Page 198 - morocco
P. 198
כמה בתב שב! מאת>בר»חא בתבוסף)ב שב! אקרו0טוכון של שמה( יוסף ב'טרית192
בליב שמע ת חנ תי, יחיד נשא ונ עלס, בנה אלינו ברהמיס; מרוקו
פרה בנב כשה נאלם, "ב;ז כו ת -א ;ב Tר Tה ם Tת "מי ם',
אדון בוחר רנ תי, פריחא בת יוסף
האל מגני ב מנ תי, ובנה רביר ו בו ל ס, רחם עלינו ממרומים,
האל גואלי .ביקר ו ת ש מ ע קו לי . משוררת עברייה שנולדה והתחנכה במרוקו,
כוסי ]הבלי. ותמוך גורלי. ומתה כנראה בשנת 1756בתוניס .אביה ,רבי
אברהם בן אדיבה ,היה רב ומשורר שכתב שירי
בת־יוסף מיחלת, חוס והמול עלינו רחם על עם סגלתע, קינה בערבית-יהודית ,וביניהם שיר ארוך על
ולאילן ה ע לינו, פי סיפורי איוב .כנראה הייתה פריחא גם
הטויב ממןע שו א ל ת, כי ה ם ע מע ]נ הל תי;:l "תלמיד חכם" ,וכתבה דברי פרשנות ,שלא
וה בס רבירע אלינו, שרדו .פריחא ידועה משני הפיוטים שחתמה
מהר אראה תהי נו חל ת אורי וגואלי. מהר קבץ ק הלתע בהם את שמה בראש הסטרופות ,בראש
אל הר גלילי. הטורים ובתוכם .המלחין עודד זהבי כתב
מי-ד הי -ש מ עלי. אורטוריה על יסוד הבקשה שכתבה" ,פנה אלי
ברחמים" ,ויצירה למקהלה למילות הפיוט
י' שיטרית",פריחא בת יוסף משוררת עברייה במארוקו במאה הי"ח" ,פ ע מי ם ) 4תש"ם( ,עמ'
.93-92 השני שלה.
באמצע המאה השמונה־עשרה כתבה במרוקו גם אישה שירה עברית .המדובר בפריחא שלמה בן יששכר חלואה
בת רבי אברהם בן אדיבה ,שמתה בתוניס על קידוש השם בהיותה בשנות העשרים
מגדולי המשוררים של יהודי מרוקו .הנימה
לחייה .עד כה התגלו שניים משיריה .את שיריה כתבה במרוקו ובתוניסיה. האישית מודגשת בשירתו המגוונת .שירים
רבים שכתב עוסקים באירועים היסטוריים,
פריחתה של השירה העברית במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה במיוחד בבצורת הממושכת בשנים ,1784-1781
ובפרעות הקשות שנעשו בקהילות היהודיות
במחצית השנייה של המאה השמונה־עשרה הייתה פריחה ביצירה הפיוטית של הקהילות במצוות הסולטאן מולאי יזיד ).(1792-1790
המרכזיות במרוקו .במכנאס חיו ויצרו שני משוררים חשובים :רבי דוד בן אחרן חסין ,ובן רבי שלמה חלואה נדד בין הקהילות היהודיות
דורו ובן חוגו ,רבי שלמה בן יששכר חלואה .הדיואן של רבי דוד חסין ,תהלה לדוד ,היה במרוקו לאסוף תרומות ונדבות .הוא הגיע
הדיואן העברי הראשון של משורר ממרוקו שנדפס באמסטרדם בשנת .1806/7פיוטיו לקהילת גיברלטר ,התקבל בה יפה והקדיש
שיר שבח לבניה ולמנהיגיה.
דוד בן אחרן חסין )1727־(1792
מגדולי המשוררים של יהודי מרוקו ,תלמיד
חכם ודרשן מבוקש .הוא נדד בקהילות רבות,
מתאפילאלת בדרום ועד גיברלטר בצפון ,כדי
לאסוף תרומות .נדודיו שימשו לו השראה
לכתיבת פיוטים על נושאי טבע )כגון פרדסי
דקלים( ועל נושאים חברתיים )כגון חברי כת
הבונים החופשיים בגיברלטר( ,שהיו בלתי
שגרתיים בשירת יהודי מרוקו .הדיואן שלו,
תהלה לדוד ,פורסם לאחרונה במהדורה
ביקורתית מתוקנת ומוערת.
שמואל עמאר )1829־(1899
רב ואב בית דין במכנאס .לבד משירי הגאולה
שלו ומשיריו על האירועים ההיסטוריים על
המורד במלכות המכונה "למעגאז" ,שביקש
לערוך פרעות ביהודי העיר והוצא להורג ,כתב
פיוט מיוחד בשבח הקנה ששימש אותו
בכתיבה .נראה שהוא גם מחברו של שיר
הומוריסטי שנושאו הספד על מותו של חמור.
יצירתו השירית טרם כונסה.
שני שערים של הספר ת ה ל ה לדוד
משמאל :אמסטרדם1806/7 ,
מימין :קזבלנקה1931,
