Page 14 - ETMOL_32

‫פה צפת תובכ‬

‫צפת במקום ראשון‬

‫מאת שושנה הלוי‬

‫בשנת ‪ 1577‬נוסד בצפת הדפום הראשון באסיה! בעליו ״העולה״‬

‫הם לחוץ לארץ או לשלוח את כתביהם‬ ‫מתרבה בכל יום‪ ,‬ואומרים כי יותר מט״ו‬ ‫בראשית שנת רע״ז )סוף ‪ ,(1516‬כעש­‬
‫— תוך סיכון רב — בידי שליחים כדי‬ ‫אלף קריסאי ]בגדים[ נעשו בצפת בזאת‬ ‫רים וחמש שנה אחרי גירוש ספרד‪ ,‬נכב­‬
‫השנד‪ ,‬מלבד הבגדים גבוהים‪ ,‬ויש שעו­‬ ‫שה ארץ‪-‬ישראל מידי הממלוכים המצ­‬
‫להדפיסם שם‪.‬‬ ‫שים מהם טובות כמו אותם שב—ם מ‪-‬‬ ‫רים על‪-‬ידי הסולטן התורכי סאלים ה­‬
‫וויניציא‪ ,‬וכל איש ואשד‪ ,‬שיעשה בצמר‬ ‫ראשון‪ .‬בסוף ימי שלטון הממלוכים היה‬
‫אליעזר אשכנזי מגיע לצפת‬ ‫הישוב היהודי בארץ מרוכז ברובו ב­‬
‫בכל מלאכד‪ ,‬ירויח מזונותיו בריוח״‪.‬‬ ‫ירושלים ובצפת‪ .‬מעתה גברה עליית ה­‬
‫בתחילת שנת של״ז )סוף ‪ (1576‬הגיע‬ ‫בעקבותיה של פריחה כלכלית זו באד‪,‬‬ ‫יהודים ביהוד מבין מגורשי ספרד וצאצ­‬
‫לצפת המדפיס אליעזר בן יצחק אשכנזי‪,‬‬ ‫פריחה רוחנית שהפכד‪ ,‬את צפת מרכז‬ ‫איהם שבאו מערי תורכיה‪ ,‬וכן יהודים‬
‫איש פראג‪ ,‬שלמד בה את מלאכת הדפום‪.‬‬ ‫לאדירי התורה‪ .‬נוסדו ישיבות והוקמו‬ ‫מאשכנז‪ ,‬מצפון אפריקה ומשאר ארצות‬
‫מפראג נדד ללובלין‪ ,‬שם הדפים בשנים‬ ‫בתי‪-‬כנסת ובתי‪-‬מדרש לרוב שהמו מ­‬ ‫תבל‪ .‬רובם המכריע של עולים אלה שמו‬
‫‪ 1573—1575‬יחד עם שותפים שורד‪ ,‬של‬ ‫אלפי תלמידים וחכמים מחברי‪-‬ספרים‪.‬‬ ‫פניהם לצפת‪ ,‬שהפכה במרוצת הזמן מר‪-‬‬
‫ספרים‪ .‬אך מפני המצב אז בפולין ״הגלות‬ ‫מקובל‪ ,‬שבצפת נמצאו אז מאתים ותש­‬ ‫כז‪-‬רוחני גדול‪ ,‬בצד פריחה כלכלית ש‪-‬‬
‫עלינו מתגבר‪ ,‬וד‪,‬אויב פיו פוער‪ ,‬וד‪,‬זמן‬ ‫עים רבנים ומורי‪-‬הוראה‪ ,‬כמנין מר״ן‪,‬‬ ‫היתד‪ .‬מבוססת בעיקרה על תעשיית ה­‬
‫הולך וסוער״ — כדבריו בהקדמה לאחד‬ ‫ובראשם עמד יוסף קארו‪ ,‬ומכאן גם כי­‬
‫הספרים — עבר לקושטא‪ ,‬כנראד‪ ,‬כתח‪-‬‬ ‫נויו מר״ן‪ .‬מצב זה נמשך במשך כל ה‪-‬‬ ‫בגדים‪.‬‬
‫נת‪-‬בינים לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כי בשער ספר‬ ‫מאד‪ ,‬השש‪-‬עשרה ואף בתחילת המאה ה‪-‬‬ ‫כעשרים שנד‪ .‬אחרי הכיבוש העותמני‪,‬‬
‫שד‪,‬דפים שם כתב ! ״נדפס על‪-‬ידי אליעזר‬ ‫שבע‪-‬עשרד״ על‪-‬אף הפורענויות למיניד‪,‬ן‬ ‫בט׳ בניסן רצ״ד‪) .‬אפריל ‪ ,(1535‬שלח ר׳‬
‫— אם בידי שמים או בידי אדם — שפק­‬ ‫דוד די רוסי — סוחר איטלקי שהתיישב‬
‫בן יצחק‪ ...‬התולה דעתו בארץ צבי״‪.‬‬ ‫בצפת באותה שנד‪ — ,‬איגרת שבה נאמר‬
‫ניתן לשער‪ ,‬כי הוא יצא לארץ‪-‬ישראל‬ ‫דו את העיר בתקופה זו‪.‬‬ ‫בין השאר‪ :‬״כמו שבאיטליאד‪ ,‬מתקנים‬
‫בקבוצת עולים באחת מאניות עולי‪-‬הרגל‬ ‫מפליא על כן הדבר‪ ,‬שאף‪-‬על‪-‬פי ש‪-‬‬ ‫תיקונים ומחדשים נטיעות והיישוב מת­‬
‫שנתארגנד‪ ,‬על‪-‬ידי ״פקידי קושטא״‪ ,‬ה­‬ ‫צפת היתד‪ ,‬מלאד‪ ,‬חכמים ורבנים ומחברי‬ ‫רבה בכל יום‪ ,‬כן הוא במדינה הזאת‪ .‬ומי‬
‫ממונים על העליה דרך תורכיה — ב­‬ ‫ספרים שיכלו לספק עבודה לכל מדפים‪,‬‬ ‫שראה צפת זה עשר שנים ורואה אותה‬
‫חודש אלול של״ו‪ ,‬כמדי שנה בשנד״ כ­‬ ‫לא נוסד בה בית‪-‬דפום אלא בשנת של״ז‬ ‫עתה‪ ,‬היא נפלאת בעיניו‪ ,‬כי בכל עת‬
‫תיאורו של אחד הנוסעים‪ :‬״בכל ראש‬ ‫)‪ ,(1577‬כלומר ששים שנה אחרי הכיבוש‬ ‫מרבים היהודים לבוא ומלאכת הבגדים‬
‫חודש אלול אניות גדולות מפליגות משם‬ ‫העותמני‪ ,‬ורבני צפת נאלצו לכתת רגלי­‬

‫‪14‬‬