Page 210 - morocco

‫יוסף שיטרית‪204‬‬

‫מרוקו‬

‫בימינו נשמעות דעות על החיים היהודיים וגלגוליהם במרוקו תחת חסות האסלאם‪,‬‬
‫המציירות לעתים תמונה ורודה‪ ,‬במיוחד בהשוואה לקהילות אחרות שחיו במדינות הנצרות‪.‬‬
‫אולם שומה עלינו לזכור שהשירה מבטאת תלונות ודאבה על המצב הבלתי‪-‬נורמלי של‬
‫החיים בגלות ועל השרירות האכזרית לעתים של השליטים ונותני החסות‪ .‬השירים‬
‫המשיחיים הרבים‪ ,‬שהוקדשו החל מן המאה השש‪-‬עשרה לפיאור דמותו של המשיח או‬
‫של דמויות משיחיות ממשיות‪ ,‬או שמשוררים חשבו שהן כאלה‪ ,‬כגון דוד הראובני‪ ,‬שבתי‬
‫צבי ונתן העזתי ודמויות נוספות‪ ,‬הם הוכחה נוספת ללחצים פנימיים אלה‪ .‬התסכולים‬
‫החברתיים והפוליטיים של הקהילות מצאו פורקן חלקי בכתיבה השירית‪ ,‬בביצוע הפיוטים‬
‫והבקשות וכן במעשה התקווה הבלתי‪-‬אפשרית שהכתיבה והשירה סימלו עבור הכותבים‬
‫ועבור הקהילות שבשמן דיברו‪ .‬הוא שאמרנו בתחילת דברינו‪ ,‬אין להבין לעומקה יצירה‬
‫ענפה זו מבלי להביא בחשבון את המטרות ה"מרפאות" שהתגלמו בה עבור הכותבים‪,‬‬

‫ואת התקווה לגאולה שהפיחה בקרב בני הקהילות‪.‬‬
‫דומה שהשירה העברית שנכתבה במשך כחמש מאות שנה במרוקו יודעת כיום עדנה‬
‫בארץ‪ ,‬ושירת הפיוטים והבקשות חזרה בשנים האחרונות ומתפתחת בקרב יוצאי הקהילה‪.‬‬
‫בחמש‪-‬עשרה השנים האחרונות נדפסו אנתולוגיות חדשות לשימושם של חסידי המוסיקה‬
‫האנדלוסית‪ ,‬ההולכים ומתרבים בארץ‪ .‬המגובשת והשימושית שבהן היא האנתולוגיה‬
‫מאיר השחר‪ ,‬בעריכתו של הפייטן מאיר אליעזר עטייה‪ .‬אולם התחדשות זו לא הביאה‬
‫ליצירה משמעותית עברית חדשה‪ .‬יהודי מרוקו לא המשיכו את יצירתו ואת דרכו של רבי‬
‫דוד בוזגלו‪ ,‬שכתב את עיקר שירתו לאחר שעלה לארץ‪ .‬הפיוטים הישנים הנושאים מאות‬
‫לחנים ומנגינות מן המסורות המוסיקליות העתיקות השונות‪ ,‬ונושאי הגלות והגאולה‬

‫ממשיכים לעמוד במרכז שירתם של יהודי מרוקו גם בישראל‪.‬‬

‫על המשך השירה והמוסיקה של יהודי מרוקו בישראל‬

‫אמן נוסף שהשאיר את רישומו בהתפתהות הומר של יהורי מרוקו‬ ‫בשנות השישים והשבעים יצאו רוביהורי מרוקו את ר‪,‬אר‪!1‬המרקם‬
‫הוא ג'ו )יוסף( עמר ©נולר בסטאת בשנת ‪ ,(1930‬שעלה‪ ,‬לאר‪ 1‬בסוף‬ ‫ההברתייהתרבותי של הקהילות‪ ,‬שנבנה ועוצב במשך מאות שנים‪,‬‬
‫שנות ההמישים‪ ,‬לאחר שכוכבו התהיל לררוך בשמי הומר של יהורי‬ ‫התפורר‪ .‬כך אירע‪ ,‬ם להרנלי הצריכה ר‪,‬תרבותית של תוצרי המוסיקה‬
‫מרוקו‪ .‬באר‪ 1‬הולרתו הוא הספיק להקליט עשרה‪ ,‬תקליטים שהכילו‬ ‫והשירה‪ .‬ה‪,‬רגלים אלה ירעו פריהה ברבע השני של המאה העשרים‬
‫שירים בערבית■יהורית‪ .‬באר‪ 1‬הוא הקליט גם פיוטים במסורת יהורי‬ ‫ובתהילת הרבע השלישי שלה‪ ,‬במיוהר אחרי מלהמת העולם השנייה‪.‬‬
‫מרוקו אך ה‪,‬שכיל להתאים את אמנותו לררישות הקהל הרהב‪ .‬ער‬ ‫אחרי התפורות הקהילות הרלו כמעט כליל הופעות הומרים היהורים‬
‫למלהמת ששת הימים היה הבולט מבין הומרים המורהיים באר‪ 1‬והיה‬ ‫בעלי המוניטין בקרב היהורים והמוסלמים כאחר ‪ ,‬ועמם תעשיית‬
‫מקובל על כל סוגי הקהלים באר‪ ,1‬הורות לאופי הים תיכוני של‬
‫שיריו‪ .‬על אף הצלהתו הוא היגר לניו יורק ושימש שם הון בבתי כנסת‬ ‫התקליטים שהתבססה‪ ,‬עליהם‪.‬‬
‫אשכנויים וספרריים‪ .‬בשנות התשעים הוא שב לאר‪ ,1‬הדריך פרהי‬ ‫אמנים כווהרה אלפאסיה‪ ,‬וסאמי אלמגריבי‪ ,‬שהוציאו ער לתהילת‬
‫שנות השישים עשרות תקליטים במרוקו)ובאלג'יריה‪ ,(,‬נאלצו להגר‬
‫הונים והירש את הופעותיו בפני קהל של יוצאי מרוקו בעיקר‪.‬‬ ‫ממרוקו ולמצוא להם קהל הרש‪ .‬ווהרה אלפאסיה‪ ,‬שהייתה "מלכת‬
‫באר‪ 1‬ממשיכים אתררכם ומרים שרכשו את עיקר הינוכם המוסיקלי‬ ‫הומר המרוקאי" ער תהילת שנות השישים‪ ,‬עלתה‪ ,‬לא־‪ 1‬בי‪1964‬‬
‫מאנשי מקצוע שעלו ממרוקו‪ .‬אחר מהם הוא מויוו ‪ ,‬משה עטייא‪ ,‬שנולר‬ ‫והתיישבה‪ ,‬באשקלון‪ .‬היא הרלה להופיע בפני קהל בגלל הערר ררישה‬
‫במכנאס בי‪ 1930‬ולמר אצל הנגן רור הרוש מוסיקה אלג'יראית ופילס‬ ‫ואמרגן שייצג אותה‪ ,‬ויארגן לה מערך הופעות מסורר ברהבי הא־‪.1‬‬
‫את ררכו בתהום הומר המרוקאי באר‪ .1‬הוא מופיע עם תומורתו בעיקר‬ ‫רק קולה‪ ,‬הצלול נותר הקוק בויכרונם של אלה‪ ,‬ששמעו אותה‪ ,‬או רכשו‬

‫בפני קהל של יוצאי מרוקו‪.‬‬ ‫את תקליטיה‪.,‬‬
‫סאמי אלמגריבי גם הוא עלה לא־‪ 1‬בשנות השישים‪ ,‬אך היגר מיר‬
‫י' שטרית‬ ‫לאה־ מכן לקנרה מהוסר ררישה לאמנותו‪ .‬בקנרה הוא משמש הון‬

‫מבוקש בבית כנסת ספררי‪.‬‬