Page 8 - ETMOL_32

‫מאת אברהם ב‪ .‬ריבליז‬

‫מהגליל לירושלים‬ ‫אשר בטרם יצאו למסע מסוכן זד‪ .‬באגן‬ ‫שבועות אחדים לפני ראש שנת‬
‫המזרחי של ים התיכון‪ ,‬ששרץ שודדי‬ ‫תק״ע‪ ,‬בשלהי שנת ‪ ,1809‬הגיעה ארצה‬
‫בשנת ‪) 1812‬תקע״ב( עלו תשעה‬ ‫ים‪ ,‬הוכרחו לתת לנשותיהם גט ״על‬ ‫לאחר טילטולי־דרכים קשים ומסוכנים‬
‫ה״פרושים״ הראשונים לירושלים‪ ,‬בי­‬ ‫תנאי״ לבל יישארו עגונות‪ .‬בראש ה­‬ ‫משך יותר מעשרה חודשים — בים‬
‫ניהם רבי הלל‪ ,‬הרב אברד‪.‬ם וולפנסון‬ ‫שיירה עמד רבי הלל ריבלין‪ ,‬בנו של‬ ‫וביבשה — השיירה הראשונה של תל­‬
‫הדיין משקלוב‪ ,‬ר׳ סעדיה ממוהליב‪,‬‬ ‫רבי בנימין אב בית‪-‬הדין בשקלוב‬ ‫מידי הגר״א מווילנה‪ ,‬שכינו עצמם‬
‫רבי‪-‬מנחם‪-‬מנדל משקלוב ובנו רבי‬ ‫וראש הישיבה בעיר זו‪ ,‬שהיתה ידו­‬
‫נתן‪-‬נטע‪ ,‬ר׳ מרדכי מרקוס ואחיו ה­‬ ‫עה בתלמידי‪-‬החכמים שבה ומכונה‬ ‫״פרושים״‬
‫נער אריה )שהיד‪ ,‬כעבור שנים גזבר‬ ‫היתד‪ ,‬״יבנה דרייסין״ )רייסין — מחוז‬ ‫היו אלה יהודים מ״רוסיה הלבנה״‬
‫העדד‪ ,‬האשכנזית אשר התבססה בירו­‬ ‫בבילורוסיה ובו העיר שקלוב(‪ .‬שני­‬ ‫)בילורוסיה(‪ ,‬בעיקר מן העיר שקלוב‬
‫שלים וד‪,‬יד‪ ,‬מכונד‪ ,‬בשם ר׳ אריה‬ ‫הם‪ ,‬האב ור‪.‬בן‪ ,‬הרבנים בנימין ור‪,‬לל‬ ‫וסביבותיה‪ .‬הם ירדו בנמל עכו ולאחר‬
‫ריבלין‪ ,‬היו מתלמידיו של הגר״א מ‪-‬‬ ‫מנוחה קצרה ותפילת הודיה המשיכו‬
‫נאמן(‪ ,‬רבי צדוק בסן‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫ווילנד‪ ,‬וקרובי משפחתו ונדבקו ממנו‬ ‫דרכם לצפת‪ ,‬עיר המקובלים הגלילית‪,‬‬
‫באד‪,‬בת ארץ‪-‬ישראל וברעיון של שיבה‬ ‫שהיתד‪ ,‬אז שוקקת חיים יהודיים והיתד‪.‬‬
‫כשנתיים — מאז בואם ארצה —‬ ‫בד‪ .‬אוכלוסיה גדולה יחסית — יותר‬
‫ארכו ד‪,‬ד‪,‬כנות של ה״פרושים״ לעבור‬ ‫לציון‪.‬‬ ‫מאשר בכל מקום אחר בארץ־ישראל‬
‫מן הגליל לירושלים‪ .‬שכן הדבר לא‬ ‫דאז — של בני העדד‪ .‬הספרדית וד‪.‬־‬
‫היה פשוט כלל‪ .‬כמאה שנד‪ ,‬קודם לכן‬ ‫רבי הלל מראשי השיירר‪ ,‬הראשו­‬ ‫עדד‪ .‬האשכנזית‪ ,‬מאלה האחרונים רובם‬
‫גורשו האשכנזים מן העיר ובית‪-‬ד‪,‬כנ‪-‬‬ ‫נה היה שותף בבית חרושת לתרופות‬ ‫ככולם ״חסידים״ שעלו ארצה בשנת‬
‫סת שלהם הועלה באש‪ .‬מאחר שהאש­‬ ‫בשקלוב‪ ,‬ביחד עם רבי יהושע צייט‪-‬‬
‫כנזים לא יכלו לשלם את חובותיהם‬ ‫לין‪ .‬מפעל זד‪ ,‬סיפק תרופות לצבא ה­‬ ‫‪ 1777‬וצאצאיהם של ותיקים יותר‪.‬‬
‫לעשירי הערבים‪ ,‬עמד בית־הכנסת‬ ‫צאר הרוסי‪ ,‬וצייטלין העביר את חלקו‬ ‫היד‪ .‬זד‪ .‬יום חג לכל יהודי צפת‪,‬‬
‫בחורבנו‪ .‬חורבותיו עמדו ״על תילן״‪,‬‬ ‫של ריבלין בהכנסות‪ ,‬באופן שזד‪ ,‬ה­‬ ‫בני שתי העדות‪ .‬רבים מהם יצאו לק­‬
‫עד אשר הוקם בשנת ‪ 1864‬בית‪-‬הכנסת‬ ‫אחרון יכול היה לחיות מהן בארץ‬ ‫ראת הבאים מד‪.‬לך רב‪ ,‬ואחרים עלו‬
‫האשכנזי החדש‪ ,‬שבפי העם היה ידוע‬ ‫כמעט עד סוף ימיו)בשנת ‪ (1837‬בלי‬ ‫על גגות הבתים שנבנו בית על בית‬
‫— וידוע עד היום — בשם ״החורבה״‪.‬‬ ‫בשל מצבד‪ .‬הטופוגרפי של צפת‪ ,‬וקיב­‬
‫הקשיים מרובים היו מאד‪ ,‬פגיעות‬ ‫להיות תלוי בכספי ה״חלוקה״‪.‬‬ ‫לו את העולים החדשים בשמחה‪ .‬ו­‬
‫קשות ברכוש ובנפש‪ ,‬סבל והשפלד״‬ ‫הגר״א הצית בקרב תלמידיו את‬ ‫אלה‪ ,‬העולים העייפים והתשושים‪,‬‬
‫אבל אבן היסוד הונחה‪ ,‬ובעזרת עדת‬ ‫רעיון העליה לארץ‪-‬ישראל והם שהת­‬ ‫עשו את דרכם בשבילים הד‪.‬רריים של‬
‫היהודים הספרדים הקטנד‪ ,‬התגברו ד‪-,‬‬ ‫ארגנו לשם כך עוד בחייו‪ .‬בשנת ‪1808‬‬ ‫הגליל על גמלים‪ ,‬חמורים ופרידות‬
‫״פרושים״ לאט‪-‬לאט על הקשיים וה­‬ ‫נשלח לארץ‪-‬ישראל רבי מנחם מנדל‬ ‫עמוסים לעייפד‪ .‬גברים‪ ,‬נשים וטף ו­‬
‫סבל‪ ,‬עד אשר נעשו היהודים רוב‬ ‫משקלוב‪ ,‬בר־אוריין ומתלמידיו הקרו­‬ ‫הרבה מטלטלים‪ .‬ולא ברכיבה על בה­‬
‫תושבי ירושלים‪ .‬כעבור כמד‪ ,‬עש­‬ ‫בים ביותר של הגר״א‪ ,‬בתור חלוץ‬ ‫מות הם באו‪ ,‬אלא רובם יושבים בתוך‬
‫רות שנים‪ ,‬הקימו שכונות חדשות‬ ‫העובר לפני המחנר‪ ,.‬על מנת להכין‬ ‫תיבות‪-‬עץ מאוזנות עליהן‪ ,‬כי רובם‬
‫מחוץ לחומה‪ ,‬בנו בתי מלאכה ומפ­‬ ‫מקומות מגורים לבאים‪ ,‬וכעבור שנד‪,‬‬ ‫ככולם של העולים לא הסכינו מעולם‬
‫עלים שונים‪ ,‬יצאו והקימו את הכפ­‬ ‫יצאה לדרך השיירה ובה ‪ 70‬נפש‪ .‬כמה‬
‫רים הראשונים בארץ‪ .‬וכל הזמן באו‬ ‫שבועות לאחר מכן‪ ,‬אחרי חג הסוכות‬ ‫לרכוב על בהמה‪.‬‬
‫יהודים נוספים‪ ,‬ספרדים ואשכנזים‪,‬‬ ‫תק״ע‪ ,‬הגיעה שיירד‪ ,‬שניה של ״פרו­‬
‫והתיישבו בערי הקודש‪ ,‬עד ההתעור­‬ ‫שים״ ובראשה הרב ישראל שקלובר‬ ‫ארבע ספינות יווניות‬
‫רות של תנועת ״חיבת‪-‬ציון״ וד‪,‬ציו‪-‬‬ ‫)כלומר מן העיר שקלוב‪ ,‬אשר בארץ‪-‬‬
‫נות‪ ,‬שהקימו את המושבות החדשות‪,‬‬ ‫ישראל חתם בשם ישראל אשכנזי‪ ,‬ש­‬ ‫מאודיסה הפליגר‪ .‬השיירה בחודש‬
‫ומפעלם של הוותיקים וד‪,‬חדשים שי­‬ ‫הרי לרוב‪-‬רובם של יהודי רוסיה לא‬ ‫שבט )מרס( של שנת התקס״ט בארבע‬
‫היו אז שמות משפחה(‪ ,‬רב העיר‬ ‫ספינות‪-‬מפרשים יווניות; חלקם מש­‬
‫מש יסוד למדינת ישראל‪.‬‬ ‫שקלוב‪ ,‬וד‪,‬רב חיים פקרייאר‪ ,‬רב העיר‬ ‫פחות שלמות וחלקם גברים בודדים‬

‫וילנד״ עירו של הגר״א‪.‬‬