Page 21 - etmol_31

‫א‪:‬לת חשקי כלילת יופי‬ ‫שערי ספרים שיצאו ב תוני סי ה‬
‫יערת צוף מתקי הביאי רופא‬
‫יחזיק את דפקי וראה ציר גופי‬ ‫אהרן פרץ — חי בג׳רבה במאה ה‪-‬‬ ‫אור דפוס‪) .‬אגב‪ ,‬בתי דפוס הוקמו ב־‬
‫איך היה דל ונדלדל להבל דמה‬ ‫י״ח‪ .‬שימש כרב וראש ישיבה‪ .‬לא חיבר‬ ‫ג׳רבה רק בראשית המאה ה־‪ 20‬ומאז‬
‫שט בעמקך בים חשקך ניטבע שמה‪.‬‬ ‫פיוטים רבים‪ ,‬אך שירתו מצטיינת ב­‬ ‫הדפיסו כ־‪ 600‬ספרים‪ ,‬נוסף על ה­‬
‫איכותה הפיוטית‪ .‬גם סביב דמותו נרקמו‬ ‫ספרים שהודפסו בליבורנו ובירושלים‪,‬‬
‫הלא כל יומי חולה אהבתך‬
‫ליל בחלומי אראה הדרתיך‬ ‫אגדות רבות‪.‬‬ ‫בשביל קהילות היהודים בתוניסיה(‪.‬‬
‫הה בעת קומי ולא מצאתיך‬ ‫נהוראי ג׳רמון בן המאה הי״ח‪ .‬היה‬ ‫בתוך ספרי הקודש הרבניים מסתת­‬
‫מי יערוך לך מי ישוה לך בכל גוי אומר‬ ‫שד״ר שנשלח מארץ־ישראל לטריפולי‬ ‫רים שירים ופיוטים יפהפיים שחוברו‬
‫גם ע(כלים הנבדלים לבם לך כמה‪.‬‬ ‫לאסוף כסף‪ .‬אחרי נדודים הגיע לתוני­‬ ‫בידי רבנים וראשי ישיבות‪ .‬הרבנים‪ ,‬ש­‬
‫סיה והחליט להתיישב בה‪ .‬פיוטיו הת­‬ ‫עיקר עיסוקם היה לימוד תורה וגמרא‬
‫רב לי צביר‪ .‬אשתה מי מרה‬ ‫פרסמו בספרו ׳יתר הבז׳ שהוא פירוש‬ ‫וענייני רבנות ודיינות‪ ,‬מצאו גם פנאי‬
‫עד אן בצדיה תפלחי מרה‬ ‫לתלמוד‪ .‬שם ספרו‪ ,‬׳יתר הבז׳‪ ,‬מבטא‬ ‫לקשט את רעיונותיהם והגיגיהם במלי­‬
‫רוחי וגויה היו מטרה‬ ‫זכר למאורע טראגי בו נשדד כל רחוב‬ ‫צה‪ ,‬חריזה ומשקל‪ ,‬ולהוציא מתחת‬
‫היהודים וביניהם ביתו של ג׳רמון‪ .‬כל‬ ‫ידיהם פיוטים ושירים‪ .‬הנושאים העיק­‬
‫חוסי חמלי חסד גמלי להחיות נשמה‬ ‫רכושו נשדד ואף כתבי היד שלו‪ .‬החי­‬ ‫ריים שהעסיקו אותם‪ ,‬והבאים לידי ביטוי‬
‫בטל אורך וחן שירך איומה תמה‪.‬‬ ‫בור היחיד שנותר לפליטה נקרא ׳יתר‬ ‫בפיוטיהם הם גלות וגאולה‪ ,‬כמיהה ל­‬
‫ציון ולירושלים‪ ,‬שבחים לבני הקהילה‬
‫נוגה אור לחייך אודם ופטדה‬ ‫הבז׳‪.‬‬
‫כל אשר יראיך יכרע בקידה‬ ‫אפשר להצביע על שלושה מקורות‬ ‫ועוד‪.‬‬
‫על זוהר יופייך יברך תוך עדה‬ ‫שתרמו לעיצובה של שירת יהודי תו­‬
‫בינות מלכים ונסיכים בעלי עצמה‬ ‫ניסיה במאות הט״ז־י״ח‪ :‬מורשת יהודי‬ ‫שלושה פייטנים‬
‫הן תכספנה ותשאפנה להיות לך אמה‪.‬‬ ‫ספרד; שירת ארץ־ ישראל והמזרח )שי­‬
‫ריו של הפייטן ישראל נג׳ארה‪ ,‬שחי‬ ‫מן הפייטנים החשובים שקמו ליהדות‬
‫הרבו לחבר ׳שירי הזדמנות׳ לכבוד‬ ‫בארץ־ישראל במאה ה־ט״ז‪ ,‬סמוך ל­‬ ‫תוניסיה נזכיר כאן שלושה‪:‬‬
‫אנשים מהקהל לרגל מאורעות אישיים‬ ‫תקופת האר״י‪ ,‬זכו לתפוצה רבה ב­‬
‫שקרו להם‪ .‬נושא הגלות והגאולה וה­‬ ‫תוניסיה(; שירת הארצות הסמוכות‪:‬‬ ‫פרג׳י שוואט — פייטן מהמאה הט״ז־‬
‫כמיהה לציון משמש נושא מרכזי בשירת‬ ‫י״ז‪ ,‬כנראה יליד מרוקו שהשתקע ב­‬
‫פייטני תוניסיה וג׳רבה‪ .‬פיוטי משוררי‬ ‫מרוקו‪ ,‬אלג׳יריה וטריפולי‪.‬‬ ‫תוניסיה‪ .‬סביב דמותו של פייטן זה נר­‬
‫תוניסיה עממיים ופשוטים הם‪ ,‬ונועדו‬ ‫קמו אגדות רבות‪ ,‬ואל קברו בעיר תס­‬
‫להיות מושרים בבתי כנסת ובשמחות‬ ‫האהבה והחשק‬ ‫תור שבתוניסיה עולים לרגל מדי שנה‪.‬‬
‫משפחתיות‪ .‬הם זכו למנגינות ערבות‪,‬‬ ‫נושאי שירתו של שוואט הם בעיקר‬
‫לתפוצה נרחבת ולפופולריות‪ .‬כך נפו­‬ ‫מצד התוכן ניתן למצוא מוטיבים ו­‬ ‫גלות וגאולה‪ ,‬כמיהה לציון וירושלים‪.‬‬
‫צים קבצים של מאות פיוטים בכתבי־‬ ‫נושאים ׳ספרדיים׳ רבים בשירת יהודי‬ ‫ראוי לציין ששירי שוואט הם היחידים‬
‫תוניסיה‪ .‬מוטיב האהבה והחשק שכל‬ ‫שזכו למהדורה מדעית ויצאו לאור ב­‬
‫יד ובדפוס‪.‬‬ ‫כך נפוץ היה בשירה העברית של ספרד‬ ‫ספר נאה )א‪ .‬חזן‪ .‬שירי פרג׳י שוואט‪.‬‬
‫לקראת סוף המאה הי״ט החלו לפרוח‬ ‫מצוי גם כאן‪ ,‬אם כי לא במשמעות‬ ‫ירושלים‪ ,‬מכון בן צבי‪ ,‬תשל״ו‪286 .‬‬
‫ניצנים של ספרות חילונית שכללה בין‬ ‫‪-‬החילונית שלו‪ ,‬אלא במשמעות אלי­‬ ‫עמ'(‪ .‬יתר הפיוטים עודם גנוזים בכתבי‬
‫השאר סיפורי־עם שנכתבו ערבית־יהו־‬ ‫גורית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שירו של אהרן פרץ‬
‫דית‪ ,‬שירה עממית בערבית־יהודית ו­‬ ‫יד ובספרי קודש‪ ,‬ומחכים לגואל‪.‬‬
‫בצרפתית‪ ,‬מחזות‪ ,‬רומנים‪ ,‬נובילות‪ ,‬וכד׳‬ ‫׳איילת חשקי׳‪:‬‬
‫שראו אור בספרים‪ ,‬בחוברות‪ ,‬בעיתונים‬
‫ובדפים בודדים‪ .‬כבר בראשית המאה‬
‫ה־‪ 20‬נרשמו יותר מ־‪ 500‬חיבורים ש­‬
‫עניינם ספרות חילונית בערבית־יהודית‪.‬‬
‫מאז חוברו ופורסמו עוד מאות יצירות‬

‫עממיות‪.‬‬
‫ראוי להדגיש בעיקר את הספרות ה­‬
‫עממית שפרחה ושיגשגה בתוניסיה‪ ,‬ו­‬
‫נכתבה בשפה הערבית־יהודית )ערבית‬
‫שמעורבות בה מלים איטלקיות‪ ,‬צרפ­‬
‫תיות ועבריות(‪ .‬ספרות זו היתה בחלקה‬
‫מקורית ועסקה בחיי היהודים בתוניסיה‬
‫ובגלות אירופה )כגון‪ :‬״בין חיוט תו­‬
‫נס״ — בין קירות תוניסיה‪ ,‬סיפור על‬
‫חיי הגיטו התוניסי; ״חאלת אל יהוד‬
‫פי פרנקפורט״ — מצבם של יהודי פרנק­‬
‫פורט(‪ ,‬כמו כן תורגמו יצירות רבות מ­‬
‫ספרות העולם לערבית־יהודית )כגון ‪:‬‬
‫סיפורי אלף לילה ולילה‪ ,‬משלי לה־‬
‫פונטיין‪ ,‬׳אהבת ציון׳ של מאפו‪ ,‬׳רובינ־‬
‫זון קרוזו׳ ועוד(‪ :‬סיפורי המקרא‪ ,‬כגון‬
‫שמשון ודלילה‪ ,‬יוסף הצדיק‪ ,‬אסתר ה­‬
‫מלכה‪ ,‬רות המואביה ואחרים‪ ,‬עובדו ו­‬

‫נכתבו בערבית־יהודית‪.‬‬

‫‪21‬‬