Page 204 - morocco

‫יוסף שיטרית‪98‬ו‬

‫מרוקו‬

‫לבד מיוצרים אלה יש לציין את יצירתם של שני משוררים נוספים במאה העשרים‪.‬‬ ‫מסעוד בן יצחק בן שבת )נפטר ב־‪(1959‬‬
‫הראשון הוא רבי מסעוד בן יצחק בן שבת‪ ,‬שכתב עשרות שירים בעברית ובערבית־‬
‫יהודית בנושאים רבים‪ .‬השני הוא רבי חיים רפאל שושנה ממראכש‪ .‬הוא היה אחרון‬ ‫נולד בסוף המאה התשע‪-‬עשרה בקהילת אקה‬
‫המשוררים העבריים במרוקו שעלו לארץ‪ .‬שירתו האישית יצאה לאור בספר דחש לבי‬ ‫שבעמק הסוס ונפטר בקזבלנקה‪ .‬שימש רב‪,‬‬
‫)נדפס ב־‪ .(1989‬כלולות בה גם קינות אישיות רבות‪ ,‬שחלקן נחקק על מצבות הנפטרים‪.‬‬ ‫חזן ושוחט בקהילות כפריות בעמק הסוס‪.‬‬
‫רבי חיים שושנה גם ערך מחדש‪ ,‬ביאר ופירש את הקובץ שיו יזיזות תחת השם אעיוה‬ ‫בקזבלנקה היה שוחט ובודק וחזן בבית כנסת‬
‫בשכונה היהודית‪ .‬שיריו מפוזרים בכתבי יד‬
‫שחו )נדפס בירושלים בשלושה כרכים‪ 1983 ,1979 :‬ו־‪.(1989‬‬
‫שונים‪ ,‬ביניהם שניים בכתב ידו‪.‬‬

‫השירה הערבית‪-‬היהודית‬

‫השירה הערבית־היהודית נכתבה במרוקו בידי גברים ונשים‪ ,‬הדיוטות ותלמידי חכמים‪,‬‬
‫והופצה בעיקר בעל פה‪ .‬זיקותיה לשירה המוסלמית השכנה ישירות ועמוקות‪ ,‬ולא‬
‫הצטמצמו למבני השירים בלבד‪ ,‬כמו בשירה העברית‪ ,‬אלא גם לענייני תוכן‪ .‬הזמרים‬
‫היהודים המקצועיים העתיקו באותיות עבריות אוספי שירה ערבית נרחבים מן המסורות‬
‫של ימי הביניים‪ ,‬וכן מאות שירי קצידה ושירים עממיים שנכתבו בידי מוסלמים‪ ,‬לשם‬
‫ביצועם בחגיגות משפחתיות וקהילתיות מחוץ לבית הכנסת‪ .‬שירת הנשים היהודיות‪,‬‬
‫שהועברה בעל פה מאם לבתה במשך הדורות‪ ,‬נלקחה גם היא בחלקה הגדול ממסורות‬
‫השירה שבעל פה של הנשים המוסלמיות במרוקו‪ .‬יש בה אף אזכורים של עניינים מוסלמיים‬
‫דתיים מובהקים‪ ,‬כגון העלייה לרגל למכה או חגים מוסלמיים‪ .‬אולם מאות אלפי הנשים‬
‫שביצעו שירה זו במשך הדורות לא היו מודעות למקורה המוסלמי של שירתן‪ ,‬וראו בה‬

‫מסורת תרבותית יהודית מקורית‪.‬‬

‫השירה הערבית־היהודית עד למאה השמונה־עשרה‬ ‫שער הסכר א עי ר ה שחר‪ ,‬כרך א‪‘,‬חשלים‪,‬‬
‫‪979‬ו‬
‫עד לאמצע המאה השמונה־עשרה עסקו השירים בערבית־יהודית שהשתמרו בכתבי יד‬
‫בעיקר בנושאים דתיים־תרבותיים יהודיים‪ .‬שירים אלה כוללים את הסוגים הבאים‪:‬‬ ‫חיים רפאל שושנה )‪1912‬־‪(1986‬‬

‫א‪ .‬שירים פארה־ליטורגיים לטקס ההבדלה של מוצאי שבת שהתקיים בבתים‪ .‬הם סיפרו‬ ‫חוקר הפיוט של יהודי מרוקו‪ .‬נולד במראכש‪,‬‬
‫על נסי אליהו הנביא‪ ,‬שנתפס במדרש כזהה עם פנחס בן אלעזר בן אחרון הכהן‪ .‬חלק‬ ‫היה מורה בכי"ח ולימד בתלמוד תורה; כיהן‬
‫כרב בדמנאת וב־‪ 1956‬נבחר לדיין בבית הדין‬
‫משירים אלה נכתב כנראה עוד בימי הביניים‪.‬‬ ‫הרבני בקזבלנקה‪ .‬בשנת ‪ 1966‬עלה לארץ עם‬
‫ב‪ .‬שירים לפסח‪ ,‬מקוריים או מעובדים מן המקור העברי‪ ,‬שבוצעו בבית הכנסת כחלק‬ ‫משפחתו‪ ,‬התיישב בבאר שבע ושימש מנהל‬
‫מתפילות השחרית של החג‪ .‬שירים אלה נכתבו במאות הארבע־עשרה או החמש־עשרה‬ ‫המחלקה לענייני נישואים במועצה הדתית‪.‬‬
‫לכל המאוחר ורוכזו בקובץ של כתבים בעברית‪ ,‬בארמית ובערבית־יהודית‪ ,‬שנקרא‬ ‫התפרסם בזכות חיבורו החשוב א עיוו שחו‪,‬‬
‫זהיר של פשח )חוקת הפסח(‪ .‬לשונם מיוסדת על שכבות לשון המאפיינות את הערבית־‬ ‫גרסה מודרנית של הדיואן שיו יזיזו ת‪.‬‬
‫הפיוטים נדפסו במבנה הצורני המתאים‬
‫היהודית הכתובה של ימי הביניים‪.‬‬ ‫ובצורה הפיוטית הנאותה לכל פיוט‪ ,‬בתוספת‬
‫ג‪ .‬קינות לאומיות על חורבן בית המקדש הראשון והשני‪ ,‬על ההרג הנורא בתושבי הארץ‪,‬‬ ‫מידע מדויק על צורת הפיוט והחריזה‪ .‬הוא‬
‫על אימת ההגליה ועל דמויות טרגיות הקשורות לחורבן הארץ‪ ,‬כגון עשרת הרוגי מלכות‬ ‫ניקד את הפיוטים‪ ,‬תיקן טעויות רווחות‪,‬‬
‫וחנה ושבעת בניה‪ .‬שירים אלה הם בדרך כלל עיבודים מחורזים של מדרשי החורבן‬ ‫הוסיף ביאור למילים הקשות וציין את‬
‫הרבים‪ .‬הם הושרו בפי הגברים בבית הכנסת בתשעה באב‪ ,‬ובפי הנשים בבתים פרטיים‬ ‫המקורות ששימשו את מחברי הפיוטים‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1989‬פרסם את הקובץ וחש ליבי ובר טוב‪,‬‬
‫בשלושת השבועות של תקופת "בין המצרים"‪ ,‬בין שבעה־עשר בתמוז לתשעה באב‪.‬‬
‫ד‪ .‬שירים משיחיים שונים המתמקדים בכיסופי הגאולה ובהעלאת דמותו האקטואלית‬ ‫תו חיים‪.‬‬

‫או האידאלית של המשיח‪.‬‬
‫ה‪ .‬שירים בסוגת המטרוז בנושאים דתיים־תרבותיים שפורטו לעיל‪ .‬בשירים אחדים‬