Page 202 - morocco
P. 202
יוסף שיטרית196
מרוקו
והמדרשים הנלווים להן ,והצמיד אותם לסדרות של מסורת שיר ידידות שהתגבשה דוד יפלח )(1944-1863
בהנהגתו ובעריכתו ,בשיתוף פעולה הדוק עם השיך' דוד יפלח ,שהיה בקי בשירת הקצידה
מגדולי המומחים למוסיקה המוסלמית
הערבית. והיהודית במרוקו ,הן במוסיקה האנדלוסית-
במוגאדור נכתבו שירי קצידה בעברית על פי לחנים של שירי קצידה בערבית .פיוטים המרוקאית המלומדת ,שמקורה בימי הביניים
כאלה הוכנסו לאנתולוגיה שיר ירידות ,כדי להשלים את מכסת השירים הדרושה להסמכת המוקדמים ,הן בשירת הקצידה העממית
שירת הבקשות של לילות השבת לתפילת שחרית ולהימנע מהפסקה בין סוף שירת הבקשות למחצה והן בשירה העממית .הוא היה השי 'ך
לתחילת התפילה .ביניהם היו רבי שלמה כאביסה ,שהיה מוהל בקהילה במחצית הראשונה של המלאח במוגאדור שקישר בין יושביו ובין
של המאה העשרים; רבי דוד אסבאג ,שהשאיר גם קובץ פיוטים בכתב ידו ובו פיוט השלטונות ,עמד בראש חבורה של פייטנים
לכבוד הפייטנים הדגולים בני דורו ,רבי דוד אלקאים ,והשיך' דוד יפלח; ורבי יוסף בבית הכנסת שבו התפלל ,ופעל למיסודה של
מלכא ,ששימש חזן בבית הכנסת על שם עטייא ,ועמד בראש חבורה של פייטנים לניהול שירת הבקשות בהדפסת אנתולוגיות עבור
ציבור הפייטנים .הוא נמנה עם עורכיה של
שירת הבקשות והפיוטים ,ולמחייתו עסק בייצור מאחיא ובשיווקה. האנתולוגיה הראשונה מסוג זה ,רני ושמחי
הקהילה השנייה בדרום שתרמה לקידום מסורת הבקשות ולמיסודה היא מראכש. ©וינה ,(1890ועם עורכיה של האנתולוגיה שיר
במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה חי בה רבי שלמה בן מסעוד כהן )נפטר בשנת ירידות )מראכש .(1921כמו כן פעל בחוג
,(1857אשר שימש חזן ופייטן בבתי כנסת .הוא השאיר בכתב ידו מחזור לתפילות שבת המשכילים שקם בסוף המאה התשע-עשרה
ומועדים עם ציוני לחנים ופיוטים לביצוע בידי החזנים בפרקי התפילה השונים ,ופעל במוגאדור ושלח עם חבריו מכתבי בקשה
לקביעת מסורת חדשה של שירת הבקשות .שיטתו התבססה על יסוד רצפים מוסיקליים לקונסולים ולשגרירי מעצמות אירופה וכן
מתוך המסורת האנדלוסית-המרוקאית ,שירת אלאלה ,כפי שהיא מנוגנת ומושרת עד לארגונים היהודיים הבין-לאומיים ,כדי
היום במרוקו .לשם כך הוא כתב מילים עבריות ללחנים רבים של מערכות נובה שונות שיפעילו את השפעתם להקל על תנאי חייהם
של יהודי מרוקו .למחייתו עבד כמנהל
שהוא השתמש בהן. חשבונות בחברות שעסקו ביצוא וביבוא בנמל
במחצית השנייה של המאה חיבר רבי מסעוד בן מרדכי אסבעוני פיוטים רבים על גלות
וגאולה ,ועל צדיקים וקדושים .רבי אסבעוני היה רב במראכש בסוף המאה התשע-עשרה העיר.
ובתחילת המאה העשרים .הוא חיבר פירוש על ספר תהלים ,ישועות יעקב ,וכן קובץ
דרשות .הדיואן שלו טרם יצא בדפוס.
גם בקהילות דרום-מזרח מרוקו נמשכה כתיבת השירה העברית במאה התשע-עשרה
ובראשית העשרים .שירתם הענפה של הרבנים ממשפחת אביחצירא שחיו בתאפילאלת
כונסה בקובץ יגל יעקב )יצא לאור לראשונה באלג'יר ב ,(1905-ועוסקת כמעט כולה
בנושאי גלות וגאולה ובחיי המוסר היהודיים .עמהם נמנו רבי יעקב; בניו -רבי מסעוד
)נפטר ב ,(1912-ששימש ברבנות והיה דיין ,והדיואן שלו מצוי עדיין בכתב ידו ,ורבי יצחק
)נפטר ב ,(1912-שהיה חסיד ומקובל -ונכדו ,רבי דוד .במאה התשע-עשרה כתבו גם רבי
יעקב בן אברהם עמאר ורבי מרדכי בן שמול ,הידועים לנו בעיקר משיריהם המפוזרים
בכתבי יד שמוצאם באזור זה .רבי שלמה בן מסעוד אפנג'אר ,שחי במחצית השנייה של
המאה התשע-עשרה ובתחילת העשרים בקהילת תאגונית שבעמק הדרע ,כתב פיוטים
רבים ומגוונים.
השירה העברית במאה העשרים שער הססר הטיבו נגן£>,אס1930 ,
עד לסוף המאה התשע-עשרה עסקה השירה העברית שנכתבה במרוקו במכלול החיים
היהודיים— מחזור השנה ומעגל החיים היהודיים ,ענייני הקודש ,הזמן היהודי ,השבת
והמועדים ,התורה ,ארץ ישראל וענייני גלות וגאולה .נכתבו קינות לאומיות ,קהילתיות
ופרטיות וכן שירי מוסר ושירים לימודיים ,ובכללם שירים ארוכים על דיני שחיטה ובדיקה.
חסידי הפיוטים והבקשות בעלי כישרון כתיבה ראו כבוד לעצמם בליקוט פיוטים ובקשות
מן הדורות הקודמים ,הוסיפו עליהם יצירות משלהם וערכו אנתולוגיות שיריות-מוסיקליות
לשימוש עצמי ולשימושן של חבורות פייטנים שאותן הנהיגו.
