Page 197 - morocco
P. 197
השירה העברית והערבית-היהודית 191
מרוקו
)פיוטים שהושרו בתפילת שחרית בשבתות וחגים( ,פיוטים למועדים ,קינות לתשעה באב
וקינות לנפטרים ,וכן שירים המבוססים על רצף מוסיקלי בשם אסתכבאר )השיר הפותח
סדרת לחנים מסודרת מתוך מקאם מוגדר( ,אשר התרחב בשירתו של רבי משה אבן צור
ובקובצי פיוטים שונים במרוקו לציון הסדרה כולה.
משבצות זהב י צרצרי ישמע
תחינה לשני וחמישי אתרי נפילת אפיס .נפלס ה' ימינך הלמה .אותיות אל אל חכל .שמו אשר ירךאו לו יי !
מסומנות נלאשי נאומי .יקלא כהס שמי .משה בן צור
תכענה שפתותיך תהלה .אל אל נדול נורא עלילה 4ויום ליום לילה
11במתנרת ירך עמך בתלאה .לאה .ואליו חרון אפך וכל צבאה .באה .
עד אן חשוב להועילו כהנאה .נאה ,שמש ומנן יי ! אל אל נורא ללילה .תמים תהיה עם יי :
שפעת נוים עדתך נרשו .רשו .ומורשי לכד ,נתקו המסו .טשו .והוד כקשה עיושוה על>"נ היקי' הויהיוו שתה' .לנוננס אשהיווס(>o’Dtיצ. 0
מלכה ומקדשו .דשו .למה תישן יי !
קי' משה בן (נור ב
הדר כבודך והאילים משוים .שוים .וצבא השטים לך משתחוים ,חוים .
עוזך קום בשר יאכלו ענוים ,נאוים .וישבעו יהללו יי : כיי אלהינו מצוי עזרנו ומנננו .הנה אלהינו וה קוינו לו ויושיענומי
בה קמו עדים שקר יפיחו וכזבים .זבים .ויערכו אתה מלחמות ורךבים . שמו והוא אהד ומנשם מובדל וילך הלוך ונדל עד כי נדל
רבים .ומצדיקי הרבים ככוככים .כבים .העל אלה תתאפק יי !
הלא הוא אמר לי בשפתיו שושנים אני יי חוא ראשון ואח אחרונים
נמר רוב זאב טרפוה טריפה .רפא .אל נאי לה כי נפשה לך נכספה .
ספה .מפחדם אחותם ובד ,זלעפה .עפה .אל קנא ונוקם יי : ב כ ל ל ב ב נעבוד נורא תהלות כי אל דעות יי ולו נתכנו עלילות
ציון עיר חקדש נחם לחיות בשרים .שרים .ינון ואייה אזי יהיו מסירים , ליראי יי ולחושכי שמו נותן רוח קדשו ממרומו
סירים ,ונאספו שמת כל העדרים ,דרים ,בחצרות בית יי ! ב
ציר נאמן על בל העלה רב חסד ואמת .ותורתו תורת אמות
ואענה חורפי בכלותך זר המטלה .םלה ,ועליו תעבור כוס וכל המחלה .
חלד . ,כנך בכורך ישמח וננילה .נילה ,חסדי יי אזכיר תהלות יי ז ולא יחל דברו והנה שכרו אתו .וישלם לעושה דב■עה כרעתו
רכב אלהיט עם הנואל תשלח מהרה .הרה ,ציון לקבק שה הפזורח , רם ע ל כ ל רמים בכח ואל .יתן מציון ישועת ישראל
זורה ,וליושיב שבות אום נאוה ושחורה ,חורה ,עתד ,ינדל נא כח יי :
.להחיות מתיך ונכלתי יקומון רחמיו עכור ומעיו יהמון
תחנד ,לאשאולא אניוי ל’ לש»י .נועם איש אלששיו אני ה!עיי .קי' משה כן צור חוק
אלה שלש עשרה ה ם עיקרי דתינו .ה ם חיינו ואורך ימינו
יי במי אל כמוך ואין עויוך אליך .כי אל חנון ורחום נקרא שמך .
בקשה מיוסדת על מ"י 3לכומ ונלוכה מהיה .ונליך ולא לייט עלה אביי .לנו' הנז .
אתה יי לא תכלא רחמיך .האירה פניך על עבדך .הושיעני בחסדך . סי' אני משה בן צרר חוק
למה נחבאת לברוח והסתרת פניך :
ברוב חסדך אבא ביתך . -השמיעני ב כי ך חסדך
יי בשמך קראתי מכור תחתיות .וממעמקי לבכי לך הומיות.ועיני כעיני
עבד אדוניו לך תלויות .וכור רחמיך וחסדיך .למה הרעות לעכדך . .הכינני ואצרה תורתך מנן מחית קדושיך
ולמה לא מצאתי חן בעיניך ! שוכח יי לסלוח ולנאול עם לך יצפה .רפאני יי וארפא
יי בהן נוי תדע עורך לך רנה ושועה .בבכי ובתחנונים יבואו ובדמעה .
שער הספר צלצלי שמע,אלכסנדריה1893, עוררה את נבורתך ולך לישועה .כי הם עמך ונחלתך .למה יי הברבות נתונות בידך לברך ולקבק נדחיך .צדק ומשפט מכון כסאך
שני עמודים מספר יחרה אפך בעמך .ולמה תעשה כה לעבדיך : ברנע תאבד שוטני משען ומבטח המוני ,בונת ירושלים יי
השירים צלצלי ש מ ע
.שמעה תפלתי יי ושועתי נאור הצמח מהרה קרן ישועתי
ובו שתי בקשות
.והשב העבודה לדביר ביתך ציון תבנה וקיים הבטחתך
ועל הכל אנו חייבים להודות אדון הנפלאות .אל ח ב ההודאות
ראה ורחם על עמך ובנה להם כית עילום.המברך אח עמוישר<> בשלום
חזק עמך ומחיתם הכן הטרף הקרה הזמן .מהעולם ועד העולם אמן ואמן
’ תחנה
כליפא אסף מלכא )נפטר ב(1753- בן משפחתו ובן זמנו הוא רבי שלום אבן צור ,שחי בפאס וחיבר עשרות פיוטים על
גלות וגאולה ולמועדים ,קינות לתשעה באב וכן שיר לימודי ארוך" ,שיר חדש" ,על לוח
נולד בסאפי במחצית השנייה של המאה העיבור .בן דודו של רבי שלום הוא רבי יעקב אבן צור )יעב"ץ( ) ,(1752-1673ששימש אב
השבע-עשרה .נדד בקהילות שונות במרוקו בית דין בפאס ושהה זמן מה במכנאס .היעב"ץ היה משורר מחונן מגיל צעיר ומנהיג הדור
והתיישב תחילה בפאס ,שם למד מפיהם של תקופה ארוכה .הוא השאיר דיואן עשיר ,הכולל מאות פיוטים לחתונה ולמועדים ,ופיוטים
רבי יהודה בן עטאר ) (1733-1655ורבי שמואל בנושאי גלות וגאולה ,בקשות ,תוכחות ,קינות לנפטרים וקינות לתשעה באב .בשיריו של
הצרפתי ) .(1713-1660לאחר מכן חזר לעיר יעב"ץ ובשירי בני משפחתו ,שקובצו בספר עת לכל חפץ ,כמעט לכל השירים יש לחנים
הולדתו ולמד במחיצתו של המקובל והמשורר
רבי אברהם בן מוסא )נפטר ב .(1733-מורו של פיוטים עבריים קודמים ,של שירים שמקורם בספרד ושל שירים ערביים.
המובהק בסאפי היה רבי יוסף בואנו מקהילת רבי משה אבן צור ,רבי שלום אבן צור ורבי יעקב אבן צור היו אחרוני המשוררים
מסקיטה שבאזור הדרע .לאחר שסר חנו מלפני העבריים במרוקו שחיברו שירים עבריים במשקל הספרדי הכמותי ופיוטים בסוגות
השליט המקומי עבר לאגאדיר וכיהן שם כאב ספרדיות מובהקות .הם כתבו פיוטים בנושאי גאולה ,אהבה ,רשות לקדיש )פיוט שהושר
בית דין ,בד בבד עם עיסוקו בסחר בין-לאומי לפני קדיש( ועוד ,שהושרו בתוך פרקי התפילה של שבת ומועדים ובמיוחד בפרקים
עם אירופה .לאחר מותו נעשה לקדוש נערץ
בדרום מרוקו ,וקברו באגאדיר )שהועבר "נשמת" ו"יוצר" ,על פי מסורת שירי הקודש של שירת ספרד בתקופת תור הזהב.
ממקומו המקורי( שימש במאה העשרים אתר באותה תקופה חיבר בסאלה רבי שלום אסבעוני עשרות פיוטים על גלות וגאולה וכן
קינות לנפטרים .רבי משה אדהאן ורבי מימון אדהאן חיברו במכנאס שירים רבים למועדים
עלייה לרגל לרבבות יהודים מדרום מרוקו. וכן קינות לתשעה באב .בזמנם ובעירם כתב גם רבי יהודה טולידאנו שירי גלות וגאולה
שונים .באגאדיר פעל הדיין והמשכיל רבי כליפא אסף מלכא ,שכתב את החיבור כף ונקי
על מנהגי התפילה .החיבור בעל חמישה חלקים וכולל פיוטים רבים.
