Page 230 - morocco

‫יוסף שיטרית‪224‬‬

‫מרוקו‬

‫קבוצות תיאטרון שהציגו מחזות בערבית־‬ ‫טרופא לנזסהורא ליזערופא תלעב פי‬ ‫מודעת קיר להצגה מרדכי ו אס תר‪24 ,‬‬
‫יהודית קמו בקהילות נוספות‪ ,‬כמו רבאט‬ ‫במארס ‪ :1940‬ןוםוע גם הזמר לולן עבא 'ס‬
‫ומכנאס‪ ,‬אך הן הסתפקו בהעלאת שני המחזות‬ ‫סינימא רייר‬
‫שהיו הלהיטים בתיאטרון הערבי־היהודי‬ ‫ולהקת"ו‬
‫במרוקו והפכו למחזות קלאסיים‪ :‬יופף הצדיק‬ ‫כא תערד לצהאיהא לעזאז די כא יויו לענדהא כול‬
‫ומרדכי ואפתר של הרב יחיא פרץ ושל יעקב‬ ‫עאם וכא יבקאוו דיטא פרחאנין בא תערד עליכום‬ ‫מועדון ‪S.O.C.‬‬
‫לכרייף‪ .‬לעתים צורפו אל הקבוצות שחקנים‬
‫מרדכי ואסתר‬ ‫ראשי תיבות של ‪Stade Olympique de‬‬
‫‪) Casablanca‬האצטדיון ה אולי מפי של‬
‫פייסא פיהא ס דלפארטים וילעבו פיהא ‪ 3 0‬דנאש‬ ‫קזבלנקה(‪ .‬המועדון נוסד ב‪ 195!-‬במטרה‬
‫וכא נוידו נעלמו כואננא לעזאז באיין מן בהרת די‬ ‫לעודד את הפעילות הספורטיבית בקרב‬
‫בא נחבבו נכלליובום עלא באטדבום זידנא""פדדמנא‬ ‫הקהילה היהודית בקזבלנקה‪ .‬המועדון פועל‬
‫בחסות ועד הקהילה היהודית בקזבלנקה‬
‫מעאנא סאהיר למערוף ענד נ< ב ב במלין‬ ‫ורשומים בו כיום יותר ממאתיים חברים‪,‬‬
‫שמחציתם צעירים המקבלים בו גם שיעורי‬
‫לילי לעבאסי ו ‪1<6‬פא דיאלו‬ ‫טניס וריקודים‪ .‬בראש המרכז הקהילתי הזה‬
‫עומד ועד המונה כ‪ 15-‬חברים‪ ,‬מתנהלת בו‬
‫ידועים מקזבלנקה‪ ,‬כמו דוד לוי‪ ,‬כדי לחזק את‬ ‫פעילות תרבותית וספורטיבית‪ ,‬ומתקיימים בו‬

‫צוותי השחקנים המקומיים‪.‬‬ ‫‪La Troape Artislique Israelite fera jouer 1‬‬ ‫אירועים וחגיגות קהילתיות ומשפחתיות‪.‬‬

‫‪I£ 1 0 C in e m a‬‬ ‫אברהם )אלברט( בוטבול )‪1928‬־‪(1993‬‬

‫רק בקהילה אחת מחוץ לקזבלנקה‪ ,‬במזגאן‪,‬‬ ‫יליד טנג'יר‪ ,‬נפטר בפריס‪ .‬הוא החל בקריירה‬
‫מקצועית בתחום התיאטרון עוד במרוקו‪,‬‬
‫נכתב מחזה ערבי־יהודי חדש‪ ,‬שגם הועלה על‬ ‫ולאחר מכן היה יועץ בין‪-‬לאומי בולט בתחום‬
‫התיאטרון ובתחום הפעילות התרבותית בכלל‬
‫הבימה‪ .‬המדובר במחזה התשוקה והאהכה‬ ‫‪ch"nl68 par la celebre vedette‬‬ ‫מטעם אונסק"ו‪ .‬בשנת ‪ i960‬הקים בפריס את‬
‫ומכל היתומים )אלעסק ולגאראם ועדאב‬ ‫"האוניברסיטה של תיאטרון העולם" )היום‬
‫‪LILI LABASSl‬‬ ‫"המכון הבין‪-‬לאומי לתיאטרון"(‪ ,‬והעלה מופעי‬
‫‪ET SA TROUPE‬‬ ‫תיאטרון עם שחקנים מארצות אפריקה‬
‫דוברות צרפתית‪ .‬לאחר מכן שימש יועץ מומחה‬
‫אליאתאם(‪ ,‬שכתב המשורר ואיש המוסיקה‬ ‫לענייני תיאטרון ותרבות מטעם אונסק"ו‬
‫בארצות שונות של העולם השלישי‪ .‬בשנת ‪1987‬‬
‫נסים תויזר)מזגאן‪ - 1915 ,‬בת ים‪ ,(1988 ,‬והוא‬ ‫־'"ב ‪""°"""“ '°‬‬ ‫התמנה ליועץ מומחה למשרד התרבות‬
‫הצרפתי‪ ,‬והמשיך לארגן כנסים בין‪-‬לאומיים‬
‫זה שהעלה אותו‪ .‬במחזה זה היה היבט מקורי‪:‬‬ ‫בענייני תיאטרון‪ .‬הייתה לו השפעה רבה על‬
‫התפתחות התיאטרון והפעילות התרבותית‬
‫העלילה מתרחשת בין מוסלמים ואין בה דמויות יהודיות כלל‪ .‬גם לשון המחזה קרובה‬ ‫במדינות אפריקאיות רבות קרוב לשלושים‬
‫שנה‪ .‬לזכרו פועלת "האוניברסיטה של תיאטרון‬
‫יותר ללשון שירת הקצידה הערבית המוסלמית‪ ,‬שהמחבר היה בקי בה‪ ,‬מאשר לערבית־‬ ‫האו מו ת ‪ -‬אלברט בוטבול"‪ ,‬וכן יום‬
‫התיאטרון הבין‪-‬לאומי‪ ,‬המתקיים מדי שנה‬
‫היהודית‪ .‬אולם ליהוק המחזה כלל שחקנים יהודים בלבד‪ .‬המחזה נסוב על תלאותיהם‬
‫ב‪ 27-‬במארס‪.‬‬
‫של אח )גדואן( ואחות )באדיעה( שהתייתמו מאביהם העשיר )צלאח אלדין(‪ ,‬ונאלצו‬

‫לצאת לעבוד למחייתם‪ ,‬ועל יחסיהם עם אימם ודודם‪ ,‬שהיה אפוטרופוסם‪ ,‬ועם צעיר‬

‫שעבד אצל אביהם והיה מאוהב באחות‪ .‬המחזה כלל גם עיבוד לשיר ארוך של המוסיקאי‬

‫המצרי הנודע מחמד עבד אלווהאב‪ ,‬ותזמורתו של נסים תויזר ליוותה את הזמרה מאחורי‬

‫הקלעים‪.‬‬

‫המחזה הועלה בראשונה בסוף שנות השלושים בבית הקולנוע "דיפור" במזגאן‪ ,‬וצפו‬

‫בו גם מוסלמים רבים‪ ,‬שאחדים מהם התעניינו ברכישת הזכויות כדי להעלותו בפני קהל‬

‫מוסלמי‪ ,‬אך הדבר לא יצא לפועל‪ .‬נסים תויזר חזר והעלה את המחזה בשנות הארבעים‬

‫המאוחרות בעירו וכן במראכש ובקזבלנקה‪ ,‬באולם התיאטרון העירוני המפואר‪ .‬אחרי‬

‫ניסיון זה הוא לא המשיך בכתיבת מחזות והסתפק בכתיבת שירי קצידה בערבית־יהודית‬

‫בנושאים יהודיים וכלליים‪ ,‬לפני עלייתו לארץ ולאחריה‪ ,‬ובנגינת מוסיקה ממסורותיה‬

‫השונות של מרוקו עם תזמורתו‪.‬‬

‫לאחר קבלת העצמאות ב־‪ 1956‬נפסקה כמעט כליל פעילות התיאטרון היהודי במרוקו‪.‬‬

‫האווירה הפוליטית החדשה והשתלבותה של מרוקו בפעילות האנטי־ישראלית של הליגה‬

‫הערבית הכבידו על החיים היהודיים והפריעו לפעילויות הציבוריות בקהילות השונות‪.‬‬

‫רוב השחקנים של קבוצות התיאטרון עלו לארץ‪.‬‬

‫בשנות החמישים המאוחרות ובשנות השישים נעשה בקזבלנקה ניסיון לחדש את פעילות‬

‫התיאטרון הסדירה‪ .‬בראש חבורת הצעירים עמד ז'ילבר לוי )נולד בתוניס ב־‪ 1935‬והגיע‬

‫עם הוריו בגיל שלוש לקזבלנקה; חי כיום בפריס(‪ ,‬שרכש ניסיון רב במשחק ובבימוי‬

‫בשנות החמישים המוקדמות במסגרת תיאטרון"הצריף" )לה באראק(‪ ,‬תחת ניהולו של‬

‫הבימאי הצרפתי הנודע אנדרה וואזן‪ .‬הקבוצה היהודית הציגה בעיקר קטעי פנטומימה‬

‫ומערכונים פרודיים על החיים היהודיים בקזבלנקה‪ ,‬לצד מערכונים בנושאים כלליים‪.‬‬

‫המערכונים הוצגו בעיקר בצרפתית‪ ,‬ושולבו בהם קטעי שיח בערבית־יהודית‪ .‬הם נסבו‬