Page 20 - etmol_31

‫\‪1n1‬חשס׳‪.‬‬
‫נפשיופי‬

‫יהודי תוניסיה‪ .‬רבים התפזרו בקרב קהי­‬ ‫מערב ושם היה ר׳ חושיאל לראש ושם‬ ‫מאות יצירות‬
‫לות המזרח‪ ,‬והיצירה הרוחנית נשתתקה‪.‬‬ ‫הוליד את רבנו חננאל בנו״‪.‬‬
‫גירוש היהודים מספרד‪ ,‬בשנת ‪,1492‬‬ ‫נכתבו בידי‬
‫הביא קץ על מרכז השירה הספרדי ו‪-‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כבר מסוף המאה השמינית‬
‫צימח מרכזים בארצות אחרות‪ ,‬כגון ‪:‬‬ ‫אנו שומעים על קהילה יהודית משגשגת‬ ‫סופרים ומשוררים‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬תורכיה‪ ,‬תימן וצפון‪-‬אפרי‪-‬‬ ‫בקיירואן‪ ,‬שבראשה עומדים חכמים ו­‬
‫קה‪ .‬אף אל תוניסיה הגיעו מגורשי ספ­‬ ‫רבנים המקיימים קשרים הדוקים עם ישי­‬ ‫יהודים בתוניסיה‬
‫רד והללו הביאו עמם מורשת תרבותית‬ ‫בות בבל‪ ,‬ומתכתבים עמם בענייני תורה‬
‫שורשית ועשירה‪ .‬המשוררים מספרד ש­‬ ‫והלכה‪ .‬רבנים דגולים כמו מר נתן בן‬ ‫בעברית‬
‫הגיעו לצפון‪-‬אפריקה — ובהם יצחק‬ ‫חנניה‪ ,‬ר׳ שביב בר יעקב‪ ,‬ר׳ חושיאל‪,‬‬
‫בן ששת ברפת‪ ,‬שמעון בן צמח דוראן‪,‬‬ ‫ר׳ חננאל ורבנו נסים מקיירואן‪ ,‬קמו‬ ‫ובערבית־יהודית‬
‫סעדיה אבן דנאן ואחרים — תרמו רבות‬ ‫ליהדות תוניסיה ויסדו בה מרכזי תורה‬
‫לעידודם ולצמיחתם של השירה והפיוט‬ ‫מאת מיכל שרח‬
‫בתוניסיה‪ .‬יהודי תוניסיה וג׳רבה הצמיחו‬ ‫חשובים‪.‬‬
‫מקרבם‪ ,‬בדורות שאחרי‪-‬כן‪ ,‬פייטנים לא‬ ‫מן המאה התשיעית לספירה ועד ל­‬
‫מעטים‪ ,‬וגם היו פתוחים לקלוט יצירו­‬ ‫יוצרים בכל התחומים‬ ‫מאה הי״א לערך‪ ,‬מילאו קהילות ה­‬
‫תיהם של פייטני הסביבה ; טריפולי‪,‬‬ ‫יהודים בתוניסיה‪ ,‬ובראשן קהילת קיירו‪-‬‬
‫אך לא רק בתחום הקודש הצטיינו‬ ‫אן‪ ,‬תפקיד חשוב בחיי הרוח והתרבות‬
‫מרוקו‪ ,‬אלג׳יריה‪.‬‬ ‫חכמי תוניסיה‪ ,‬אלא גם בחוכמות החי­‬ ‫של העם היהודי‪ .‬מיקומה הגיאוגרפי של‬
‫גירוש ספרד הביא לפריחתו המחודשת‬ ‫צוניות; בצד הרבנים הדגולים קמו גם‬ ‫תוניסיה כארץ מעבר‪ ,‬איפשר יצירת‬
‫של המרכז הרוחני בתוניסיה והחל ב­‬ ‫רופאים‪ ,‬פילוסופים‪ ,‬מתימטיקאים ובל­‬ ‫קשרי תרבות הדוקים עם מרכזי היהו­‬
‫מאה הט״ז החלו להיכתב חיבורים רבים‬ ‫שנים כמו יצחק בן שלמה ישראלי‪ ,‬דונש‬ ‫דים בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בבל וספרד‪ .‬קשרים‬
‫בתחום מדעי הקודש; הספרות הרבנית‬ ‫בן תמים ואחרים‪ .‬וזאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬כבר‬ ‫אלה תרמו רבות לעלייתם ולצמיחתם של‬
‫פרחה ושיגשגה; חיבורי הלכה‪ ,‬פירושים‬
‫ופלפולים לתלמוד‪ ,‬ספרי דרש‪ ,‬דינים‪,‬‬ ‫במאות התשיעית והעשירית לספירה‪.‬‬ ‫אנשי רוח דגולים בתוניסיה‪.‬‬
‫שאלות‪-‬ותשובות ועוד‪ .‬חיבורים אלה לא‬ ‫הדים ליצירה בתחום השירה והפיוט‬ ‫הראב״ד‪ ,‬רבי אברהם בן דוד‪ ,‬היס­‬
‫ראו אור‪-‬דפוס במשך מאות שנים ונש­‬ ‫בתוניסיה‪ ,‬אנו שומעים במאה הי״א‪.‬‬ ‫טוריון מהמאה הי״ב‪ ,‬מספר ב׳ספר ה­‬
‫ארו גנוזים בכתבי‪-‬יד עד לאמצע המאה‬ ‫רבנו נסים מקיירואן‪ ,‬שהיה מגדולי ה­‬ ‫קבלה׳ שלו כיצד הגיעו חכמים לקיירואן ‪:‬‬
‫הי״ח לערך‪ ,‬עת הוחל בהדפסת ספרים‬ ‫רוח של יהדות תוניסיה‪ ,‬כתב כנראה‬ ‫״ומצאו אניה ובה ארבעה חכמים גדו­‬
‫בבתי דפוס בליבורנו שמעבר לים ואחר‪-‬‬ ‫גם שירים‪ .‬שמואל הנגיד מהלל את שי­‬ ‫לים‪ ...‬וחכמים אלו להכנסת כלה היו‬
‫רתו של רבנו נסים ואומר בשירו‪ :‬״ידי­‬ ‫הולכים‪ ,‬וכבש אבן דמאחין האניה‪ ,‬ו­‬
‫כך בג׳רבה ובתוניסיה‪.‬‬ ‫דיך בך ירבון עעונים״‪ .‬כמעט לא נשארו‬ ‫אסר את החכמים‪ .‬האחד — ר׳ חושיאל‬
‫החוקר דוד קאזס היה הראשון שניסה‬ ‫שרידים מפיוטי רבנו נסים‪ ,‬ואין בנמצא‬ ‫יאפריקא אשר בחוף הים ומשם עלה‬
‫לרשום ולתאר )ב‪ (1893-‬את היצירה‬ ‫גם עדויות נוספות לפעילותם של פייט­‬ ‫אל מדינת אלקיירואן שהיתה בימים ה­‬
‫הספרותית הרבנית שחוברה בתוניסיה‬ ‫נים ומשוררים תוניסיים בתקופה הקדו­‬ ‫הם חזקה מכל מדינות ישמעאל שבארץ‬
‫עד למאה הי״ט‪ .‬להערכתו חוברו כ‪200-‬‬ ‫מה‪ .‬אם כי ידוע לנו שהיתה פריחה של‬
‫חיבורים בתחום זה‪ ,‬ורק ‪ 100‬מהם ראו‬ ‫יצירה ספרותית עברית בצפון‪-‬אפריקה‪.‬‬
‫עם חורבן קיירואן במאה הי״א נצ­‬
‫טמצמה פעולתם של אנשי הרוח בקרב‬

‫‪20‬‬