Page 199 - morocco

‫השירה העברית והערבית‪-‬היהודית ‪193‬‬

‫מרוקו‬

‫עמור אביטבול )‪(1853-1782‬‬ ‫נפוצו בכל קהילות מרוקו וצפון אפריקה‪,‬‬
‫ושד"רים ממוצא מרוקאי הביאו את‬
‫אב בית דין בצפרו‪ .‬חיבר חידושים על הש"ס‬ ‫שירתו עד לקהילות הקווקז‪ .‬שירתו של‬
‫רבי שלמה חלואה קרובה מאוד לזו של‬
‫)חמשנח( שאותם כינס בחיבורו שורות העומר‪,‬‬ ‫בן דורו‪ ,‬אך מגוונת יותר‪ .‬שני המשוררים‬
‫וכן על השולחן ערוך‪ ,‬שכונסו בחיבור מנחת‬ ‫הדגולים כתבו שירי שבח רבים לגיוס‬
‫העומר‪ ,‬אשר כתב עם אביו‪ ,‬רבי שלמה‬ ‫תרומות‪ ,‬שירי גלות וגאולה‪ ,‬שירים‬
‫משיחיים‪ ,‬שירים למועדים‪ ,‬שירים‬
‫אביטבול‪ .‬רבי עמור אביטבול היה דרשן ובעל‬ ‫אישיים‪ ,‬שירים לימודיים‪ ,‬תוכחות‪,‬‬
‫קינות לנפטרים וקינות קהילתיות‪ ,‬וכן‬
‫מוסר‪ .‬דרשותיו כונסו בחיבורו עומר מן‪ .‬חיבר‬ ‫שירים על אירועים היסטוריים‪ .‬בסוג‬
‫אחרון זה הגדיל לעשות רבי שלמה‬
‫בערבית‪-‬יהודית את אחד משיריו הידועים‪,‬‬ ‫חלואה‪ ,‬שכתב כשלושים פיוטים וקינות‬
‫"תובו לילאה‪ ,‬יא נאס" )שובו לאל‪ ,‬הו בני‬ ‫על נושאים אישיים‪ ,‬חברתיים‪-‬תרבותיים‬
‫אדם(‪ .‬זהו שיר שבח לבורא ולבריאתו וקריאה‬
‫ועל אירועים היסטוריים‪.‬‬
‫לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫במאה התשע‪-‬עשרה גבר השימוש‬
‫בלחני שירים ערביים‪ .‬רבי יעקב בן‬
‫שמואל אלבאז )‪(1844-1789‬‬ ‫יקותיאל ברדוגו )נפטר ב‪ ,(1843-‬ששימש‬
‫נודע בעיקר בקובץ השירים שכתב‪ ,‬נועם שיח‪,‬‬ ‫אב בית דין במכנאס וחיבר תשובות‬
‫רבות בתחום ההלכה‪ ,‬הושפע משירתו שער הססר קול ועקב‪ ,‬לונדון‪1844 ,‬‬
‫הכולל פיוטים על הגאולה‪ ,‬קינות לאומיות על‬ ‫של רבי דוד חסין וכתב עשרות פיוטים‬
‫חורבן בית המקדש‪ ,‬אזהרות על סדר המצוות‬ ‫על גלות וגאולה ולמועדים‪ ,‬וקינות אישיות רבות שנכללו בקובץ קול יעקב )נדפס בלונדון‬
‫לחג השבועות‪ ,‬וכן שיר לימודי בשם "חודשי‬ ‫ב‪ .(1844-‬את שיריו כתב ללחנים של שירים ערביים‪ ,‬ובכלל זה קטעים ידועים מתוך‬
‫שירת אלאלה‪ .‬במחצית השנייה של המאה כתב רבי שמואל עמאר באותה קהילה עשרות‬
‫השנה" על סוד עיבור השנים וכלליו‪.‬‬ ‫פיוטים בנושאי גלות וגאולה וכן שירים על אירועים היסטוריים‪.‬‬
‫בפאס חי רבי משה עטייא )נפטר ב‪ ,(1780-‬שהיה תלמיד חכם וסופר סת"ם‪ ,‬וחיבר ספר‬
‫רפאל משה אלבאז )‪(1896-1823‬‬ ‫דרושים‪" ,‬רש משה‪ .‬שיריו‪ ,‬ובכללם קינות לתשעה באב‪ ,‬מפוזרים בכתבי יד שונים‪ .‬כך‬
‫גם רבי ידידיה מונסונגו )נפטר ב‪ ,(1869-‬שהיה אב בית דין הקהילה וכתב חיבורים‬
‫שימש אב בית דין בצפרו‪ .‬פועלו הספרותי מגוון‬ ‫הלכתיים ופרשניים‪-‬דרשניים רבים‪ ,‬אשר חלקם נדפס לאחרונה‪ .‬הוא חיבר שירה ענפה‬
‫שמוקדיה גלות וגאולה ותכונות החגים והמועדים על פי ההלכה‪ ,‬וכן שיר על אירוע‬
‫וכולל חידושים וביאורים על השולחן ערוך‪,‬‬ ‫היסטורי ‪ -‬ייסוריה של קהילת פאס בשנת ‪ ,1832‬כאשר שבטים שמרדו במלכות ערכו‬
‫וכן חיבורים כספר כריתות על סדר הגט‪ ,‬זגחי‬
‫צרק על הלכות טרפות‪ ,‬ציון גמשפט על דיני‬ ‫בה פרעות‪.‬‬
‫ממונות‪ ,‬יר רמה על תקנות חכמי קסטיליה‪.‬‬ ‫בצפרו כתבו רבי עמור אביטבול‪ ,‬רבי שמואל אלבאז ובנו רבי רפאל משה אלבאז‬
‫עשרות פיוטים על גלות וגאולה‪ ,‬שירי שבח‪ ,‬שירי מוסר ותוכחה‪ ,‬קינות וכן שירים על‬
‫חיבר גם פירושים על המקרא‪ ,‬דרשות‪ ,‬דברי‬ ‫אירועים היסטוריים ושירי שבח שונים‪ .‬האחרון אף כתב שיר לכבוד חברת "כל ישראל‬
‫חברים"‪ .‬כמעט כל פיוטיו חוברו על פי לחנים של שירים ערביים‪ .‬הוא היה המשורר‬
‫קבלה )חיבוריו עטרת פז וערן מקרם(‪ ,‬חיבור‬ ‫העברי הראשון שהרבה להשתמש במשקלים הפרוזודיים והמוסיקליים של שירי קצידה‬
‫על שבע החכמות‪ ,‬בהן המוסיקה‪ ,‬וכן פרשת‬ ‫ערביים בשיריו העבריים ובשירים שכתב בערבית‪-‬יהודית‪ .‬יצירתו קובצה בדיואן שיר‬
‫הכסף‪ ,‬ספר מוסר וסדרי תיקון לעבירות שונות‪.‬‬ ‫חרש )נדפס בירושלים בשנת ‪ .(1935‬רבי שלום אזולאי )נפטר ב‪ ,(1922-‬שהיה דיין בצפרו‪,‬‬
‫כתב גם את כסא המלכים‪ ,‬כרוניקה של דברי‬ ‫כתב גם הוא שירי גלות וגאולה מלאי רגש‪ ,‬וכן שירים על אירועים חברתיים שונים‪ .‬כמה‬
‫משיריו צורפו לקובץ השירים צלצלי שמע‪ ,‬שנכרך עם הדיואן עת לכל חפץ של רבי יעקב‬
‫הימים והמלכים עד זמנו‪ ,‬וקונטרס על תאריכי‬
‫פטירתם של רבנים עד זמנו‪.‬‬ ‫אבן צור‪ ,‬ויצא לאור באלכסנדריה בשנת ‪.1893‬‬

‫שער הסכר ע ת לכל ח פ ע‪ ,‬נא אמון‬
‫)אלכסנדריה(‪1898 ,‬‬