Page 208 - morocco

‫יוסף שיטרית‪202‬‬

‫מרוקו‬

‫וזמרות מקצועיות‪ .‬עד לתחילת המאה העשרים נכתבה יצירה זו בחברה הערבית־‬ ‫זוהרה אלפאסיה )‪?1903‬־‪(1995‬‬
‫המוסלמית‪ ,‬והזמרים או המוסיקאים היהודים שאבו ממנה לצורכי הביצוע שלהם בקרב‬
‫היהודים‪ .‬כך צמחו כוכבי זמר יהודים שזכו להצלחה רבה הן בקרב היהודים והן בקרב‬ ‫כוכבת הזמר היהודייה הראשונה במרוקו‪,‬‬
‫המוסלמים‪ .‬הידועים שבהם הם הזמרת זוהרה אלפאסיה )זוהרה בן־חמו( והזמר סאמי‬ ‫הודות לקולה החם ולשירים שביצעה‬
‫אלמגריבי )שלמה אמזלג(‪ ,‬שהופיעו במרוקו ובאלג'יריה בחגיגות משפחתיות ובאולמות‬ ‫ממסורות השירה העממית של מרוקו ושל‬
‫ציבוריים‪ .‬שניהם עזבו את מרוקו בשנות השישים ועלו לארץ‪ ,‬אך לא המשיכו בפעילותם‬ ‫אלג'יריה‪ .‬בהופעותיה ובהקלטותיה ליוותה‬
‫האמנותית‪ ,‬שהייתה מבוססת על השירה הערבית־היהודית‪ .‬גם במרוקו וגם בישראל‬ ‫אותה תזמורת שכללה נגנים יהודים‪ .‬היא‬
‫הייתה שירתם נפוצה על גבי תקליטים וקלטות‪ ,‬ושיריהם הושמעו מעל גלי האתר‪ .‬אחד‬ ‫הופיעה בחגיגות משפחתיות בבתי עשירים‬
‫מכותבי השירים עבור סאמי אלמגריבי היה עיוש מויאל‪ ,‬בן מוגאדור שחי בקזבלנקה‬ ‫יהודים ומוסלמים במרוקו ובאלג'יריה‪ ,‬ואף‬
‫ועלה לארץ בשנות השישים‪ ,‬התיישב בנתניה ושם גם נפטר‪ .‬עיוש מויאל כתב שירים‬
‫רומנטיים וכן שירים על קדושים וצדיקים עבור זמרים יהודיים‪ .‬הוא התחנך אצל השיך'‬ ‫בארמנותיו של המלך מחמד החמישי‪.‬‬
‫דוד יפלח במוגאדור‪ ,‬שהוריש לו את כתבי היד שלו‪ ,‬וחי לאחר מכן ברבאט ובקזבלנקה‪.‬‬
‫לאחר עלייתו לארץ המשיך לספק לזמרים יוצאי מרוקו שירים מתוך כתבי היד שברשותו‪.‬‬ ‫סאמי אלמגריבי‬
‫אחרון המשוררים היהודים במרוקו שהשאיר את רישומו הן בשירה העברית והן בשירה‬
‫הערבית־היהודית הוא רבי דוד בוזגלו‪ .‬לבד משיריו הדו־לשוניים )מטרוז( הוא כתב בערבית־‬ ‫שלמה אמזלג )שמו האמיתי של הזמר( נולד‬
‫יהודית שירי תחינה ותפילה‪ ,‬שירי שבח לכבוד צדיקים וקדושים‪ ,‬שירי שבח לירושלים‪,‬‬ ‫ברבאט ב‪ ,1922-‬והחל את הקריירה‬
‫שירים לחנוכה ולשביעי של פסח‪ ,‬כולל שיר מיוחד שהקדיש למימונה‪ ,‬שירי גלות וגאולה‪,‬‬ ‫המוסיקלית שלו כפייטן‪ .‬בשנות החמישים‬
‫שירים על אירועים היסטוריים )רעידת האדמה באגאדיר ב־‪ 1960‬ומלחמת ששת הימים(‪,‬‬ ‫והשישים היה כוכב זמר במרוקו בקרב‬
‫וכן שירי חתונה ושירי קינה‪ .‬הוא כתב חלק משיריו הערביים כגרסאות מעובדות לשירים‬ ‫היהודים והמוסלמים כאחד‪ .‬הוא שר שירים‬
‫יהודיים מסורתיים וכן שירים ליריים‪-‬‬
‫עבריים מפרי עטו‪.‬‬ ‫רומנטיים חדשים וישנים שהופצו בעשרות‬
‫להלן נמנה את סוגי השירים ואת הנושאים והעניינים שהזינו את היצירה הערבית־‬ ‫תקליטים‪ .‬לאחר שהות קצרה בישראל בשנות‬
‫יהודית בשלוש מאות השנים האחרונות‪ .‬שירים אלה גנוזים עדיין ברובם במאות‬ ‫השישים היגר לקנדה ומשמש בה עד היום‬
‫פייטן וחזן‪ .‬בשנות השמונים והתשעים‪ ,‬עם‬
‫כתבי יד‪.‬‬ ‫התחדשות ההתעניינות בשירה ובמוסיקה של‬
‫א‪ .‬שירים מקראיים‪ ,‬ובהם שירים רבים על סיפורי יוסף‪ ,‬על אברהם אבינו‪ ,‬על משה רבנו‬ ‫יהודי מרוקו‪ ,‬ביקר בארץ תכופות והופיע בפני‬
‫ויציאת מצרים‪ ,‬על אסתר ומרדכי ונס פורים ועל איוב וסבלו‪ ,‬וכן שירים לכבוד אליהו‬ ‫יהודי מרוקו‪ .‬בשנות התשעים שב לארץ והקים‬
‫מקהלה וחבורת פייטנים באשדוד‪ ,‬אך חזר‬
‫הנביא‪.‬‬ ‫לבסוף לקנדה‪ .‬בשנים האחרונות הוא כותב‬
‫ב‪ .‬קינות החורבן שהושרו בתשעה באב‪ ,‬קינות על חורבן בית ראשון ובית שני וזוועות‬
‫החורבן‪ ,‬על הירצחו של זכריה הנביא ועל מות הקדושים של עשרה הרוגי מלכות ושל‬ ‫בעצמו את שיריו ושוהה מעת לעת בארץ‪.‬‬

‫חנה ושבעת בניה‪.‬‬
‫ג‪ .‬שירים על אירועים היסטוריים‪ ,‬ובכללם שירי גירוש ופרעות בקהילות שונות‪ ,‬התנכלויות‬
‫מצד השכנים המוסלמים‪ ,‬פגעי טבע כגון שטפונות ומגפות‪ ,‬מלחמות ומהומות שאירעו‬
‫בחברה המוסלמית והשלכותיהן על היהודים‪ ,‬וכן שירים משיחיים שונים שחוברו‬

‫לרגל שמועות שנפוצו על הופעתו כביכול של המשיח‪.‬‬
‫ד‪ .‬שירים הקשורים למחזור השנה היהודי ולמעגל החיים במשפחה ובקהילה‪ :‬שירי‬
‫ויכוח והתנצחות בין חגים ומועדים‪ ,‬שירים פרודיים לפורים ושירי הווי וחברה‬

‫בקהילות שונות‪.‬‬
‫ה‪ .‬שירים על החיים הקהילתיים ותמורותיהם‪ :‬שירים סטיריים על מנהיגי קהילות‪,‬‬
‫שירים על קהילות וייחודן‪ ,‬על היחסים המתוחים בין היהודים לבין שכניהם המוסלמים‪,‬‬
‫על התמורות החברתיות והתרבותיות והשלכותיהן על בני הקהילות עקב חדירת‬

‫המודרניזציה‪.‬‬
‫ו‪ .‬שירים לכבוד צדיקים וקדושים ובראשם סוליכה הצדקת‪ ,‬וכן שירים לכבוד קדושים‬
‫ארץ־ישראלים‪ ,‬כגון רבי מאיר בעל הנס ורבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬שירים לכבוד שד"רים‬