Page 14 - etmol_31
P. 14

‫‪■K‬ציק ‪A13JU'I‬‬
 ‫הולך ל^רלו‬

                                                           ‫מאת דינה פררת‬

‫ביום אחד‪ ,‬אסור להסתכן במעשים פזי­ ‪I‬‬                                       ‫ביולי ‪ ,1943‬שבועות ספורים לאחר‬
             ‫זים של נוער חמום‪-‬מוח‪ .‬ברגע שבו יגלו‬                          ‫שדוכא מרד גיטו ורשה‪ ,‬עמדו יהודי‬
             ‫הגרמנים מחתרת בגיטו — נאבד כול­‬                              ‫וילנה בפני דילמה נוראה ‪ :‬הגרמנים‬
             ‫נו‪ .‬חובה עלינו להחזיק מעמד למען‬                              ‫הודיעו שאם לא יוסגר לידיהם מפקד‬
                                        ‫העתיד היהודי״‪.‬‬                    ‫המחתרת היהודית בגיטו‪ ,‬איציק ויטג־‬
             ‫וכך השתלשלו המאורעות באמצע יולי‬                              ‫ברג‪ ,‬יחסלו את הגיטו‪ .‬משנתפרסם ה­‬
             ‫‪ : 1943‬הגרמנים גילו שאיציק ויטנברג‬                           ‫דבר בגיטו התקבצו אנשים רבים ליד‬
             ‫עומד בראש המחתרת בגיטו‪ .‬יעקב גנס‬                             ‫מיפקדת המחתרת ודרשו את הסגרת ויט־‬
             ‫זימן אליו את מיפקדת האירגון לפגישה‬                           ‫נברג‪ ,‬שהסתתר באותה שעה בעליית גג‬
             ‫והם באו אליו ללא חשש‪ ,‬כי בעבר כבר‬                            ‫סמוכה; ״אם לא יוסגר עד למועד ש­‬
             ‫נפגשו הצדדים לא אחת‪ .‬הפגישה הת­‬                              ‫נקבע‪ ,‬ייכנסו הגרמנים לתוך הגיטו ו­‬
             ‫קיימה בחצות‪ .‬לחדר נכנס מפקד מש­‬                              ‫נאבד כולנו!״ — צעקו‪ .‬מלחמת אחים‬
             ‫טרת הגיטו‪ ,‬ועימו אנשי משטרת הבטחון‬
             ‫הליטאית‪ ,‬אסרו את איציק והובילוהו‬                                            ‫עלולה היתה לפרוץ בגיטו‪.‬‬
             ‫לשער‪ ,‬להסגיר אותו לידי הגרמנים‪.‬‬                              ‫איציק ויטנברג עמד בראש המחתרת‪,‬‬
             ‫חברי האירגון‪ ,‬שחיכו למפקדם בחוץ‪,‬‬                             ‫׳אירגון הפרטיזנים המאוחד׳‪ ,‬שמנתה כ‪-‬‬
             ‫חשו במתרחש‪ ,‬התנפלו על השוטרים ו­‬                             ‫‪ 300‬צעירים‪ ,‬חברי השומר הצעיר‪ ,‬ה­‬
                                   ‫שיחררו את מפקדם‪.‬‬                       ‫נוער הציוני‪ ,‬בית״ר‪ ,‬הבונד והמפלגה‬
                                                                          ‫הקומוניסטית‪ .‬ויטנברג היה חבר המפלגה‬
                     ‫עד שש בערב‬                                           ‫הקומוניסטית‪ ,‬ראש אגודת פועלי העור‬
                                                                          ‫בעיר והוגדר על‪-‬ידי חבריו מכל התנועות‬
             ‫הלילה נמשך‪ ,‬והמתח גבר‪ .‬גנס הזהיר‬                             ‫כ״איש ישר וגאה‪ ...‬מושרש בתרבות‬
             ‫את הציבור ‪ :‬״הגרמנים דורשים אדם‬
             ‫אחד בלבד‪ ,‬את ויטנברג ! אם יקבלוהו —‬                                              ‫יהודית ומסורת העם״‪.‬‬
             ‫יחזור הכל כפי שהיה‪ .‬אם לאו — ישמידו‬                          ‫הקשרים‪ ,‬וביחוד הקשריות‪ ,‬של תנועות‬
             ‫את כולכם‪ .‬עזרו לנו להסגיר את ויטנ‪-‬‬                           ‫הנוער‪ ,‬הביאו ידיעות על ההשמדה ש­‬
             ‫ברג!״ חברי המחתרת ניסו להרגיע את‬                             ‫החלה בערים ובעיירות‪ ,‬על רצח עשרות‬
             ‫הקהל המשולהב‪ :‬״הם מוליכים אתכם‬                               ‫אלפי היהודים שהוצאו מוילנה למקום‬
             ‫שולל! ויטנברג אינו אלא אמתלה‪ .‬אומ­‬                           ‫סמוך לה‪ ,‬פונאר‪ .‬מהידיעות הסתבר ב­‬
             ‫רים הם לחסל אותנו‪ ,‬והתשובה היא‬                               ‫בירור‪ :‬אין אלה עוד פוגרומים‪ ,‬אלא‬
             ‫אחת‪ :‬התגוננות מזוינת״‪ .‬האנשים נרגעו‬                          ‫יש כאן רצח שיטתי‪ .‬חברי המחתרת‬
             ‫מעט‪ ,‬אך מיד הגיעה ידיעה‪ ,‬שאם לא‬                              ‫הגיעו למסקנה ‪ :‬יש להילחם! דעה זו‬
             ‫יגיע ויטנברג חי למטה הגיסטאפו עד‬                             ‫באה לידי ביטוי בכרוז שכתב אבא קוב‪-‬‬
             ‫השעה ‪ 6‬בערב — ייכנסו הגרמנים לתוך‬                            ‫נר ‪ :‬״היטלר זומם להשמיד את כל‬
                                                                          ‫יהודי אירופה‪ ,‬לא נובל כצאן לטבח!‬
                              ‫הגיטו ויתחילו בהשמדה‪.‬‬                       ‫אחים! מוטב ליפול כלוחמים בני‪-‬חורין‬
             ‫בעליית הגג בה הסתתר איציק נערכה‬                              ‫מאשר לחיות בחסד מרצחים‪ .‬התקוממו!‬
             ‫אסיפת החברים‪ .‬בחוץ סער הקהל‪ ,‬ו­‬                              ‫עד נשימת אפכם האחרונה!״ אולם בינ­‬
             ‫איים להתפרץ‪ .‬איציק החליט להסגיר‬                              ‫תיים שרר בגיטו ׳שקט׳‪ ,‬האנשים עבדו‪,‬‬
             ‫עצמו לגיסטאפו‪ ,‬כדי למנוע את העימות‬                           ‫היתה התארגנות פנימית‪ ,‬היו חיי תרבות‪,‬‬
             ‫בין האירגון ליהודי הגיטו‪ ,‬והחברים‬                            ‫היתה תקוה‪ .‬עד אז הצליחו להחזיק מע­‬
             ‫הסכימו אתו בלית‪-‬ברירה‪ .‬הוא יצא —‬                             ‫מד‪ ,‬הרוסים כבר החלו להדוף את הצבא‬
             ‫והגיטו נשם לרווחה ‪ :‬בזכותו ניצלנו‪.‬‬                           ‫הגרמני‪ ,‬ומי יודע — אולי עוד מעט‬
             ‫למחרת הוצאה גופתו הכחולה מתא ה­‬                              ‫ישחררו את וילנה? אמנם רוב הערים‬
             ‫חקירה במטה הגיסטאפו‪ .‬ויטנברג הרעיל‬                           ‫והעיירות סביבה כבר התרוקנו מיהודים‪,‬‬
             ‫את עצמו‪ ,‬כדי שלא יישבר בחקירה‪ ,‬לא‬                            ‫אבל יהודי וילנה עובדים בבתי‪-‬חרושת‬
             ‫ימסור את שמות חבריו ולא יבולע ל‪-‬‬
                                                                            ‫גרמנים ואולי יינצלו בזכות העבודה‪.‬‬
                                                    ‫גיטו‪.‬‬
             ‫בשעה שתבעו תושבי הגיטו בוילנה‬                                      ‫לא לסכן את ההיום‬
             ‫את הסגרתו של איציק‪ ,‬כבר נחתמה‬
             ‫פקודתו של הימלר לחסל את הגיטאות‬                              ‫גישתו של יעקב גנס‪ ,‬האיש החזק‬
             ‫בליטא וסביבתה‪ ,‬ובספטמבר ‪ 1943‬כבר‬                             ‫בגיטו ונציגו בפני השלטונות הגרמ­‬
                                                                          ‫ניים‪ ,‬התקבלה על מרבית הציבור ‪ :‬״אסור‬
                                  ‫חדל הגיטו מהתקיים‪.‬‬                      ‫לנו לקצר את קיומו של הגיטו אפילו‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19