Page 4 - ETMOL_32

‫‪ 7*0‬לחם יהנייה ^ייחג לה'ן‪)3‬יי»^ יחל ‪3‬י*י*^• יעלוה לימן ה*^! יעצ‪3‬י‪/‬״‪3p‬נ>•ד‪J‬ד»‪f‬ל ע י הי נם‬

‫עיטורים עתיקים של מקומות בארץ‬

‫׳הישיבה׳ לא היתד‪ ,‬מקום ללימוד תורה כבימינו‪ ,‬אלא ר‪,‬ר‪,‬נ‪-‬‬ ‫שלוש אוכלוסיות‬
‫הגה של יהודי ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שלה השפעה גדולה על הקהילות‬
‫בחוץ לארץ‪ .‬ראשה ומנהיג הישוב ד‪,‬ארץ‪-‬ישראלי היה ׳הגאון׳‪,‬‬ ‫מעתה‪ ,‬במשך כ־‪ 450‬שנים‪ ,‬חיו בארץ שלוש אוכלוסיות‪:‬‬
‫שני לו היה אב בית‪-‬הדין ומלבדם היו בהנר‪,‬גר‪ ,‬זו חמישר‪,‬‬ ‫יהודים‪ ,‬נוצרים ומוסלמים‪ .‬היהודים והנוצרים היוו את האוב־‬
‫אישים‪ ,‬שנודעו בכינויים ׳השלישי׳‪ ,‬׳ד‪,‬רביעי׳‪ ,‬עד ׳השביעי׳‪,‬‬ ‫לוסיה החקלאית והעירונית‪ .‬המוסלמים היו בעיקרם בני שב­‬
‫כל אחד כמידת חשיבותו בהנהגה‪ .‬אדם שד‪,‬ישיבד‪ ,‬הכירד‪,‬‬ ‫טים גדולים שישבו במדבריות ארץ־ישראל וסביבותיה לפני‬
‫בו כתלמיד‪-‬חכם ומנהיג קהילר‪ ,‬היה זוכר‪ ,‬בתואר ׳חבר׳‬ ‫הכיבוש וכן שבטים שמרחוק באו — מדרום חצי האי ערב‬
‫והיה משמש בדרך כלל דיין בקהילתו‪ .‬הישיבה נהגר‪ ,‬להעניק‬
‫תוארי כבוד שונים גם למנהיגים אחרים של ד‪,‬קד‪,‬ילות היהו­‬ ‫— והתיישבו בארץ‪.‬‬
‫ההיסטוריה של הארץ היתה מעתה במידה רבה תולדות‬
‫דיות‪.‬‬ ‫המלחמות הפנימיות הבלתי פוסקות כמעט שבעולם המוסלמי‪,‬‬
‫והשבטים שבארץ־ישראל היו מעורבים במאבקים הפנימיים‬
‫במאד‪ ,‬האחת־עשרד‪ .‬הגיעד‪ ,‬הישיבה לידי הידרדרות‪ .‬היו‬ ‫העקובים מדם‪ .‬טבריר‪ ,‬היתר‪ ,‬אחת המטרות הנחשקות במלח­‬
‫לכך תנאים אובייקטיביים של המצב הכללי בארץ ובאיזור‪ ,‬אבל‬ ‫מות אלו‪ .‬שדר‪-,‬קרב אחר היה אזור אבו פטרס )היא אנטי‪-‬‬
‫גם היחסים הפנימיים בין החכמים ובין מנד‪,‬יגי העם היהודי‬ ‫פטרוס‪ ,‬ראש‪-‬העין‪ ,‬אלטואחין — ה׳טחנות׳‪ ,‬הלא הן שבע‬
‫הטחנות על הירקון( ששם נשחטו למעלה משמונים מבני‬
‫תרמו את שלהם למצב זד‪.,‬‬ ‫אומיה‪ ,‬שליטי הארץ עד שנת ‪ .750‬במקום זה חוזרים ונלחמים‬
‫ביניהם שליטים שונים במשך דורות‪ ,‬כמעט כמו בתקופה‬
‫שלמה בן יהודה הוא הדמות המרכזית של התקופה ההיא‪,‬‬
‫כפי שאנו יודעים מתוך מכתבים רבים שנתגלו בגניזר‪ ,‬בקהיר‬ ‫ההלניסטית‪.‬‬
‫מתקופת גאונותו הממושכת‪ .‬הוא היה דמות רבת־חידות‪.‬‬ ‫נגד השלטון העבאסי העיראקי התעוררו מרידות רבות במאד‪,‬‬
‫חוכמת‪-‬החיים שלו נשקפת מכל שורה שכתב‪ .‬הוא מבליט את‬ ‫התשיעית‪ .‬ומשנת ‪ 877‬ואילך משתלטת מצרים על הארץ‪ ,‬אולם‬
‫צניעותו‪ ,‬את בריחתו מענייני העולם הזה ומהבליו‪ ,‬אבל הוא‬
‫גם נוקט לשון של איש מעשה‪ ,‬עוסק בעניינים של חומר‬ ‫גם נגדה פורצות מרידות רבות‪.‬‬
‫)לפעמים אפשר לזהות את זמנם של מכתביו על פי סכום‬
‫׳הזהובים׳ המוזכר בהם(‪ ,‬או שהוא מסרב למסור לאיש נכבד‬ ‫הכושר ישיר של הסנהדרין‬

‫בפוסטאט שבמצרים זכויות השגחה על השווקים‪.‬‬ ‫כל אותו זמן עמדה בראש יהודי ארץ‪-‬ישראל ׳ישיבת ארץ‪-‬‬
‫ישראל׳‪ ,‬שהיתר‪ ,‬המשך ישיר של הסנהדרין‪ .‬בעצם‪ ,‬המונחים‬
‫גורלו מתאכזר לו לעתים‪ .‬חתנו נוטש את אשתו בת הגאון‬ ‫ישיבה וסנהדרין זהים הם‪ ,‬והאחרון אינו אלא המקבילה היוו­‬
‫בעודר‪ ,‬בר‪,‬ריונה ויורד מצרימה‪ ,‬מדי פעם קמים עליו עוררים‬ ‫נית של הראשון‪ ,‬הישיבה היתה הנהגתו של הציבור היהודי‬
‫ומתעוררים מחלוקות וסיכסוכים מכל העברים‪ .‬הידוע בהם‬ ‫וד‪,‬יא שקבעה הלכות בתחום המשפטי והדתי ומילאה תפקיד‬
‫הוא הריב עם נתן בן אברהם‪ ,‬נצר למשפחה ארץ‪-‬ישראלית‬ ‫הנד״גתי גם בענייניהן השוטפים של קהילות ישראל בחוץ‬
‫מיוחסת‪ ,‬שביקש לדחוק את שלמה בן יהודה מן הגאונות בשנת‬ ‫לארץ‪ ,‬כמו מינוי דיינים וכיוצא בזה‪ .‬בין ישיבת ארץ‪-‬ישראל‬
‫ובין שתי הישיבות הגדולות שבבבל היתה התחרות מתמדת‬
‫‪.1039‬‬ ‫על הנהגת קהילות ישראל ברחבי התפוצות‪ .‬קהילות סוריה‪,‬‬
‫מצרים‪ ,‬דרום‪-‬איטליה והקהילות שבתחום השלטון הביזנטי‬
‫אולם למרות הזעזועים ממשיכה הישיבה לקיים את מרותה‬ ‫שמרו בדרך כלל על קשר עם ישיבת ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אבל בהר­‬
‫על קהילות ה׳ירושלמיים׳ בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬במצרים‪ ,‬בסוריה‬ ‫בה ערים היו שתי קד‪,‬ילות — ׳ירושלמית׳ ו׳בבלית׳‪ ,‬בהתאם‬

‫וכפי הנראה גם באזורים נוצריים‪.‬‬ ‫למרות שקיבלו עליהן והמינהג שעל‪-‬פיו היו נוהגות‪.‬‬

‫תמיכה מקהילות רבות‬

‫הימים ימי מצוקה‪ ,‬אבל תמיכה זורמת מקהילות מצרים‪,‬‬