Page 10 - ETMOL_32
P. 10

‫בשנת ‪ 1847‬הועבר הפחה הירושלמי‬                ‫נושאי אבקת‪-‬שריפה‪ .‬הלואי ויגן ה׳ על‬      ‫שאנו היהודים המסכנים היינו כל העת‬
‫לתפקיד פחת דמשק ואז החל עבד אל‪-‬רח‪-‬‬                               ‫היהודים הגרים שם״‪.‬‬  ‫בחרדת מוות‪ .‬ב־‪ 20‬באוגוסט נערך קרב‬
‫מאן שוב במרד‪ .‬הוא גייס ‪ 2,000‬נאמנים‬                                                  ‫בין האחים ליד חלחול בו נהרג הבן ה­‬
‫בנוסף לבדואים רבים‪ .‬הפחה החדש ב­‬             ‫באשר להודעה על עזיבת חברון יש‬           ‫בכור של עבד אל־רחמאן‪ .‬הוא ויתר על‬
‫ירושלים התיר לו לשוב לחברון בתקווד‪,‬‬          ‫לציין‪ ,‬כי לפי המסורת התיישבו היהודים‬    ‫נסיונו לכבוש את חברון‪ ,‬חסם את הדרך‬
‫שיהיה נאמן לו‪ .‬אך עבד אל‪-‬רחמאן ראה‬           ‫שברחו מחמת המציק עבד אל‪-‬רחמאן ב­‬        ‫לירושלים וכל העובר בה הופשט עד ל­‬
‫בשלטון על הר חברון את קניינו וקניין‬          ‫ירושלים ברחוב שנקרא ׳רחוב חברון׳ ב­‬     ‫עורו ונשדד‪ .‬מאז אנו כלואים כאסירים‪,‬‬
‫משפחתו‪ .‬בשנת ‪ 1848‬גירש בכוח את ה­‬
 ‫מושל התורכי בחברון והושיב עצמו תח­‬                   ‫רובע המוסלמי שבעיר העתיקה‪.‬‬                            ‫אין יוצא ואין בא״‪.‬‬
‫תיו‪ .‬למרבה האירוניה הפחה החדש לא‬                                                     ‫בראשית מאי ‪ 1846‬שוב כתב האיש‬
‫רק שלא יצא נגד המתקומם‪ ,‬אלא אישר‬                 ‫הקונסול ברדקי מתערב‬                 ‫מחברון לידידו וסיפר כיצד כבש עבד‬

       ‫את מעשיו והעניק לו תואר כבוד‪.‬‬         ‫כעבור כמה חודשים יכול היה האיש‬                   ‫אל‪-‬רחמאן את חברון בתחבולה‪:‬‬
                                                   ‫האלמוני לספר על סיום המלחמר‪:,‬‬     ‫״עליך לדעת שכאן הגשם מלווה ברוח‬
           ‫פין מתערב‬                                                                 ‫עזה ואז אין איש מצוי ברחוב‪ .‬ב‪ 30-‬ב­‬
                                             ‫״ר‪,‬פחר‪ ,‬עלה על חברון מלוור‪ ,‬בעבד‬        ‫יגואר היתד‪ ,‬סערה מלווה בגשם כבד ש­‬
‫לתקופת השנים ‪ 1860—1850‬עומדות‬                ‫אל‪-‬רחמאן וכמה מאות פלחים‪ .‬הם צרו‬        ‫נמשכה יום ולילה‪ .‬באחת בלילד‪ ,‬נשמעו‬
‫לרשותנו תעודות רשמיות של הקונסוליה‬           ‫על העיר‪ ,‬אך כדי להראות שאינם בוט­‬       ‫צריחות איומות‪ ,‬מלווות ברעש יריות רו­‬
‫הבריטית בירושלים‪ .‬אלה הם בעיקר דיוו­‬         ‫חים בכוחם שלחו מדי יום הצעות שלום‬       ‫בים ותותחים ומר‪,‬ומות פשטו בעיר‪ .‬היה‬
‫חיו של הקונסול ג׳יימס פין‪ .‬הוא והקונ­‬        ‫וכך חדרו לעיר מבלי לד‪,‬יתקל בהתנגדות‪.‬‬    ‫זד‪ ,‬עבד אל‪-‬רחמאן שנכנס לעיר עם אנ­‬
‫סול האוסטרי בירושלים‪ ,‬הרוזן פיצומנו‪,‬‬                                                 ‫שיו‪ .‬למרות מזג האוויר הנורא הגנו התו­‬
‫ניסו להגן ככל יכולתם על יהודי חברון‪,‬‬
‫שחסו בצל המעצמות שהשניים ייצגו‪ ,‬מ­‬
‫פני עריצותו של עבד אל‪-‬רחמאן‪ .‬דיווחו‬
‫הראשון של פין הוא מה‪ 27-‬בספטמבר‬
‫‪ .1850‬הוא מספר שהאיזור כולו נתון ב­‬
‫מצב פרוע כתוצאה מאופי מעשיו של‬
‫עבד אל‪-‬רחמאן‪ .‬בחודש הקודם ביקר ב­‬
‫חברון כדי לראות אם יוכל לעשות להגנת‬
‫היהודים‪ .‬עבד אל‪-‬רחמן נטל מהיהודים‬
‫כסף רב כדי לד‪,‬גן עליהם מפני הלוחצים‬
‫אותם‪ ,‬פרט לכך רשם עצמו בספרי האו­‬
‫צר היהודי‪ ,‬כ׳נצרך׳ יהודי וקיבל סך של‬
‫מאד‪ ,‬פיאסטר בחודש‪ .‬פין היה עד‪-‬ראיה‬
‫להתעללות ביהודי ברחוב בחברון‪ .‬המכר‪,‬‬
‫הוענש על‪-‬ידי המושל התורכי עצמו‪ ,‬כדי‬

                      ‫לספק את רצון פין‪.‬‬

‫כעבור ‪ 10‬חודשים נוספים‪ ,‬ב‪ 29-‬במאי‬            ‫לצבא ניתנו שלוש שעות לבוז בז‪ ,‬ועבד‬                                  ‫ניח חברון במאה הקודמת‬
‫‪ ,1859‬כתב פין כי לאחר שסוף‪-‬סוף עלד‪,‬‬          ‫אל‪-‬רחמאן הראד‪ ,‬להם את המחסנים ה­‬
‫בידי התורכים לכבול את עבד אל‪-‬רחמאן‬                                                   ‫שבים על עצמם באומץ וגרמו לנסיגת‬
‫ולהביאו לירושלים‪ ,‬הוא הצליח לברוח‬            ‫גדולים‪ .‬הוא עצמו נר‪,‬ג ברחמים כלפי ה­‬    ‫עבד אל־רחמאן לכפרו חלחול‪ ,‬מלא‪-‬בו‪-‬‬
‫לאחר שלושה חודשי מאסר‪ .‬מיד חזר ל­‬            ‫יהודים‪ ,‬הודות להתערבות רבי ישעיה‬        ‫שה‪ .‬עוד קודם ניסה עבד אל‪-‬רחמאן‪ ,‬על‪-‬‬
‫חברון׳ תפס את השלטון בה מהתורכים‬             ‫ברדקי‪ ,‬הקונסול שלנו‪ ,‬שביקר אצל ה­‬       ‫ידי חנופר‪ ,‬ומתנות יקרות‪ ,‬לרכוש את חסד‬
‫•וד‪,‬חל לשדוד את בתי התושבים‪ .‬התורכים‬         ‫פחה לפני שיצא מירושלים‪ ,‬ותבע ממנו‬       ‫הפחה החדש בירושלים‪ .‬היות ולא הצליח‬
‫שלחו מירושלים לחברון ‪ 30‬באשי‪-‬בוזו‪-‬‬           ‫לשמור על שלום היהודים‪ ,‬שלא נטלו חלק‬     ‫ביקש להתפטר מכל תפקידיו כמושל חב­‬
‫קום )חיילים רוכבים בלתי‪-‬סדירים( וכן‬          ‫במלחמר‪ .,‬הפחה הבטיח זאת אך בפריצה‬       ‫רון‪ ,‬אך לא למסור את המשרר‪ ,‬לאחיו‪,‬‬
‫יצא לשם פין עצמו‪ ,‬מלווה ב׳קוואסים׳‬           ‫לעיר שכח כנראד״ ואנשיו התנפלו על ה­‬     ‫אלא לזר 'שהפחה בירושלים יקבע‪ .‬הפחה‬
‫שלו‪ .‬כדי להגן על היהודים‪ ,‬רובם יוצאי‪-‬‬        ‫יהודים ו‪ 6-‬נפצעו! לאחר מכן פינה ה­‬      ‫הסכים וציור‪ ,‬על האח עיסה‪ ,‬המושל ה­‬
‫רוסיה‪ ,‬שהיו מוגנים עתה על‪-‬ידי הברי­‬          ‫פחה את רובע היהודים ור‪,‬עמיד משמר‬        ‫נוכחי‪ ,‬לפנות את העיר‪ ,‬וביחוד את בניין‬
                                             ‫כדי שלא יפגעו בהם‪ .‬הוא הודיע שכל‬        ‫מערת המכפלר״ שהוא מבצר קטן‪ .‬עיסה‬
                                       ‫טים‪.‬‬  ‫יהודי שיגלה חפץ שלו ברשות חייל —‬        ‫סירב לפנות את המבצר‪ ,‬הפחה התלונן‬
                                             ‫יקבלו חזרה‪ .‬אך החיילים הסתירו את‬        ‫עליו בפני הסולטן ומצפר‪ ,‬להוראה להפעיל‬
‫בחברון סירבו היהודים להתלונן ואף‬             ‫החפצים ששדדו מהם‪ .‬לאחר שלושה ימי‬        ‫נגדו כוח‪ .‬מזד‪ ,‬תבין מה מצבנו כאן‪ ,‬היהו­‬
‫ביקשו מפין לא לומר למורד אל‪-‬רחמאן‬            ‫חרדד‪ ,‬אסף הפחה את הנשק מהפלחים‬          ‫דים‪ .‬לכן החלטתי‪ ,‬יחד עם עוד כמד‪ ,‬מ­‬
‫שהוא בא להגן עליהם‪ ,‬אחרת הלה יעני­‬           ‫ואסר על הכל לשאת כלי‪-‬ירי‪ .‬הוא ציווה‬     ‫תושבי חברון‪ ,‬לעזוב את העיר בישת‪-‬‬
‫שם‪ .‬למחרת בבוקר נמסר לפין‪ ,‬כי עבד‬            ‫על עבד אל‪-‬רחמאן ללבוש מדי צבא‪ .‬מו­‬      ‫המזל‪ ,‬וב‪ 4-‬במרס ברחנו לירושלים‪ ,‬ב­‬
‫אל‪-‬רחמאן הטיל על הרובע היהודי תשלום‬          ‫של אחר מונה במקומו והוא נשלח כמושל‬      ‫דרך עקיפין‪ ,‬מהלך יומיים‪ .‬ב‪ 26-‬באפריל‬
‫של ארבעה ׳ארנקים׳)סכום השווד‪ ,‬ל‪200-‬‬                                                  ‫הגיע צבא מקושטא‪ ,‬והוא מתארגן למצור‬
‫לי״ש(‪ .‬היחידה התורכית הגיעה ומפקדה‬                  ‫לעזה‪ ,‬מהלך שלושה ימים מכאן״‪.‬‬     ‫על חברון‪ .‬נודע שמחר יגיעו ‪ 200‬גמלים‬
‫מסר לעבד אל‪-‬רחמאן מכתב מד‪,‬פחה ב­‬
 ‫ירושלים וביקש ממנו לחזור לירושלים‪.‬‬

                                                                                     ‫סו‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15