Page 5 - ETMOL_32
P. 5

‫היה שונד‪ ,‬מן הסדרים המקובלים של תשלומי מס לפי גולגו­‬                                           ‫סוריה )צור מצטיינת בתרומות(‪ ,‬מסיציליה ומדרום איטליה‪.‬‬
‫לת שהיו אישיים לחלוטין‪ .‬נראד‪ ,‬שד‪,‬סכום היה מאה דינר‬                                             ‫התוארים שמעניקה הישיבה לתומכיה ויקיריה בתפוצות יש‬

        ‫בשנד‪ ,‬שד‪,‬קד‪,‬ילד‪ ,‬כולה היתד‪ ,‬חייבת לשלם לשלטונות‪.‬‬                                                                                      ‫להם משקל עצום‪.‬‬
‫סוגיה בפני עצמה היא זו של שכונות היר״ודים בירושלים‪.‬‬                                            ‫היחסים עם ישיבת בבל מתוחים לפעמים‪ .‬שלמה בן יהודה‬
‫מצויות תעודות המוכיחות למעלה מכל ספק‪ ,‬כי שכונת היהו­‬                                           ‫מבטא זאת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בפרשת ה׳חבר׳ שהעדיף להיות ׳אלוף׳‬
‫דים הרבניים היתד‪ ,‬בדרום העיר‪ ,‬איזור שהיד‪ ,‬חרב בעת‬                                              ‫)חבר — תואר הישיבה הארץ־ישראלית ‪ :‬אלוף — תואר הישי­‬
‫התיישבותם‪ .‬הם השתמשו בהריסות כדי לבנות את בתיהם‪.‬‬                                               ‫בה הבבלית(‪ ,‬ואומר עליו ״מאס במי שילוח )והלך( לשתות‬
‫שם היה גם שוק היהודים ובו הישיבר״ מרכז ההנד״גר‪ ,‬ר‪,‬יר‪,‬ו‪-‬‬
‫דית‪ .‬בית‪-‬הכנסת היה ככל הנראה במקום שקראו לו ׳המערד‪,‬׳‬                                                                                                 ‫מימי נהר״‪.‬‬
‫ונראה לי שד‪,‬יד‪ ,‬זה בקרבת ׳שער הכהן‪ /‬הוא שער שתחת‬                                               ‫גורם חשוב‪ ,‬בייחוד בירושלים‪ ,‬אבל גם ברמלה ובפוסטאט‬
‫שער המגרבים‪ ,‬ולא בחומה המזרחית‪ ,‬כדעת חוקרים אחרים‪.‬‬                                             ‫שבמצרים‪ ,‬הם הקראים‪ .‬מדי פעם פרצו מריבות וסיכסוכים‬
‫הקראים שכנו מחוץ לחומת העיר‪ ,‬בעמק קדרון על‪-‬יד‬                                                  ‫אתם‪ ,‬החרמות וגם התנגשויות עם השלטונות המצרים על רקע‬
‫המבנד‪ ,‬הידוע כקבר זכריה‪ .‬במקורות שבגניזר‪ ,‬אין אישור‬                                            ‫זה‪ .‬בשנות השלושים של המאה האחת‪-‬עשרה ביקשו השל­‬
‫לקיומה של שכונד‪ ,‬יהודית בצפון העיר‪ .‬בשנת ‪ 1029‬נמסר‬                                             ‫טונות המצרים לכפות הסדר בין הרבניים ובין הקראים‬
‫על התמוטטות חומה‪ ,‬כנראה החומד‪ ,‬המערבית של הר הבית‪,‬‬                                             ‫בירושלים‪ :‬להפסיק את המעמד השנתי של הכרזת החרם‬
‫שנפלה על בניין בית‪-‬הכנסת‪ ,‬בעוד הוא מלא מתפללים‪ ,‬אנ­‬                                            ‫על הקראים בד‪,‬ר הזיתים! להרשות להם לפתוח חנות‪-‬בשר‬
‫שים‪ ,‬נשים וטף‪ .‬התמוטטו עשרים‪-‬וכמד‪ ,‬נדבכים לאורך כ‪15-‬‬                                           ‫משלהם בשוק היהודים )אשר בו כנראה לא היתה לקראים‬
‫אמה‪ .‬החומה הנופלת משכה עימד‪ ,‬גם כמה בתי דירות‪ .‬מפום‪-‬‬                                           ‫דריסת רגל(! הקצבים הרבניים לא ימכרו בהמות הרות‬
‫טאט הגיעד‪ ,‬עזרה — ‪ 24‬זד‪,‬וב — לעבודות הפינוי וד‪,‬שיקום‬                                           ‫לשחיטה‪ ,‬כדי שבעזרן לא יגיע לקראים בהתאם לאיסורי‬
                                                                                               ‫אמונתם! אם יחולו החגים אצל הקראים במועד שונה משל‬
                                               ‫שנעשו במד‪,‬ירות‪.‬‬                                 ‫הרבניים‪ ,‬יהיו הם רשאים לפתוח את חנויותיהם בחגי הרבניים‪.‬‬
‫מקורות הגניזד‪ ,‬הרבים מוסרים לנו גם מידע על חיי הכל­‬                                            ‫מכתבי הגניזר‪ ,‬אינם מרבים לספר על המאורעות הצבאיים‬
‫כלה בארץ‪ ,‬על העליה‪-‬לרגל ור‪,‬תיישבות‪ ,‬על אישי התקופה‬                                             ‫וד‪,‬מדיניים של התקופה‪ ,‬אבל לעתים חודרים הדי המאורעות‬
‫ועל קהילות נוספות שבהן חיו יהודים רבים‪ ,‬כגון ברמלה‪,‬‬                                            ‫אל מכתבי מנד‪,‬יגי הישיבה‪ ,‬בייחוד תיאורי המצוקה בעת‬
                                                                                               ‫המרידות‪ .‬האוכלוסיה היהודית צידדד‪ ,‬בשלטון הפטאמי המצרי‬
                                       ‫טבריה‪ ,‬חברון ואשקלון‪.‬‬                                   ‫ולא בבדווים‪ ,‬שניסו למרוד בו וטיפחו קשרים מיוחדים דווקא‬
                                                                                               ‫עם הנוצרים‪ .‬הגאון מתפלל‪ ,‬דרך משל‪ ,‬״לנצחון אדוננו המלך‪...‬‬
‫לעיון נוסח ‪ :‬״חקרי גניזת קהיר״‬                                                                 ‫על פני בני קדם אשר החריבו את ארץ הצבי ונשמו מסילות‬
‫בעריכת מ״ע פרידמן‪.‬‬
                                                                                                                ‫ושבת עובר אורח וליוצא ולבא אין שלום״‪.‬‬
     ‫שבעה קני המנורה‬
                                                                                                         ‫״פרוטקציה״ אצל השלטונות‬
 ‫שבעה חברים היו ב׳ישיבה‪ /‬הגוף העליון של יהודי‬
 ‫ארץ־ישראל בתקופה הערבית‪ ,‬שכונתה גם ׳ישיבת גאון‬                                                ‫באמצעות נכבדי היהודים בפוסטאט נוצרו קשרים עם‬
 ‫יעקב‪ /‬הראש והראשון בהם היה הגאון‪ ,‬אחריו אב בית־‬                                               ‫השלטון בקהיר וגאוני הישיבה פנו לנכבדים יהודים במצרים‬
 ‫הדין ואחריהם חמישה חברים‪ .‬מחבר אלמוני כתב במאה‬                                                ‫לפעול לטובת אנשים שונים או למען עניינים שונים‪ .‬פרק‬
 ‫העשירית שיר ובו תיאר את תפארת הישיבה‪ ,‬שהוא מדמה‬                                               ‫מיוחד במסכת היחסים עם השלטון היוו המסים‪ .‬מכמה וכמה‬
                                                                                               ‫מקורות אנחנו מקבלים את הרושם‪ ,‬כי הוטל על יהודי ירושלים‬
                              ‫אותה למנורה בת שבעה קנים‪.‬‬                                        ‫מם שנתי כולל‪ .‬אפשר‪ ,‬שנוהג זה נמשך מתקופה קדומה והוא‬

                                        ‫קרן שבעה עינים על אבן אחת חקוקים‬
                                       ‫שבעת החברים משכילי הדברים עתיקים‬
                             ‫שבעה אלה עיני ה׳ משוטטים בכל הארקים *‬

                                                     ‫ללמד בישראל משפטים וחוקים‬
                                                     ‫ותורת משה ציווה לנו מורשה‪.‬‬

                                             ‫צפירת מנורת זהב ועל ראשה גולה‬
                        ‫ועליה שבעת נרות בני היצהר מימינה ומשמאלה‬

                                              ‫העומדים על אדון כל הארץ כולה‪,‬‬
          ‫הוא אב בית דין מימין הגאון והשלישי משמאל לתהילה‬

                     ‫ושבעת רועים ושמונה נסיכי חבורת הצדק הכלולה‬
                                                ‫המלמדים בישראל תורה מפורשה‪.‬‬

                                                                                       ‫ארצות‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10