Page 9 - ETMOL_32

‫ולא העזו לנסוע לשום מקום מחוץ לעיר‪.‬‬ ‫עבד אל־רחמן‬ ‫המימשל התורכי במאה הקודמת לא‬
‫במהלך מרדם הצליחו האחים לגבור על‬ ‫הצליח לשלוט כראוי ובאזורים שונים ב­‬
‫עבד אל־רחמאן‪ ,‬ואחד מהם‪ ,‬מוחמד עיסה‪,‬‬ ‫היה לעתים ראש השודדים‬ ‫ארץ השתררו שייח׳ים מקומיים שעשו‬
‫נעשה מושל חברון‪ .‬על מהלך המאורעות‬ ‫כרצונם בתושבים ‪ :‬גבו מסים‪ ,‬עשקו‪ ,‬שד­‬
‫אנו למדים ממכתב אישי ששלח יהודי‬ ‫באיזור חברון ולעתים‬ ‫דו ורצחו ושמו לצחוק את השלטון המר­‬
‫מחברון למכרו באנגליה וזד‪ ,‬פירסמו ב­‬ ‫כזי‪ .‬מדי פעם היה ה׳שער העליון׳ התור­‬
‫מושל האיזור‬ ‫כי — הסולטן שבקושטא — שולח חיילים‬
‫עיתון היהודי ׳ג׳ואיש כרוניקל׳‪:‬‬ ‫בנסיון לדכא אותם שליטים‪ ,‬אולם לעתים‬
‫מאת צבי אילן‬ ‫קרובות ללא הצלחה‪ ,‬ואז היו התורכים‬
‫״אודיעך כי המלחמה ד‪,‬מתנד‪,‬לת כאן‬ ‫ממנים את השייח׳ כשליט מטעמם עד ל­‬
‫מאז ‪ 24‬באפריל בין האחים של איסחאק‬ ‫נראה כי שנים אחדות שלט עבד אל‪-‬‬ ‫הזדמנות המתאימה‪ ,‬ושוב היה יוצא צבא‬
‫עבד אל־רחמאן עדיין נמשכת בכל עוזד‪.,‬‬ ‫רחמאן באיזור בלא‪-‬מצרים‪ .‬את המם מה­‬ ‫ומנסה לתפוס את השליט ולתלותו ! ואם‬
‫האחים‪ ,‬המושלים בכפרי הסביבה‪ ,‬היו‬ ‫כפרים השונים אסף באמצעות כמה מ­‬ ‫לא הצליחו‪ ,‬חזר המשחק פעמים רבות‪.‬‬
‫צריכים עד כה לשלם מם שנתי לאחיהם‬ ‫אחיו‪ ,‬ובין משלמי‪-‬המס והכפופים לו היו‬ ‫שליט כזה היה עבד אל‪-‬רחמאן בן עמר‬
‫הבכור‪ .‬הם מרדו ונעשו עצמאים‪ .‬עבד‬ ‫מדורא‪ ,‬ששלטונו פרוש היה על הר חב­‬
‫אל‪-‬רחמאן קיבץ את כל תושבי חברון‪,‬‬ ‫גם בני הקהילה היהודית בחברון‪.‬‬ ‫רון כולו במשך עשרות שנים באמצע‬
‫שהזדיינו בנשק‪ ,‬וצעדו במסע לעבר ה­‬ ‫בשנת ‪ 1846‬מרדו בעבד אל־רחמאן‬
‫כפר שנשלט על‪-‬ידי מנד‪,‬יג האחים המור­‬ ‫אחיו‪ .‬היהודים סבלו באותה עת הרבה‪.‬‬ ‫המאה הקודמת‪.‬‬
‫דים‪ ,‬מחמד עיסה‪ ,‬וכבשוד‪,‬ו בעורמה ‪ :‬עבד‬ ‫חייהם ורכושם לא היו בטוחים והם נאלצו‬ ‫עבד אל‪-‬רחמאן היה בן למשפחה מדו‪-‬‬
‫אל‪-‬רחמאן הציע שלום ומחמד עיסה הס­‬ ‫להחביא כל אשר להם במערות ובמחבו­‬ ‫רא‪ ,‬כפר היושב על שרידי אדוריים ה­‬
‫כים‪ .‬בערב נערכה כרה ועיסה הוזמן‬ ‫אים תת‪-‬קרקעיים‪ .‬הם חיו בפחד מתמיד‬ ‫קדומה‪ ,‬בקרבת חברון‪ .‬היתד‪ ,‬זו משפחה‬
‫אליה‪ ,‬אך באמצע השמחה הוא נאסר ו­‬ ‫מרובת בנים ואחים אשר השתייכד‪ ,‬לפלג‬
‫הושם בכבלים‪ .‬לאחר יממה הצליח להש­‬ ‫באוכלוסיה הערבית דאז‪ ,‬הידוע בכינוי‬
‫תחרר‪ ,‬גם הוא בעורמה‪ .‬הוא הסתלק כ­‬ ‫׳קיס׳‪ ,‬שמתנגדיו היו בני ׳ימן׳‪ .‬נראה‪ ,‬כי‬
‫אילו מכל תביעותיו לשלטון‪ ,‬שוחרר ומיד‬ ‫כבר מראשית שנות ד‪ 30-,‬של המאה הי״ט‬
‫אץ לכפרו‪ ,‬מרד שוב באחיו ואיים לכבוש‬ ‫היו לשייח׳ עבד אל־רחמאן זכויות רש­‬
‫את חברון‪ .‬עבד אל‪-‬רחמאן‪ ,‬חסר חכוח‪,‬‬ ‫מיות של חוכר‪-‬מס‪ ,‬ולמעשה שליט מקו­‬
‫מצא בטחון אצל חפחה של ירושלים‪ ,‬ש­‬ ‫מי‪ ,‬מטעם השלטון התורכי באיזור חברון‪.‬‬
‫בא הנד‪ ,‬ב‪ 5-‬ביולי עם ‪ 500‬איש‪ .‬אך הפחה‬ ‫עם הכיבוש המצרי בידי איברהים‬
‫סירב לעזור‪ ,‬בשל מעשי הרמייד‪ ,‬הקוד­‬ ‫פאשה‪ ,‬בשנת ‪ ,1831‬הורחק עבד אל‪-‬רח‪-‬‬
‫מים של עבד אל־רחמאן‪ ,‬שלא העביר את‬ ‫מאן מכהונתו‪ ,‬אולם לאחר גירושם של‬
‫המס השנתי שהיה צריך להעביר לפחה‪.‬‬ ‫המצרים ב־‪ 1840‬שב ונטל את מקומו כ­‬
‫היות וכך ברח עבד אל־רחמאן לכפר חל­‬ ‫שליט האיזור‪ .‬הוא עמד בראש המורדים‬
‫חול והתבצר על‪-‬ידי חומה מקיפה‪ .‬הפחה‬ ‫נגד המצרים בהר חברון‪ .‬מששב לשלטון‪,‬‬
‫חזר לירושלים ומחמד עיסה תפס את מש­‬ ‫הרג במו־ידיו‪ ,‬במרכז חברון‪ ,‬את האיש‬
‫רת אחיו‪ .‬אך עבד אל‪-‬רחמאן לא שקט‪,‬‬
‫הוא ניסה לתקוף את העיר מדי לילה כך‬ ‫שתפס את מקומו בעת השלטון המצרי‪.‬‬