Page 215 - morocco

‫המוסיקה‬

‫הרב ישראל נג'ארה )‪(1625-1555‬‬ ‫זו והתמסדה כמכלול פואטי‪-‬מוסיקלי מורכב ובנוי על פי כללים מוסיקליים מוגדרים היו‬
‫סוריה )במיוחד חלב( והמגרב‪ .‬הדפוסים שנקבעו‪ ,‬וממשיכים להתקיים ולפרוח במרכזים‬
‫יליד דמשק‪ .‬תלמיד חכם‪ ,‬פוסק ואחד מגדולי‬ ‫אלה עד עצם היום הזה‪ ,‬פיתחו מבחינה מוסיקלית זיקה חזקה וברורה למוסיקה הקלאסית‬
‫המשוררים בדורות שאחרי גירוש ספרד‪ .‬שימש‬
‫מזכיר הקהילה בדמשק ומאוחר יותר גם רב‬ ‫האמנותית של סביבתן‪.‬‬
‫בעזה‪ .‬חיבר שירים רבים שייחודם בשימוש‬ ‫במרוקו‪ ,‬שבה היו מוסיקאים מוכשרים פעילים בביצוע הסוגה המחזורית הקלאסית‪,‬‬
‫בלחנים תורכיים‪ ,‬ספרדיים וערביים עממיים‪.‬‬ ‫הנובה‪ ,‬ובקיאים בחוקיה‪ ,‬קדמו לנוסח הממוסד של שירת הבקשות ולקבלתו ברבים‬
‫חידושו זה עורר את רוגזם של קנאים דתיים‪,‬‬ ‫ניסיונות אחדים לחבר סדרות פיוטים על פי כללי הנובה‪ .‬הנוסח המייצג את שירת‬
‫שרדפו אותו‪ .‬שיריו כונסו בקובצי שירים‪,‬‬ ‫הבקשות הוא הדיואן שיר ידידות‪ ,‬שראה אור בדפוס במראכש‪ ,‬בשנת ‪ .1921‬הקובץ כולל‬
‫סדרות של פיוטים הבנויות בהשראת הנובה‪ .‬ראוי להזכיר שמאז הוציא מחמד אלחאיד‬
‫ביניהם זמירות ישראל ושארית ישראל‪,‬‬ ‫לקראת סוף המאה השמונה‪-‬עשרה את הכונאש הנושא את שמו )שם שניתן לאנתולוגיה‬
‫של כל הטקסטים של הנובות‪ ,‬ממוינים לפי חמשת השלבים המרכיבים כל נובה(‪ ,‬היה‬
‫ומושרים עד היום בפי קהילות ישראל‪ ,‬בעיקר‬ ‫הקובץ לסמכותי ונפוץ בקרב המוסיקאים במרוקו‪ .‬היהודים הרבו להעתיקו בשפתו‬
‫יהודי המזרח‪ .‬הידוע שבשיריו הוא השיר "יה‬ ‫הערבית )לרוב באותיות עבריות(‪ ,‬וחיברו פיוטים עבריים שהותאמו למערכת הלחנים‬
‫רבון עלם ועלמיא"‪ ,‬המושר בלילות שבת‪.‬‬ ‫והצורות הכלולות בו‪ .‬אין פלא‪ ,‬על כן‪ ,‬שהשראתו והשפעתו מצויה גם בקובץ הבקשות‬
‫שירתו השפיעה מאוד על משוררים מיהודי‬
‫שיר ידידות‪.‬‬
‫המזרח‪.‬‬ ‫הדיואן כולל כ‪ 550-‬פיוטים מאת משוררי ספרד הקלאסיים‪ ,‬רבי ישראל נג'ארה‪ ,‬ממשוררי‬
‫חוג המקובלים בצפת‪ ,‬ופייטנים בני מרוקו‪ .‬הפיוטים מאורגנים בסדרות לפי פרשות‬
‫הקצידה הערבית הקלאסית‬ ‫השבוע‪ ,‬בראש כל סדרה מצוין המודוס )הטבע( שלפיו יש לשיר אותה‪ .‬מאחר שהבקשות‬
‫נערכות בלילות שבת של החורף משבת בראשית ועד שבת זכור‪ ,‬מספר הסדרות הוא‬
‫סוגה חשובה שמקורה בשירה הערבית הקדם‪-‬‬ ‫עשרים‪ .‬שני פיוטים קבועים מופיעים בראש הפרשות; "דודי ירד לגנו" ו"ידיד נפש"‪,‬‬
‫אסלאמית‪ .‬היא מבוססת על אחדות המשקל‬ ‫שלחנם משתנה לפי טבע הסדרה‪ .‬בסוף כל סדרה הכניסו העורכים לפחות אחד משירי‬
‫והחרוז‪ ,‬דהיינו יש חזרה מדויקת על החריזה‬ ‫הקצידה שחיברו משוררים יהודים בני מרוקו; נושאיהם הם חינוך ומוסר‪ .‬מקור הלחנים‬
‫ועל התבניות המקצבית בכל שורה ובכל בית‬ ‫הוא בקצידות הערביות‪ ,‬שמהן אומצו גם המבנה והמשקלים המבוססים על סוגת הקצידה‬
‫של השיר‪ .‬סוגה זו נושאת אופי רציני ואף דתי‬
‫בארצות המגרב‪ .‬שמונים וארבע קצידות‬ ‫הערבית הקלאסית‪.‬‬
‫עבריות נכללו בקובץ שירת הבקשות של יהודי‬ ‫נוסף לשירה על פי אמות המידה של הנובה‪ ,‬פיתחו משוררים כמו רבי דוד אלקאים‪,‬‬
‫רבי דוד דהאן ורבי יוסף מלכא סוגות מוסיקליות אחרות; הקצידה והקראול‪ ,‬שלא היו‬
‫מרוקו‪ ,‬שיר ידידות‪.‬‬

‫בראול‬

‫שיר אזור עממי ערבי שמספר שורותיו אינו‬
‫קבוע ומשתנה מבית לבית ובשירים שונים‪.‬‬
‫סוגה זו עוסקת במרוקו בעיקר בעניינים‬
‫ליריים ורומנטיים ובתיאור יפי האהובה‪ .‬שירי‬
‫הבראול שולבו לרוב בתוך המכלולים‬
‫הקלאסיים והקלאסיים למחצה של שירת‬
‫אלאלה המרוקנית הן כדי לגוון את הסוגות‬
‫השיריות ולהקל במקצת על האווירה בשירת‬
‫ימי הביניים המסורתית‪ ,‬הן כדי לשלב‬
‫במנגינות הקלאסיות מנגינות סוחפות כדי‬
‫למשוך את המאזינים והצופים‪ .‬שירי הבראול‬

‫נכתבו בערבית קרובה לערבית המדוברת‪.‬‬

‫להקת נגנים!הו "ם‪ ,‬מוגאדור‪,‬‬
‫שנות השלושים של המאה העשרים‬