Page 225 - morocco
P. 225
התיאטרון היהודי ,פרק בנפתולי המודרניזציה של יהדות מרוקו 219
מרוקו
חבח "הלהקה של חדיד"ה
מחופשם לקראת
תהלוכת ה"עד-דלא-יד"ע
ב קזבלנקה1929 ,
ממון :פסל המן לפני
התהלוכה של פורים
אחרי יוסף הצדיק הועלה מחזה מקראי נוסף ,מרדכי ואטתר ,שכתב יעקב לכרייף,
יליד מכנאס ,ממייסדי "מגן דוד" ,ובעל חנות גדולה ליינות ולמשקאות אלכוהוליים
בקזבלנקה .קבוצת השחקנים שהעלתה את המחזות נקראה "הלהקה של חדידה" )טרופא
די חאדידא( ,וכללה מבוגרים ובני נוער .אברהם חדידה הקים גם מקהלה של ילדים
ונערים ,שכללה בנים ובנות ,ולימד אותם שירים ארץ-ישראליים ,בעזרת מורים מארץ
ישראל ששהו בקזבלנקה .המקהלה ליוותה לפעמים בזמרה את המופעים; מבין חבריה
גייס שחקנים להצגותיו .המופעים התקיימו בבתי קולנוע בשכונה היהודית או בקירבתה,
כגון "מדינה" ,בית קולנוע שהיה בבעלות של יהודי" ,אימפריאל"" ,פריסיאנה" ,ו"לה
סקלה".
מפעלו הגדול של אברהם חדידה ,הזכור עד היום בגעגועים לזקני קזבלנקה ,היו
התהלוכות הגדולות -השתתפו בהן אלפים רבים -שארגן בכל שנה בחג הפורים.
התהלוכות יצאו בפורים בשעות אחר הצהריים מביתו שבמלאח ,עם ילדים וצעירים
מחופשים לחיילים ,מנגנים ושרים .במרכז התהלוכה נישא פסל גדול בדמות המן ,שנבנה
מקרשים ,מסמרטוטים ומשקים ,מסכה מכוערת על פניו ושלט גדול "חטאתי" תלוי על
חזהו .היו בתהלוכה גם עגלות עם חבורות בני נוער וכן צעירים רוכבים על סוסים.
התהלוכה עברה בכיכר הגדולה של קזבלנקה ,כיכר צרפת ,שהייתה סמוכה לשכונה
היהודית ,והגיעה עד למגרש ריק שנקרא "לבחירה" )גן הירק( ,שם העלו את הפסל באש,
לקול תרועות הקהל הרב .תהלוכת ה"עד-דלא-ידע" לוותה בזמרת פיוטים ושירים ארץ-
