Page 8 - ETMOL_32
P. 8
מאת אברהם ב .ריבליז
מהגליל לירושלים אשר בטרם יצאו למסע מסוכן זד .באגן שבועות אחדים לפני ראש שנת
המזרחי של ים התיכון ,ששרץ שודדי תק״ע ,בשלהי שנת ,1809הגיעה ארצה
בשנת ) 1812תקע״ב( עלו תשעה ים ,הוכרחו לתת לנשותיהם גט ״על לאחר טילטולי־דרכים קשים ומסוכנים
ה״פרושים״ הראשונים לירושלים ,בי תנאי״ לבל יישארו עגונות .בראש ה משך יותר מעשרה חודשים — בים
ניהם רבי הלל ,הרב אברד.ם וולפנסון שיירה עמד רבי הלל ריבלין ,בנו של וביבשה — השיירה הראשונה של תל
הדיין משקלוב ,ר׳ סעדיה ממוהליב, רבי בנימין אב בית-הדין בשקלוב מידי הגר״א מווילנה ,שכינו עצמם
רבי-מנחם-מנדל משקלוב ובנו רבי וראש הישיבה בעיר זו ,שהיתה ידו
נתן-נטע ,ר׳ מרדכי מרקוס ואחיו ה עה בתלמידי-החכמים שבה ומכונה ״פרושים״
נער אריה )שהיד ,כעבור שנים גזבר היתד ,״יבנה דרייסין״ )רייסין — מחוז היו אלה יהודים מ״רוסיה הלבנה״
העדד ,האשכנזית אשר התבססה בירו בבילורוסיה ובו העיר שקלוב( .שני )בילורוסיה( ,בעיקר מן העיר שקלוב
שלים וד,יד ,מכונד ,בשם ר׳ אריה הם ,האב ור.בן ,הרבנים בנימין ור,לל וסביבותיה .הם ירדו בנמל עכו ולאחר
ריבלין ,היו מתלמידיו של הגר״א מ- מנוחה קצרה ותפילת הודיה המשיכו
נאמן( ,רבי צדוק בסן ,ועוד. ווילנד ,וקרובי משפחתו ונדבקו ממנו דרכם לצפת ,עיר המקובלים הגלילית,
באד,בת ארץ-ישראל וברעיון של שיבה שהיתד ,אז שוקקת חיים יהודיים והיתד.
כשנתיים — מאז בואם ארצה — בד .אוכלוסיה גדולה יחסית — יותר
ארכו ד,ד,כנות של ה״פרושים״ לעבור לציון. מאשר בכל מקום אחר בארץ־ישראל
מן הגליל לירושלים .שכן הדבר לא דאז — של בני העדד .הספרדית וד.־
היה פשוט כלל .כמאה שנד ,קודם לכן רבי הלל מראשי השיירר ,הראשו עדד .האשכנזית ,מאלה האחרונים רובם
גורשו האשכנזים מן העיר ובית-ד,כנ- נה היה שותף בבית חרושת לתרופות ככולם ״חסידים״ שעלו ארצה בשנת
סת שלהם הועלה באש .מאחר שהאש בשקלוב ,ביחד עם רבי יהושע צייט-
כנזים לא יכלו לשלם את חובותיהם לין .מפעל זד ,סיפק תרופות לצבא ה 1777וצאצאיהם של ותיקים יותר.
לעשירי הערבים ,עמד בית־הכנסת צאר הרוסי ,וצייטלין העביר את חלקו היד .זד .יום חג לכל יהודי צפת,
בחורבנו .חורבותיו עמדו ״על תילן״, של ריבלין בהכנסות ,באופן שזד ,ה בני שתי העדות .רבים מהם יצאו לק
עד אשר הוקם בשנת 1864בית-הכנסת אחרון יכול היה לחיות מהן בארץ ראת הבאים מד.לך רב ,ואחרים עלו
האשכנזי החדש ,שבפי העם היה ידוע כמעט עד סוף ימיו)בשנת (1837בלי על גגות הבתים שנבנו בית על בית
— וידוע עד היום — בשם ״החורבה״. בשל מצבד .הטופוגרפי של צפת ,וקיב
הקשיים מרובים היו מאד ,פגיעות להיות תלוי בכספי ה״חלוקה״. לו את העולים החדשים בשמחה .ו
קשות ברכוש ובנפש ,סבל והשפלד״ הגר״א הצית בקרב תלמידיו את אלה ,העולים העייפים והתשושים,
אבל אבן היסוד הונחה ,ובעזרת עדת רעיון העליה לארץ-ישראל והם שהת עשו את דרכם בשבילים הד.רריים של
היהודים הספרדים הקטנד ,התגברו ד-, ארגנו לשם כך עוד בחייו .בשנת 1808 הגליל על גמלים ,חמורים ופרידות
״פרושים״ לאט-לאט על הקשיים וה נשלח לארץ-ישראל רבי מנחם מנדל עמוסים לעייפד .גברים ,נשים וטף ו
סבל ,עד אשר נעשו היהודים רוב משקלוב ,בר־אוריין ומתלמידיו הקרו הרבה מטלטלים .ולא ברכיבה על בה
תושבי ירושלים .כעבור כמד ,עש בים ביותר של הגר״א ,בתור חלוץ מות הם באו ,אלא רובם יושבים בתוך
רות שנים ,הקימו שכונות חדשות העובר לפני המחנר ,.על מנת להכין תיבות-עץ מאוזנות עליהן ,כי רובם
מחוץ לחומה ,בנו בתי מלאכה ומפ מקומות מגורים לבאים ,וכעבור שנד, ככולם של העולים לא הסכינו מעולם
עלים שונים ,יצאו והקימו את הכפ יצאה לדרך השיירה ובה 70נפש .כמה
רים הראשונים בארץ .וכל הזמן באו שבועות לאחר מכן ,אחרי חג הסוכות לרכוב על בהמה.
יהודים נוספים ,ספרדים ואשכנזים, תק״ע ,הגיעה שיירד ,שניה של ״פרו
והתיישבו בערי הקודש ,עד ההתעור שים״ ובראשה הרב ישראל שקלובר ארבע ספינות יווניות
רות של תנועת ״חיבת-ציון״ וד,ציו- )כלומר מן העיר שקלוב ,אשר בארץ-
נות ,שהקימו את המושבות החדשות, ישראל חתם בשם ישראל אשכנזי ,ש מאודיסה הפליגר .השיירה בחודש
ומפעלם של הוותיקים וד,חדשים שי הרי לרוב-רובם של יהודי רוסיה לא שבט )מרס( של שנת התקס״ט בארבע
היו אז שמות משפחה( ,רב העיר ספינות-מפרשים יווניות; חלקם מש
מש יסוד למדינת ישראל. שקלוב ,וד,רב חיים פקרייאר ,רב העיר פחות שלמות וחלקם גברים בודדים
וילנד״ עירו של הגר״א.