Page 211 - morocco

‫‪205‬‬ ‫המוסיקה‬

‫אמנון שילוח‬

‫להקת נגניםבהודום‪ ,‬מוגאדור‪ 1950 ,‬בערך‬ ‫המורשת המוסיקלית של יהודי מרוקו משקפת קשת‬
‫רחבה של סגנונות מוסיקליים‪ .‬היהודים‪ ,‬הנמנים עם‬
‫מימין‪ :‬להקת שחקנים נודדים)אימדאזן(‬ ‫המרכיבים העתיקים של אוכלוסיית הארץ‪ ,‬שימרו‬
‫הכוללת שחקן‪ ,‬להטוטן ומתופפים‪ .‬הלהקה‬ ‫במוסיקה שלהם עקבות של תרבויות שונות שהתפתחו‬
‫בארץ זו‪ :‬ברברית‪ ,‬ים תיכונית עתיקה ואנדלוסית‪ .‬שני‬
‫מופיעה בפני השבטים הברברים‬ ‫מוקדים עיקריים קיימים במורשת זו‪ .‬האחד מתקשר‬
‫משמאל‪ :‬הידו‪ ,‬ריקוד ברברי מסורתי בקצה‬ ‫אל התרבות המוסיקלית הברברית השלטת במרחבים‬
‫השוק בפאס‪ .1916,‬ברקע החנות של היהודי‬ ‫הפנימיים של המדינה‪ ,‬בהרי האטלס ובדרום‪ .‬באזורים‬
‫אלה ישבו יהודים עוד לפני בוא האסלאם‪ ,‬ומורשתם‬
‫סימון סעדון‬ ‫המוסיקלית שימרה מאפיינים עתיקים של התרבות‬
‫המוסיקלית השכנה‪ .‬המוקד השני מתייחס להשפעת‬
‫יסודות הסגנון האנדלוסי‪-‬המוגרבי‪ .‬המוסיקה‬
‫האנדלוסית מייצגת את המוסיקה הקלאסית האמנותית‬
‫אשר שורשיה נעוצים בתרבות המוסיקלית שהתפתחה בספרד המוסלמית; משם עברה‬
‫לערים בארצות צפון אפריקה‪ .‬בהן ובסביבתן דרו בכפיפה אחת הסגנון הקלאסי המתוחכם‬

‫לצד מגוון גדול של שירה עממית‪.‬‬
‫אפשר למיין באופן כללי את מרכיבי המורשת המוסיקלית היהודית במרוקו בסדר‬
‫מדרגי המביא בחשבון את מידת האותנטיות שלהם ואת זיקתם להשפעות הסביבה‬
‫המוסלמית על ביטוייה השונים‪ .‬מרכיבים אלה כוללים קריאות בספרי המקרא שהן‬
‫בעלות אופי מקומי‪ ,‬אשר לא הושפע מן הקריאות של יהודי המזרח; לחני התפילה‬
‫היומיומית; לחני התפילות החגיגיות )בשבתות ובחגים(; פיוטים ובקשות בעברית; פיוטים‬