Page 219 - morocco

‫‪213‬‬

‫יוסף ב'טרית‬ ‫התיאטרון היהודי‪ ,‬פרק בנפתולי‬
‫המודרניזציה של יהדות מרוקו‬

‫אצמיזידה‬ ‫מבוא‬

‫*)!ר " ד‪41‬‬ ‫לאחרונה זכתה ההצגה אלמיז'יריה להצלהה רבה ברהבי הארץ‪ .‬ההצגה היא עיבוד של‬
‫"‪ nl)a‬ב מ רו ק אי"‬ ‫הקמצן‪ ,‬מהזהו הנודע של מולייר‪ ,‬לערבית‪-‬יהודית של יהודי מרוקו‪ ,‬והופיעו בה שהקנים‬
‫ממגדל העמק‪ ,‬שמוצאם או מוצא הוריהם ממרוקו‪ .‬בריאיונות שנתנו כמה מהם לאמצעי‬
‫שער התכנ"ה של ההצגה אל מיז'וריה‬ ‫התקשורת נאמר כי זהו המהזה הראשון המועלה בשפה זו‪ .‬האמנם? האם לא התקיימה‬
‫)הקמצן( שהועלתה לראשונה בדצמבר‬ ‫במרוקו פעילות תיאטרלית בערבית‪-‬יהודיתי המהקר על תרבותם של יהודי מרוקו לא‬
‫נתן עד כה את דעתו על נושא זה‪ ,‬אולם ריאיונות רבים שקיימתי‪ ,‬וכן מסמכים ומהזות‬
‫‪ 2001‬במגדל העמק‪ ,‬ישראל ‪2002‬‬ ‫שהצלהתי לאסוף בעשרים השנים האחרונות‪ ,‬מעידים כי למן סוף המאה התשע‪-‬עשרה‬
‫ועד להתפזרותן של הקהילות היהודיות במרוקו‪ ,‬התקיימה פעילות תיאטרלית מגוונת‪,‬‬

‫ולעתים אף ענפה‪ ,‬בקהילות שונות‪.‬‬
‫הניסיונות הראשונים נערכו בבתי הספר המודרניים של "כל ישראל הברים" )כי"ה(‪,‬‬
‫והתבססו על הרפרטואר הצרפתי הקלאסי וההדש‪ .‬אחרי מלהמת העולם השנייה‪ ,‬עם‬
‫התרהבות פעילותם של שליהי התנועות הציוניות במרוקו‪ ,‬ההלו להעלות על הבימה‪ ,‬לפני‬
‫ההורים‪ ,‬גם נושאים מן המורשת היהודית ומן האקטואליה היהודית‪ ,‬וביניהם קריאה‬

‫למבוגרים ולנוער לעלות לארץ‪.‬‬
‫בקזבלנקה היה שיאה היצירתי המקורי של פעילות זו ‪ -‬שהייתה בעלת אופי עממי‬
‫מובהק ‪ -‬בהעלאת מהזות ארוכים בערבית‪-‬יהודית על ידי קבוצות הובבים‪ .‬ההצגות‬
‫היברו בין מוקדי התרבות היהודית המסורתית והנושאים המקראיים והמדרשיים‪ ,‬ובין‬
‫הצורות ההדשות של הצריכה התרבותית בעיר הגדולה‪ .‬פעילות זו ההלה ביזמתם של‬
‫הוגים ציוניים בקהילה‪ ,‬אך התפתהה בדרך עצמאית עד להתפזרות הקהילה בשנות‬

‫השישים‪.‬‬

‫הפעילות התיאטרלית בצרפתית‬

‫סטלה קורקוס )‪1858‬־‪(1948‬‬ ‫מוגאדור‬

‫יהודייה אנגלייה ילידת ניו יורק‪ ,‬שנישאה לבן‬ ‫הפעילות התיאטרלית ההלה בהגיגות שארגנו בתי הספר של כי"ה ושל "אגודת האהי "ם‬
‫משפהת קורקוס‪ ,‬מגדולי סוהרי המלך במרוקו‪.‬‬ ‫מלונדון‪ ,‬במסגרת טקסים בית ספריים ובסיום שנת הלימודים‪ .‬העדויות הראשונות שהגיעו‬
‫בשנת ‪ 1885‬הקימה במוגאדור בית ספר לבנות‬ ‫אלינו הן ממוגאדור‪ ,‬מבית הספר לבנות שהקימה סטלה קורקוס בשנת ‪ ,1885‬בהסות‬
‫בשם "בית הספר הלאומי לעוז ולכבוד"‪ ,‬שבו‬ ‫"אגודת האהים" וכי"ה‪ .‬במכתב לנשיא כי"ה מן ה‪ 29-‬בפברואר ‪ ,1888‬היא פירטה‪ ,‬בין‬
‫קיבלו ילדות יהודיות הינוך ויקטוריאני‪ .‬בשנת‬ ‫היתר‪ ,‬את תכנית ההגיגה שעמדה להתקיים ב‪ 22-‬במארס‪ ,‬במטרה לאסוף כספים למען‬
‫‪ 1900‬למדו בבית הספר כמאה בנות‪ .‬בשנת‬ ‫בית הספר ובוגרותיו העניות‪ .‬תכנית הערב כללה הלוקת פרסים‪ ,‬ארוהת ערב הגיגית‪,‬‬
‫‪ 1898‬ביקשה מסולטאן מרוקו להתיר הקמת‬ ‫מופעים ונשף ריקודים‪ .‬המופעים כללו קטעי קריאה מפי תלמידות ומבוגרים‪ ,‬זמרת סולו‬
‫‪ 150‬בתים מהוץ למלאה‪ .‬על אף האישור‬ ‫וזמרת מקהלה באנגלית ובשפות אחרות‪ ,‬וכן הצגת קטעים מן המהזה היפה והחיה מן‬
‫שקיבלה לא נבנו הבתים‪ .‬נפטרה בקזבלנקה‪.‬‬ ‫המאה השמונה‪-‬עשרה‪ ,‬מאת הנסיכה ז'אן‪-‬מארי דה בומונט‪ .‬הייתה זו כנראה הפעילות‬