Page 203 - morocco

‫השירה העברית והערבית‪-‬היהודית ‪197‬‬

‫מרוקו‬

‫כל המגוון הרב הזה הצטמצם מאוד במאה העשרים‪ .‬הסיבות לכך נעוצות כנראה‪ ,‬מצד נסים אנקאב )‪1882‬־‪(1978‬‬

‫זמר ומוסיקאי בפאס‪ ,‬עמד בראש תזמורת‬ ‫אחד‪ ,‬בהתפתחות שירת הבקשות והפיוטים ובזמינותן של אנתולוגיות בדפוס החל מסוף‬
‫שהופיעה בחגיגות משפחתיות וליוותה זמרים‬ ‫המאה התשע‪-‬עשרה )האנתולוגיה הראשונה‪ ,‬רני ושמחי‪ ,‬שכונסה במוגאדור‪ ,‬נדפסה בווינה‬
‫וזמרות ידועים כמו הזמרת זוהרה אלפאסיה‪.‬‬ ‫ב‪ ,1890-‬והשנייה‪ ,‬שיר ירידות‪ ,‬שכונסה באותה קהילה‪ ,‬נדפסה במראכש ב‪ .(1921-‬מצד‬
‫שימש בקהילתו גם מוהל‪ .‬נסים אנקאב עלה‬ ‫שני‪ ,‬התחושות כלפי הסביבה עברו תמורות עמוקות עקב חדירתה של המודרניזציה‪,‬‬
‫לארץ עם בני משפחתו בשנות השישים של‬ ‫ולאחר השתלטות צרפת על מרוקו והטלת משטר החסות ב‪ 1912-‬השתררה רגיעה במתחים‬

‫המאה העשרים‪.‬‬

‫דוד בוזגלו )‪1903‬־‪(1975‬‬ ‫שבין היהודים למוסלמים כתוצאה מן הנוכחות הצבאית הצרפתית‪ .‬מתחים אלה‪ ,‬שעיצבו‬
‫את חיי היהודים במרוקו עד ראשית המאה העשרים‪ ,‬הזינו במידה רבה את התכנים של‬
‫נולד במזאב שבאזור קזבלנקה והתחנד‬ ‫אלפי הפיוטים והבקשות שנכתבו במרוקו מאז גירוש ספרד‪ .‬התוצאה של שינויים אלה‬
‫במראכש‪ .‬הוא התוודע לשירת הפיוטים‬
‫והבקשות אצל הפייטן רבי חיים עטאר‪.‬‬ ‫הייתה שרק משוררים מעטים המשיכו לכתוב שירה עברית מגוונת‪.‬‬
‫בנעוריו התיישב בקזבלנקה ועסק בפעילות‬ ‫במכנאס חיבר רפאל אדרעי שירים ציוניים וחברתיים שונים וצירף אותם לאנתולוגיה‬
‫חינוכית ומוסיקלית‪ .‬לימד עברית בבתי ספר‪,‬‬ ‫הטינו נגן )פאס ‪ ,(1930‬כדי לקדם בקהילתו את שירת הבקשות על פי הסדרות המסודרות‬
‫הנהיג חבורות של פייטנים ופרחי פייטנות‬ ‫של שירת אלאלה במרוקו ושל המנגינות האלג'יראיות )אלגרנאטי ודזירי(‪ ,‬שהמשיכו את‬
‫והקים מקהלת ילדים לשירת הפיוטים‪ .‬לאחר‬ ‫מסורת המוסיקה האנדלוסית של ימי הביניים והחלו להתפשט במרוקו‪ .‬הוא המשיך‬
‫שאיבד את מאור עיניו עסק בחזנות ובפייטנות‬ ‫בקהילתו את המסורת שפתח בה רבי שלמה כהן במראכש‪ .‬יוסף אסבאג כתב במכנאס‬
‫בקזבלנקה ובקהילות גדולות אחרות שהזמינו‬ ‫עשרות פיוטים על נושאים אישיים וציבוריים מגוונים‪ ,‬השמורים עדיין בדיואן שלו‪,‬‬
‫אותו לשמש חזן ולפייט בשבתות מיוחדות של‬
‫חגיגות בר מצוה ובחתונות‪ .‬לאחר עלותו לארץ‬ ‫שנשאר עדיין בכתב יד‪.‬‬
‫ב־‪ 1965‬ריכז סביבו חוג רחב של פייטנים‬ ‫בקהילה הסמוכה‪ ,‬פאס‪ ,‬חיבר השיך' נסים אנקאב שירים ציוניים אחרי כינונו של‬
‫צעירים ומבוגרים‪ ,‬שאתם תרם לחידוש מסורת‬ ‫המנדט הבריטי בארץ ישראל וכן שירי שבח רבים לרבנים ולקדושים‪ .‬גם רבי אחרן‬
‫הבקשות והפיוטים של יהודי מרוקו בארץ‪.‬‬ ‫אלמאליח מרבאט )‪ ,(1956-1878‬ששימש דיין בקהילות שונות‪ ,‬השאיר דיואן מגוון ובו‬
‫תלמידיו המשיכו את פועלו לאחר מותו‬ ‫שירים על גלות וגאולה‪ ,‬על צדיקים וקדושים‪ ,‬שירים לימודיים על הדקדוק העברי‪ ,‬וכן‬
‫והקימו ברחבי הארץ חוגים רבים המקיימים‬
‫את מסורת שירת הבקשות בשבתות החורף‪,‬‬

‫משבת בראשית עד לשבת זכור‪.‬‬ ‫שיר שבח נלהב על הקמת המדינה והניצחון במלחמת העצמאות‪.‬‬

‫גדול המשוררים העבריים במאה זו היה רבי דוד בוזגלו‪ .‬הוא חיבר בקזבלנקה ובישראל‬

‫שירים עבריים וערביים‪-‬יהודיים רבים על פי לחנים של שירים ערביים ‪ -‬ממצרים‪,‬‬

‫מתוניסיה וממרוקו ‪ -‬ופעל רבות‬

‫נ_ מולדתי‪ ,‬מאת רבב דוד בוזגלו)בית ראשון(‬ ‫להפצתה ולאימוצה של מסורת שיר‬
‫ידידות‪ .‬הוא לא דאג לכנס את יצירתו‬

‫‪ ,_3‬מולדתי‪ 0 ,‬במרתי ‪ - 0‬היתה נפשי ‪3‬גלל_‪,‬‬ ‫בכתב על אף הפצרות תלמידיו‪ ,‬אך אלה‬

‫מ‪3‬ית כלאים ‪ 0‬ונכאים‪ 0 ,‬ברא לי דרור ‪3‬נמל_‪,‬‬ ‫שמרו את שיריו המפוזרים‪ ,‬שאת עיקרם‬
‫מדו־ לשכני ‪ 0‬כךצוני ‪ 0‬נתן לי תהת צל_;‬ ‫חיבר לאחר עלייתו לארץ בשנת ‪.1965‬‬
‫בשירים אלה נתן ביטוי עז לחרדותיו‬
‫תוש ב תוף רככי‪ 0 ,‬זו אךצי‪ 0 ,‬ןיל אף לוהכי ‪ 0‬פוךצי ‪0‬‬ ‫ולחרדת הרבים ערב מלחמת ששת‬
‫והומסי ‪ 0‬אשליף נן לי‪ ,‬והנרים סיר רחצי‬ ‫הימים‪ ,‬ולפרץ רגשותיו עם כיבוש הכותל‬
‫והגדה המערבית‪ .‬שירו "אך בך מולדתי"‬
‫ז־ לא יטמא גכולף; ‪ 0‬כל ן מ ת ש‪3‬א ‪ -‬כן ילף!‬ ‫הוא משיאי הכתיבה השירית העברית‬
‫כי מלף ן ל כל גואלף‪ 0 ,‬מכף גוזלף ‪ 0‬הוא _יצילף ‪ 0‬ןכסא ככוד _ינהילבף‬ ‫של יהודי מרוקו‪ .‬בשיר זה‪ ,‬שהוא דו־‬
‫שיח בין המשורר למולדתו הקדומה‬
‫"פן לף‪3 ,‬ני‪ 0 ,‬הךאני‪ 0 ,‬אהכת ‪3‬נים לאמם‪,‬‬ ‫והחדשה‪ ,‬הצליח לכרוך באמירה רב־‬
‫להם כל יקר ‪ 0‬לא ייקר‪ 0 ,‬הפף לילה אור יומם‪,‬‬

‫ון ת הורתם לקראתם‪ 0 ,‬יקר ב להם פת לחמם‪,‬‬
‫קום שוט ‪3‬קרים ‪ 0‬וכפרים‪_ 0 ,‬ימים ‪ 0‬ונחרים‪ 0 ,‬מישורים ‪ 0‬קם הרים‪0 ,‬‬

‫מורח ומקרכ‪ ,‬ןתצפין ןתךרים‪,‬‬

‫כאן שפכו כני את ךמם‪ ,‬וכאן קנו את קולמם‪0 ,‬‬ ‫קולית מורכבת ועשירה את חלום‬

‫להם ולחולמי חלומם‪3 0 ,‬ני קמם ‪ 0‬אשר קמם‪ 0 ,‬דוךשי טוכתם ‪0‬‬ ‫העלייה לציון‪ ,‬שליווה במשך דורות‬

‫ושלומם‪,‬‬ ‫רבים את החיים היהודיים במרוקו‪ ,‬עם‬

‫התממשותו בארץ מנצחת ובוטחת‪.‬‬