Page 209 - morocco
P. 209
השירה העברית והערבית-היהודית 203
מרוקו
שהגיעו לאסוף נדבות בקהילות מרוקו ומקום קבורתם הפך אתר לקיום הילולות
המוניות ,כגון קברו של רבי עמרם בן דיואן הסמוך לווזאן ,שירים על דמויות מופת
רבניות ועל קדושים ידועים ואלמונים שצצו למן סוף המאה התשע-עשרה.
ז .שירים חברתיים-תרבותיים על תנאי המחיה והמגורים והתמורות שחלו בהם בתקופות
שונות ,על מנהגי אכילה ושתייה ועל צריכת היין והמאחיא )משקה אלכוהולי על בסיס
זיקוק של פירות שונים( ,ובמיוחד שירים סטיריים על צאתן של בחורות לתרבות רעה
כביכול לאחר מלחמת העולם השנייה.
לאחר עליית רוב יהודי מרוקו לארץ נמשכה זמן מה יצירה מגוונת זו בערבית-יהודית,
במיוחד בתחום השירה הלירית והרומנטית; אולם תנאי החיים החדשים ודעיכת השפה
בארץ הביאו להפסקת היצירה בשפה זו.
שירת הנשים
שירת הנשים היהודיות נמסרה ובוצעה בעל פה ,וכללה שירים ליריים רומנטיים רבים.
שירתן כוללת שירי ערש ושירים לחגיגות שליוו את טקסי מעגל החיים מלידתו של הבן
ועד לפטירת בני משפחה וגדולי הקהילה .נוסף עליהם הן שרו שירי קינה פרטיים ולאומיים,
ובאלה אפשר לאתר זיקות ישירות לנושאים ולעניינים שטופלו במקביל גם בשירה העברית.
למשל ,בתקופת "בין המצרים" קוננו הנשים בבתיהן את קינות החורבן ושרו שירים על
חנה ושבעת בניה וקינות נוספות ,שעה שהגברים קוננו שירים אלה בבית הכנסת בתשעה
באב בלבד .קינות פרטיות קוננו בבתי הנפטרים ובבתי הקברות רק הנשים לפני הטמנת
המת ,לעולם לא גברים ,לפי ההלכה והנוהג .לבד מסוגות אלה ,הקינה ומעגל החיים,
שאובה שירת הנשים היהודיות בעיקרה מן השירה הלירית והרומנטית המוסלמית שביצעו
נשים מוסלמיות .שירה זו אומצה במסורת התרבותית של הקהילות היהודיות השונות.
סיכום
על אף התמקדותה של השירה העברית במרוקו במוראות הגלות והבטחת הגאולה ,ובזמן
היהודי הקהילתי הקשור לטקסים הליטורגיים והפארה-ליטורגיים ,עומד החוקר והמעיין
בפני יצירה רבת אנפין והשראה ,שלא קפאה על שמריה בארבע מאות השנים האחרונות.
במאה התשע-עשרה היא אימצה את המשקלים המורכבים והמגוונים של הקצידה
הערבית-המוסלמית והרחיבה הן את המבנים הפרוזודיים והמוסיקליים שלה והן את
נושאיה לתחומי המוסר ,החכמה וההשכלה ,ולשירת ההגות בכלל.
עם זאת לא נמנעו יוצרים שונים מלכתוב על נושאים רחבים נוספים ,המשקפים את
החיים הרוחניים והחברתיים בקהילות היהודיות .כך נכתבו שירים קבליים רבים הן על
נושאים קבליים מוגדרים והן בהשפעת זרמים שונים של הקבלה; עשרות שירים לימודיים
ארוכים על תרי"ג מצוות ,על הלכות התפילה ,על לוח העיבור ,על הדקדוק העברי ,ובמיוחד
על הלכות שחיטה ובדיקה; עשרות תוכחות ושירי מוסר ,שמטרתם המוצהרת הייתה
לחנך ולהזהיר מפני מוראות יום הדין; עשרות שירים על נושאים חברתיים-תרבותיים
ועל אירועים היסטוריים ,המשמשים לעתים כרוניקות או תיעוד כמעט יחיד על מאורעות
ומגפות שהחרידו את חייהם של יהודי מרוקו בעיקר לפני החלת משטר החסות הצרפתי;
אלפי שירים ,עיקר היצירה השירית ,הוקדשו לתינוי הסבל בגלות ולהפחת תקווה משיחית,
ואין לראות בהם יצירה סתמית וחוזרת על עצמה ,אלא ביטוי כפייתי ללחצים הבלתי-
פוסקים ביחסים עם המוסלמים ועם השליטים ,הכלל-ארציים או המקומיים.
