Page 220 - morocco

‫יוסף שיטרית‪214‬‬

‫מרוקו‬

‫הראשונה שהתקיימה בקרב יהודי‬

‫מרוקו בתחום התיאטרון‪ ,‬והיא‬

‫התנהלה בשפה האנגלית ובשיתוף‬

‫נערות‪ .‬מכתבים נוספים ששלחה גב'‬

‫קורקוס לכי"ח פירטו את התכניות‬

‫לחגיגות בית הספר‪ ,‬ובכולן נכללו‬

‫קטעי מחזות; החל מ־‪ 1891‬היא אף‬

‫צירפה למכתביה את התכניות‬

‫המודפסות של החגיגות‪.‬‬

‫פעילות ברמה של חובבים‬

‫התקיימה לאחר מכן בבתי ספר‬

‫נוספים במוגאדור‪ ,‬כפי שמעידות‬

‫תכניות שונות של חגיגות בית‬

‫ספריות‪ .‬אחרי מלחמת העולם‬

‫הראשונה התקיימה פעילות כזו בבתי‬

‫הספר היסודיים והתיכוניים של כי"ח‪,‬‬ ‫מולייר )‪1622‬־‪(1673‬‬

‫שבהם העלו מחזות צרפתיים בלא‬ ‫כינויו של המחזאי הצרפתי ז'אן בפטיסט‬
‫פוקלן‪ .‬בגיל ‪ 21‬הצטרף ללהקת שחקנים וקרא‬
‫תכניות של הצגות שהועלו על הבמה במוגאדור‪,‬‬ ‫זיקה לעניינים יהודיים כלשהם‪.‬‬ ‫לעצמו מולייר‪ .‬עד מהרה ניהל את הלהקה ואף‬
‫‪1924-1921‬‬ ‫הזמנות מודפסות מן השנים ‪­1921‬‬ ‫כתב חלק ממחזותיה‪ .‬באמצע המאה השבע‪-‬‬
‫עשרה העניק המלך לואי הארבעה‪-‬עשר‬
‫‪ 1924‬מפרטות את התכנית האמנותית של החגיגות‪ ,‬שכללה קטעים ממחזות צרפתיים‬ ‫ללהקה מעמד של להקת המלך‪ .‬בין מחזותיו‬
‫הידועים‪ :‬מיזנתדופ‪ ,‬הקמצן‪ ,‬טדטיף‪ ,‬גם הוא‬
‫קלאסיים‪ ,‬כגון גם הוא באצילים מאת מולייר‪ ,‬קטעים ממחזותיו של ז'ורז' קורטלין‬ ‫כאצילים‪ ,‬הנשים המשכילות והחולה‬

‫ומחזות לילדים‪ .‬יוצא מן הכלל היה המחזה אסתר מאת ז'אן רסין )שנכתב מנקודת מבט‬ ‫המדומה‪.‬‬

‫לא־יהודית(‪ ,‬אשר הוצג בסוף שנות הארבעים בבית הספר היסודי של כי"ח‪ ,‬עם המוסיקה‬ ‫ז'אן רסין )‪1639‬־‪(1699‬‬

‫המקורית למקהלה‪.‬‬ ‫מגדולי המחזאים הצרפתים‪ .‬למד במנזר פורט‬
‫רויאל ובאוניברסיטת פריס‪ ,‬ובהם עוצב עולמו‬
‫בשנות הארבעים ובתחילת שנות החמישים התקיים חוג סדיר לדרמה בהדרכתו של‬ ‫הרוחני‪ .‬פרסם בעיקר טרגדיות שנושאיהן‬
‫מהתקופה הקלאסית של יוון ורומא‪ .‬בערוב‬
‫הסופר והמשורר יצחק כנאפו )מוגאדור‪ - 1910 ,‬רמת הכובש‪ .(1979 ,‬כנאפו היה לחסיד‬ ‫ימיו כתב שני מחזות על נושאים מקראיים‪:‬‬

‫תיאטרון מושבע בעת שלמד בבית המדרש למורים של כי"ח בפריס בשנים ‪,1928-1926‬‬ ‫אטתד ועתליה‪.‬‬

‫והנחיל את אהבתו למאות מצעירי הקהילה‪ .‬הוא היה גם פעיל ציוני מרכזי בקהילתו‪,‬‬

‫ועסק בעיקר בחינוך יהודי מודרני ובחינוך ציוני בלתי פורמלי בקרב בני הנוער של הקהילה‪.‬‬

‫לשם כך הקים מעין מרכז תרבות ציוני‪ ,‬פרי יזמתו וטיפוחו‪ ,‬שפעל קרוב לעשר שנים בלא‬

‫תמיכה קהילתית ובלא מקום קבוע‪ .‬המרכז נפתח בעת מלחמת העולם השנייה‪ ,‬והציע‬

‫פעילות תרבותית ענפה לנוער היהודי בתחום המורשת היהודית ויסודות הציונות‪ .‬בתחילה‬

‫ניתנו הרצאות בנושאים יהודיים וציוניים‪ ,‬ונלמדו שירים עבריים ארץ־ישראליים ושירים‬

‫יהודיים לאומיים בצרפתית במסגרת מקהלה שנקראה "מקהלת יד"כ" )ראשי התיבות‬

‫של יצחק דוד כנאפו( או "מקהלת מוגאדור"‪ ,‬ואשר הופיעה בטקסים יהודיים שונים‬

‫בקהילה‪ .‬מפגשי המקהלה התקיימו גם במסגרת טקסי "עונג שבת" קבועים שהתקיימו‬

‫בבית הכנסת המרכזי של הקהילה )סלאת לקהל(‪ ,‬והיו פתוחים לקהל הרחב‪ .‬הנערים‬

‫חברי המקהלה השתתפו גם בתפילות חגיגיות של ערבי שבת‪ ,‬ושרו קטעי תפילה ומזמורים‬

‫בנעימות חדשות ממסורת החזנות הצרפתית‪ ,‬שלמד כנאפו בעת לימודיו בפריס‪.‬‬

‫יצחק כנאפו בחר מבין חברי המקהלה צעירים וצעירות‪ ,‬הדריך אותם והעלה עמם‬

‫מערכונים‪ ,‬מסכתות ומחזות קצרים וארוכים שהוא עצמו כתב )בצרפתית(‪ ,‬ביים והפיק‬

‫על בימות שונות במוגאדור‪ .‬הוא צייר גם את תפאורות המופעים והכין לעתים את תלבושות‬