Page 232 - morocco

‫יוסף שיטרית‪226‬‬

‫מרוקו‬

‫היסודות המודרניים האלה הגיעו בחלקם דרך בתי הספר המודרניים‪ ,‬ובחלקם דרך‬
‫הנוכחות הפוליטית‪ ,‬הכלכלית והתרבותית הניכרת של צרפת בערים הגדולות‪.‬‬

‫שתי המגמות יוצגו בשפת הפעילות התיאטרלית‪ ,‬שאומצה בחוגים השונים‪.‬‬
‫האקולטורציה הביאה להצגתם של קטעי מחזות צרפתיים )ואף אנגליים בתחילה( בשפת‬
‫המקור בבתי ספר ובאגודות בוגרי בתי הספר בקהילות עירוניות שונות‪ .‬אחר כך נעשו‬
‫ניסיונות בקנה מידה מצומצם ליצירה מקורית בצרפתית‪ ,‬כמו במוגאדור ובמכנאס‪ .‬מגמת‬
‫השילוב הביאה ליצירת מחזות מקוריים מקראיים ואחרים בערבית‪-‬יהודית‪ ,‬ולהתאמת‬
‫הפעילות התיאטרלית של הלהקות השונות לתנאי הצריכה התרבותית של הקהילות‬
‫השונות‪ ,‬כמו בקזבלנקה‪ ,‬שם התקיימה פעילות תיאטרלית לרגל החגים היהודיים‪ .‬גם‬
‫לשון התיאטרון המקצועית בערבית‪-‬יהודית שאלה מונחים מן התיאטרון הצרפתי כדי‬
‫לסמן ישויות ועצמים שונים‪ ,‬כגון המונחים "לפייסא" )‪ (piece‬עבור מחזה; "וידו"‬
‫)‪ (le rideau‬עבור המסך )"יטיח אררידו" ‪ -‬המסך יורד(; "לפךטיא" )‪ (la partie‬עבור‬

‫מערכה; "לזארטיסט" )‪ (les artistes‬עבור השחקנים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫שתי המגמות נקטעו עם התפזרותן המהירה של הקהילות אחרי עצמאותה של מרוקו‪.‬‬
‫כך אירע שהפעילות הענפה בתחום התיאטרון‪ ,‬ובתחומי תרבות נוספים‪ ,‬שהביאה תמורות‬
‫בפעילות התרבותית של יהודי מרוקו‪ ,‬לא הספיקה להתמסד ולהצמיח מוסדות תיאטרון‬
‫ויצירות מקוריות מעבר ליצירות העובריות שהוצגו כאן‪ .‬אלמלא התפזרות הקהילות‪,‬‬
‫הייתה יכולה פעילותו הענפה‪ ,‬אך קצרת המועד‪ ,‬של "שרל נטר" בספורט‪ ,‬בחינוך משלים‪,‬‬
‫בחיזוק התודעה היהודית ובטיפוח התודעה הציונית‪ ,‬לשמש דוגמה טובה לתהליכי‬
‫המודרניזציה העמוקים שידעו חוגים מסוימים ביהדות מרוקו אחרי מלחמת העולם‬

‫השנייה‪.‬‬

‫נציין כמה מבין ה שתקנים ה פגי לי ם בארץ‪ ,‬השתקן והכימאי ברוך‬ ‫אתרי ק ב ל ת הגגאםאוח של נורוקו ‪7‬לר‪ ,‬לארץ רו ב ם הגדול של האיילים‬
‫הכי שרונות זאב רוות‪ ,‬בנו של רבי י צ תק רוות‪ ,‬שהיה פייטן י דו ג‬ ‫שהיו ט בו רבי ם ב פ עי לו ת ה תי א ט ר לי ת; פי בו טם היגר ל צ ר פ ת ו ל קנ ד ר"‬
‫בסאב ה וברבאט‪ ,‬פ גי ל בתתומי התי אטרון‪ ,‬ה קו לנו ג והטלוויזיה‪ ,‬הכימאי‬ ‫פרט לטקרים בודדים לא הםשיכו ה שתקנים והפגיילים שנזכרו כאן‬
‫תיים בוזגלו‪ ,‬בנו של פייטן בקזבלנקה‪ ,‬גיו ש בוזגלו‪ ,‬יצר גם הוא‬ ‫ל ב ס ו ק ב מ ק צו עו ת הבי מה‪ ,‬ב שנו ת ה שי שים נ בשו ני סיונ ו ת ב ביי רו ת‬
‫י צי רו ת מ ש מגו תיו ת ב ת תו ם ה ק ו ל נ ו ג ו ה טלוויזי ה ©הסדרה זנזנח® בארץ‪,‬‬ ‫פיתות שונות‪ ,‬כאשקלון ודימונה‪ ,‬לתדש פסילו ת תיאטרון במרבית‪-‬‬
‫דודו ©דוד® מ גיין‪ ,‬בנו של מ ר ק מ גיין מ די מונ ה‪ ,‬שנזכר ל ג י ל ‪ ,‬ת ר ם‬ ‫י הודית‪ ,‬ב ת תיל ת שנו ת השי שים יז ם מ ר ק מגזיין )אביקסיס® ה ק מ ת‬
‫תרומה ייתודי ת ‪ -‬ויש אומרים מ הפכני ת ‪ -‬ל א מנו ת התיאטרון בישראל‬ ‫קבוצת תיאטרון בדימונה שהגזלתהאת המתזה יוסף ו א חיו‪ ,‬אך פגזילותה‬
‫ב א מצגות מופגיו ומיצגיו יוצאי הדופן בנושא השואה ובנו שאים‬ ‫לא האריכה ימים‪ ,‬תנאי התיים בארץ‪ ,‬פיזורם הרב של ה שתקנים‬
‫תברתיים שונים‪ ,‬ה שתקנית והבימאית תנה אזולאייהספרי גו ס ק ת גם‬ ‫הוותיקים‪ ,‬רצונם של הבולים למצוא א ת מקומם בתברה התדשה‬
‫היא בתומרים הנוגגי ם ל ת ר בו תם של יהודי מרוקו‪ ,‬סרטה שחור‬ ‫ולהיטמא בה ויתסו של הממסד התרבותי ל א תרמו להתייאתו של‬
‫©כישופים® משך ת שו מ ת ל ב בארץ ו ב ג ו ל ם‪ ,‬ה ש ת קני ת הר א שי ת בס ר ט‬
‫זה ובסרטים טובים נוספי ם‪ ,‬רוני ת אלקבץ‪ ,‬נולדה בארץ להורים ילידי‬ ‫התיאטרון הגירבייהיהודי בישראל‪,‬‬
‫מוגאדור‪ ,‬שתקנים ידוגי ם נוספי ם‪ ,‬משה איבגי ואלברט אילוז‪ ,‬בנים‬ ‫ב שנות ה שבגים הוגלו בארץ מתזותיו של המשורר והמתזאי גבריאל‬
‫להורים יוצאי מרוקו‪ ,‬גילמו גם הם ב קו לנוג ת פ קי די ם הק שורים‬ ‫בן ש מ תון)יליד צפרו ‪ ,(1938,‬מתזהו מלך מ רו ק אי‪ ,‬בנושא המ שיתיות‪,‬‬
‫לד מויו ת מרוקאיות או מזרתיות‪ ,‬בקנד ה הרימה תרומה תשובה ל א מנו ת‬ ‫הו ג ל ה בהצלתה בי‪ 1980‬בתיאטרון " הבי מ ה" ‪ ,‬וזכה בפ רס ליבר ל מתזאו ת‬
‫התיאטרון במונטריאול פגי לו תו ר ב ת ה שנים של המשורר סרז' ו ג קנין‪,‬‬ ‫י הודי ת ק ל א סי ת‪ ,‬מתזהו ה שני‪ ,‬בוז מי מ א‪ ,‬קו מ די ה ק ב לי ת‪ ,‬הוג ל ה‬
‫בתיאטרון " לי ל ך" וזכ ה בפ רס אליהו גו ל דנ ב רג ל מ תז או ת מ קו רי ת מ ט ג ם‬
‫הודות ל שיטות הבימוי התד שניות שלו‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪,‬‬
‫י' שטרית‬