Page 19 - etmol_31

‫הכסף‬
‫של‬

‫מ ט ב חי‬
‫ה פו ע לי‬

‫מאת אליעזר ירושלמי‬

‫פרוטה‪ 100 ,‬פרוטה ו‪ 250-‬פרוטה‪ .‬אולם‬ ‫היום‪ .‬הסיבה לכך יכולה להיות עליית‬ ‫הוצאת כסף 'לא רשמי׳ כתחליף ל­‬
‫מחירי המתכות בעולם‪ ,‬ההופכת לכדאית‬ ‫כסף המקובל הוא נוהג נפוץ למדי‪ .‬מאז‬
‫גם מוסדות פרטיים וציבוריים הדפיסו אז‬ ‫התכת ׳הכסף הקטן׳ וניצולו כמתכת‪ ,‬כי‬ ‫חידוש הישוב היהודי בארץ־ישראל ועד‬
‫מחירה של המתכת עולה על העריך ה­‬ ‫ימינו הוציאו אירגונים‪ ,‬מוסדות ואפילו‬
‫כסף‪ ,‬כמו מטבחי הפועלים בתל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫נומינאלי של המטבע שממנה הוא עשוי‪.‬‬ ‫חברות פרטיות‪ ,‬מעות‪-‬נייר או אסימו­‬
‫היו בארץ כמה תקופות כאלו‪ ,‬שבהן‬ ‫נים לשימוש פנימי וגם כמטבע עובר‬
‫שסניפם המרכזי היה ב׳בית ברנר׳‪.‬‬ ‫נעלם מן המחזור הכסף הקטן‪ ,‬דבר ש­‬ ‫לסוחר בקרב הציבור הרחב‪ .‬כספים אלה‬
‫היו עשויים לעתים מתכת דקה וזולה‪,‬‬
‫לא הצלחתי להשיג פרטים מלאים‬ ‫גרם אי נוחות רבה בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬ ‫כגון אסימוני המושבות‪ ,‬שהוצאו לפני‬
‫כ־‪ 80‬שנה‪ ,‬אד לרוב היו אלה פיתק‪-‬‬
‫על מעות אלו‪ ,‬באיזה כמויות הונפקו‪,‬‬ ‫כסו> שלא היה‪...‬‬ ‫אות‪-‬נייר‪ ,‬שעליהן הוטבע שם האחראי‬
‫להוצאתן‪ ,‬העריך ואופן השימוש בהן‪.‬‬
‫מה היה משך השימוש בהן וכדומה‪ .‬ה­‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נוצר בימי מלחמת העולם‬ ‫פיתקאות כאלו נפוצות כיום בתנועה ה­‬
‫השנייה מחסור במטבעות של מיל ^^‪2‬‬ ‫קיבוצית‪ ,‬לשימוש פנימי בלבד‪ ,‬במקום‬
‫פרטים המעטים המובאים כאן נמסרו‬ ‫מיל‪ ,‬שהיו אז סכום ׳נכבד׳ יחסית וה­‬ ‫הכסף הממלכתי‪ ,‬והדבר מקל על חישובי‬
‫אזרחים לא זילזלו בהם כלל ותבעו את‬
‫מפי שרה ינובסקי‪ ,‬אחת העובדות הוותי­‬ ‫העודף המגיע להם‪ .‬חברות האוטובוסים‬ ‫תקציב החברים‪.‬‬
‫נאלצו להנפיק פיתקאות בעריכים אלה‪,‬‬ ‫הסיבות להוצאת האסימונים וכסף‪-‬‬
‫קות במטבחי הפועלים בתל‪-‬אביב‪ .‬ל­‬ ‫כדי לתת עודף לנוסעים‪ .‬חברת ׳איחוד‪-‬‬ ‫הנייר הן רבות ומגוונות‪ .‬כל תקופה‬
‫רגב׳‪ ,‬שפעלה בקו תל‪-‬אביב—פתח‪-‬תקוה‪,‬‬ ‫ותנאיה‪ ,‬כל תקופה וצרכיה‪ .‬בעיתות‬
‫דבריה‪ ,‬הוצא הכסף בתקופת כהונתו של‬ ‫הדפיסה פיתקאות בעריכים של ‪ 3‬מיל‬ ‫מלחמה או משברים כלכליים נוצר מח­‬
‫משום שמחירי הנסיעה בקו זה חייבו‪,‬‬ ‫סור חמור באמצעי תשלום‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫דוב יוסף כשר האספקה והקיצוב‪ ,‬בגלל‬ ‫כנראה‪ ,‬מתן עודף של ‪ 3‬מיל‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬‬ ‫סבלו תושבי תל‪-‬אביב בימי מלחמת ה­‬
‫פי שמטבע בעריך כזה לא היה קיים‬ ‫עולם הראשונה ממשבר חמור‪ ,‬עת נפס­‬
‫המחסור במצלצלים‪ .‬ככל הזכור לה‪,‬‬ ‫קה הבנייה‪ ,‬בעלי המלאכה נשארו ללא‬
‫כלל‪.‬‬ ‫תעסוקה והבנקים נסגרו‪ .‬ועד‪-‬העיר הח­‬
‫הוצאו פיתקאות הנייר בשני עריכים‬ ‫מאז קום המדינה היו כמה תקופות‬ ‫ליט אז להוציא אסימוני‪-‬נייר להקלת‬
‫של מחסור חמור במעות‪ .‬הראשונה בהן‬ ‫המצוקה‪ ,‬ובאמצעותם אפשר היה לקנות‬
‫בלבד — ‪ 50‬פרוטה ו‪ 100-‬פרוטה‪ ,‬וכמה‬ ‫היתה מיד עם כינונה‪ ,‬בתקופת הצנע‬
‫שבה הונהג קיצוב מזון‪ .‬כעבור שנתיים‪-‬‬ ‫מצרכים בחנות העירונית המשותפת‪.‬‬
‫מהן אף נשתמרו במשרד של מוסד זה‪.‬‬ ‫שלוש שוב נוצר מחסור חמור בפרט‪,‬‬ ‫יש ונעלמות לפתע מן המחזור המעות‪.‬‬
‫אך הפעם בגלל עליית מחירי המתכות‬ ‫מצויים שטרי‪-‬כסף גדולים‪ ,‬אך אין פרט‪,‬‬
‫והרי תיאורן‪:‬‬ ‫בעולם‪ .‬הממשלה נאלצה להדפיס בחי­‬ ‫או ׳כסף קטן'‪ ,‬שהוא חיוני מאוד בחיי‬
‫פזון מעות‪-‬נייר בשלושה עריכים‪50 :‬‬
‫‪ .1‬קרטון אפור; מידות‪ 54x41 :‬מ״מ;‬

‫העריך ‪ 50 :‬פרוטה‪ .‬הכתובת ‪ :‬מטבחי‬

‫הפועלים בע״מ‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ .‬מסיבת חסר‬

‫בפרט )כסף קטן( נא לקבל זאת בסך‬

‫‪ 50‬פרוטה‪ .‬אפשר לקבל תמורת זאת‬

‫אוכל אז כסף מזומן )אם יהיה פרט(‬

‫ההנהלה‪.‬‬ ‫בקופה או במשרד‪.‬‬

‫‪ .2‬קרטון צהוב ; מידות ‪ X58 41 :‬מ״מ ;‬

‫עריך‪ 100 :‬פרוטה‪ .‬הכתובת זהה לזו ה­‬

‫מופיעה על הפתק של ‪ 50‬פרוטה‪.‬‬

‫על הפיתקאות מופיעה חותמת ׳מט­‬

‫בחי הפועלים‪ ,‬אגודה שיתופית בע״מ׳‪,‬‬

‫וכן חתימה בכתב יד )בדיו אדומה(‪ ,‬כ­‬

‫נראה של המנהל שלום ליפץ‪.‬‬

‫‪19‬‬