Page 216 - morocco
P. 216

‫אמנון שילוח‪210‬‬

                                                                                                         ‫מרוקו‬

‫חלק אינטגרלי של הנובה המקורית‪ .‬הלחנים פשוטים‪ ,‬בעלי אופי עממי‪ ,‬וחסר בהם‬
‫התחכום האמנותי של קטעי הנובה המקורית‪ .‬הקצידה מכילה בדרך כלל תכנים דתיים‪.‬‬
‫אשר לברול‪ ,‬הוא חדר למוסיקה של מרוקו מאוחר‪ ,‬במאה העשרים‪ ,‬כאחד מקטעי הנובה‬
‫התוניסאית‪ .‬הברול התוניסאי הוא בעל אופי קליל‪ .‬חלק משירים אלה‪ ,‬ובייחוד שירי‬

                    ‫הקצידה של רבי דוד אלקאים‪ ,‬נכנסו לקובץ הבקשות שיד ידידות‪.‬‬
‫מחוץ לאלפי הפיוטים בשפה העברית‪ ,‬קיים רפרטואר עצום של שירים בערבית‪-‬יהודית‪,‬‬
‫שחיברו וזימרו אותם בעיקר גברים‪ ,‬לצד שירים בעברית שכתבו הם עצמם או אחרים‪.‬‬
‫שירים רבים בעלי תכנים דתיים תרבותיים שייכים לסוגת המטרוז‪ ,‬המשלבת מילים‬
‫בעברית ובערבית‪-‬יהודית‪ .‬המאפיינים המוסיקליים של השיר נקבעים על פי הסוגה‬
‫המוסיקלית שאליה הוא משתייך‪ .‬לעתים נושאים שירים אלה אופי של "שירי דוגמה"‪.‬‬
‫בשירים מסוג זה‪ ,‬שכמותם חיבר רבי ישראל נג'ארה‪ ,‬ובעקבותיו משוררים רבים מקהילות‬
‫אחרות‪ ,‬מאמץ הטקסט העברי לא רק את לחנו של השיר הערבי המשמש דוגמה‪ ,‬אלא גם‬
‫מחקה את צלצול המילים של הבית הראשון של אותו שיר‪ .‬סוגה זו היא אחת המעניינות‬
‫ביותר בשירת יהודי צפון אפריקה‪ .‬שירת המטרוז משמשת למעשה כמעט בכל סוגי‬
‫השירה‪ ,‬ולצד שירי בידור הומוריסטיים נכללו בה קינות לתשעה באב‪ ,‬שירי שבח לבורא‪,‬‬

                                                                ‫שירי תוכחה ומוסר ועוד‪.‬‬

                             ‫הילולות והערצת קדוחים‬

‫הערצת הקדושים וההילולות הנערכות לכבודם הם אירועים מרכזיים בחייהם של יהודי‬
‫מרוקו וקשורים בתפיסה העממית כי הקדוש הוא דמות ביניים המתווכת בין העם לאלוהיו‪.‬‬
‫לפי האמונה העממית יש בשהייה ליד קברו משום סגולה מאגית המסייעת לריפוי מחלות‬
‫ממאירות‪ ,‬מחלות נפש‪ ,‬הפריית נשים עקרות ועוד‪ .‬נוהגים לפקוד את קבריהם של קדושים‬
‫בימי זיכרון ובתאריכים קבועים שבהם עורכים הילולה‪ .‬ההילולה‪ ,‬פולחן הקדושים והעלייה‬
‫לקברותיהם נכרכים למקשה אחת‪ .‬ההילולה באה לציין חגיגה עליזה‪ ,‬ומשמשת לתיאור‬
‫החגיגה הנערכת מדי שנה על קברם של הצדיקים‪ .‬במציאות של פולחן הקדושים נושאת‬

                 ‫החגיגה לעתים אופי של מעשה פולחני‪ ,‬אך לעתים זוהי חינגא עממית‪.‬‬
‫הפיוטים וזמרתם מבטאים את היחס לקדוש בהילולה הנערכת ליד קברו‪ .‬הגברים‬
‫מזמרים פיוטים בעברית או כאלה המשלבים עברית וערבית‪-‬יהודית )מטרוז(‪ .‬שירת הנשים‬
‫לזכר הקדוש היא כולה בערבית ומתאפיינת מבחינה מוסיקלית במקצבים נמרצים‬
‫וסוערים‪ ,‬תוך שימוש בהפקות קוליות מיוחדות המלהיבות את החוגגים‪ ,‬כולל הגברים‪.‬‬
‫לחנים‪ ,‬מוטיבים מלודיים ואף תבניות פיוטיות מסוימות חוזרים לעתים קרובות בשירים‬
‫שונים בסוגת שירי העלייה לרגל‪ .‬דבר זה נכון גם לשירים המבוצעים בחגיגות המימונה‪.‬‬

                                         ‫המימונה‬

‫חגיגות המימונה מכילות סממנים זהים לאלה של ההתכנסויות ההמוניות‪ .‬חגיגות אלה‬
‫ממשיכות להתקיים בארץ בלבוש של חגיגות כלליות ועממיות‪ .‬מקורו ומשמעותו של‬
‫החג‪ ,‬שבו מרבים לשמוח ולשיר שירי קודש וחול בלוויית כלי זמר‪ ,‬אינם ברורים‪ .‬אחד‬
‫ההסברים הוא שזוהי מעין הילולה לזכרו של הרב מימון‪ ,‬אביו של הרמב"ם‪ ,‬שנפטר לפי‬
‫המסורת בעיר פאס‪ ,‬באסרו חג של פסח‪ .‬כיוון שאין עולים לקבר בחודש ניסן‪ ,‬עורכים‬
   211   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221