קודם שערך במקום‪ ,‬בעת ש­‬                                                                               ‫שיש לזה ברוסית״‪.‬‬
‫היה בן שלוש‪-‬עשרה‪ ,‬בחברתו של זאב‬              ‫עדות נוספת לביקורו של ז׳בוטינסקי‬            ‫המשכנו לטפס בהר‪ .‬בדיוק עם צאת‬
‫ז׳בוטינסקי‪ .‬ז׳בוטינסקי ביקש לבקר ב­‬          ‫בכפר תבור נמצא בקטעי זכרונותיו של‬           ‫השמש הגענו לפסגד‪ ,‬שבראשה מתנוסס‬
‫כפר ערבי וישראל בלקינד בחר בשמעון‬            ‫המורה אשר ארליך‪ ,‬ששימש באותם ימים‬           ‫המנזר‪ .‬השער היה פתוח לרווחה‪ .‬נכנסנו‬
                                                                                         ‫פנימד‪ .,‬עליך לדעת שטיול זה אירע עוד‬
                            ‫להתלוות אליו‪.‬‬                              ‫בד״וראד‪ ,‬במסחר‪:,‬‬  ‫בתקופת השלטון התורכי‪ ,‬ובלי רשיון‬
                         ‫מספר קושניר‪:‬‬                                                    ‫מנצרת אסור היד‪ ,‬להיכנס פנימד‪ .,‬מאידך‪,‬‬
                                             ‫הייתי מהלך בדרך שבין מלחמיה ל­‬              ‫קיימת מידת הכנסת אורחים‪ .‬בא דגומר‬
‫בצאתנו לדרך שאלתיו‪ ,‬האם יש ברצו­‬             ‫כפר תבור )מן הסתם לאחר פגישת‪-‬מו‪-‬‬            ‫ואמר ‪ :‬״ישרתו אתכם בחוץ״‪ .‬הוציאו שול­‬
‫נו להגיע גם אל קברות החשמונאים‪.‬‬              ‫רים במלחמיה(‪ ,‬ופתאום מופיעים לקראתי‬         ‫חן למיפלש שבכניסה וד‪,‬גישו לנו ארו­‬
‫״לא״‪ ,‬ענד‪ ,‬לי ז׳בוטינסקי בתוקף‪ ,‬״קברים‬       ‫שני פרשים בדואים‪ .‬ראוני וחיכו לבואי‪.‬‬        ‫חת בוקר‪ .‬שוחחנו צרפתית‪ ,‬והכומר‪ ,‬ש‪-‬‬
‫אינם מעניינים אותי‪ .‬עתה אני מעוניין‬          ‫לאחר חילופי הברכות ״מרחבד‪-,‬מרחב‪-‬‬            ‫טעד‪ ,‬לחשוב שאיננו יהודים‪ ,‬אמר‪ :‬״ענ­‬
‫להכיר את הישובים היהודיים החדשים‬             ‫תין״‪ ,‬אומר לי אחד הבדואים‪ :‬״חווג׳ה‪,‬‬         ‫נים כבדים כיסו את פני הגליל‪ ,‬היהודים‬
‫וגם את חיי הכפריים הערביים בני הארץ״‪.‬‬        ‫היש לך סיגריה?״ זוהי פתיחה רגילה‪,‬‬           ‫הופיעו‪ .‬הוקמו ארבע נקודות שחורות‬
‫ז׳בוטינסקי ידע על קיומו של בית‪-‬ספר‬           ‫נוסחת הקדמה לשוד בדואי‪ ,‬ואילו אני‬           ‫— סג׳רה‪ ,‬מסחה‪ ,‬יבניאל ומנחמיה״‪ .‬אני‪,‬‬
‫ערבי שנבנד‪ ,‬לפני זמן קצר בכפר בית‪-‬‬           ‫שלפתי את אקדחי מתוך כיסי וד‪,‬עמדתי‬           ‫מהיותי צעיר‪ ,‬רתחתי מכעס ורציתי לד‪-,‬‬
‫דניאל הסמוך לקרית‪-‬ספר וביקש לבקר‬             ‫את לועו מול פני הבדואי‪ ,‬ואני משיב לו‬        ‫גיב‪ ,‬אך ז׳בוטינסקי לחש לי ‪ :‬״תירגע‪ .‬את‬
‫שם‪ .‬נעניתי לבקשתו‪ ,‬שעמדה בסתירד‪,‬‬             ‫בזו הלשון ‪ :‬״מן הון תשרבו סיגריה״ )כ­‬       ‫דעתו לא תשנה‪ ,‬אך העובדות תשתנינה‬
‫למושגי כנער בן שלוש‪-‬עשרה על ז׳בו‪-‬‬            ‫לומר‪ ,‬מכאן תעשנו סיגריה(‪ .‬שני הבדו­‬         ‫במהרה״‪ .‬עלינו לפיסגה‪ ,‬ואז‪ ,‬מצועף ב­‬
‫טינסקי הסופר הציוני הנודע‪ ,‬ולרגשותי‬          ‫אים המבוהלים )לא פיללו לתגובה כזאת!(‬        ‫קרני שמש הבוקר החיוורות נתגלד‪ ,‬לעי­‬
‫למקום מולדתם של החשמונאים‪ ,‬והולכ­‬            ‫דירבנו את סוסיהם ואמרו ״ספתחאפר‬             ‫נינו עמק יזרעאל בכל הדרו‪ ,‬גדול ורחב‬
‫תיו אל הכפר הערבי בית‪-‬דניאל‪ ...‬בדרכ­‬         ‫אללד‪!,‬״ )בשם אלוד‪,‬ים!( ונמלטו כל עוד‬        ‫ידים‪ ,‬וד‪,‬וא מפוצל כולו פצלות פצלות‪,‬‬
‫נו לכפר שאל ז׳בוטינסקי על חיי משפח­‬                                                      ‫רצועות חומות וירוקות‪ ,‬צרות וארוכות‪,‬‬
‫תי ועל ידיעתי בשפה הערבית‪ ...‬הבאתי‬                                            ‫נפשם בם‪.‬‬   ‫לפי שיטת המיזרע הערבית ‪ :‬כי טרם היה‬
‫את האורח לבניין בית הספר החדש‪ .‬מנד‪,‬ל‬                                                     ‫שלנו‪ .‬אחר כך ירדנו למרגלות ההר‪ ,‬בו‬
‫בית‪-‬הספר‪ ,‬מוסלמי שעשה שנים אחדות‬             ‫עמדתי ושאפתי רוח‪ .‬בלבי הייתי‬                ‫שכן השבט ערב‪-‬אל‪-‬זבח באד‪,‬לי הקידר‬
‫בקווקז וידע במקצת את השפה הרוסית‪,‬‬            ‫בטוח ‪ :‬אני אהרוג אחד מן הבדואים‪ ,‬אך‬         ‫שלו‪ .‬שם סעדנו את פת הצהריים‪ .‬ונת‪-‬‬
‫סיפר לז׳בוטינסקי על מצבם של תושבי‬            ‫הבדואי השני יהרגני מיד לאחר מכן‪:‬‬            ‫משך הטיול בן יום זד‪ ,‬לשבוע ימים‪ .‬צעד­‬
‫הכפר‪ ,‬העובדים בחלקם כסתתים וכבנאים‬           ‫פתאום שומע אני שירה עברית וד‪,‬תברר‬           ‫נו ורכבנו על פני כל הארץ‪ .‬נראה שב­‬
‫בעיר השפלה‪ ,‬והשאר — כיוגבים וכ‪-‬‬              ‫— הנה זאב ז׳בוטינסקי בלוויית פועלים‬         ‫סיכומו של מסע זה עשיתי עליו רושם‬
                                             ‫)אז היו יחסי ידידות וחברות בין הפוע­‬
                                ‫מגדלי צאן‪.‬‬   ‫לים לבין ז׳בוטינסקי(‪ .‬קיצורו של דבר‪,‬‬

‫קושניר מספר‪ ,‬כי הוא וז׳בוטינסקי‬                                  ‫הם ליווני לכפר‪-‬תבור‪.‬‬
‫נכנסו לאחת הכיתות‪ ,‬שם ישבו ילדים‬
‫כבני שתים‪-‬עשרד‪ ,‬וז׳בוטינסקי שאל או­‬

‫תם שאלות בדבר המרחק לרמלה‪ ,‬כש‪-‬‬
‫קושניר משמש כמתורגמן‪ .‬הילדים הע­‬
‫ריכו את המרחק לפי משך עישון סיגריות‬
‫— ארבע או חמש‪ .‬ז׳בוטינסקי שאל גם‬

                   ‫על משפחות התלמידים‪.‬‬

‫המבקש לעקוב אחר התפתחות הגותו‬
‫של ז׳בוטינסקי ימצא אולי בשני סיפורים‬
‫אלה מפתחות מעניינים‪ ,‬ואולם אנו לא‬
‫ביקשנו כאן אלא לעקוב אחר גיבורי‬
‫סיפוריו ולמצוא את הדמויות האמיתיות‬
‫ששימשו לו לשירטוט ספרותי של ר‪-,‬‬
‫׳צבר׳ הארצישראלי האידיאלי כפי שנראה‬

                                 ‫לו ב‪.1908-‬‬

                                                                                         ‫‪20‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25