Page 10 - etmol_31

‫שני גורמים בולטים בו בראש ורא­‬ ‫מבחר תפילות מן המחזור היהודי‪ .‬האם‬
‫שונה‪ :‬במסורת הנוצרית‪ ,‬הפרושים הינם‬ ‫שימש כספר התפילות של המתייהדים?‬
‫אותם היהודים שהתקיפו את ישו וה­‬ ‫רמז על כך נמצא בדברי הארכיבישוף‬
‫מושג הפך לשם גנאי‪ .‬לא כן אצל קו‪-‬‬ ‫גנאדי‪ .‬בכל אופן‪ ,‬עצם הכנת התרגום‬
‫ריצין‪ .‬החכמה — הסגולה המרכזית של‬ ‫והנסיון להסתירו מצביע על העניין הרב‬
‫הנביא‪-‬המנהיג — מבוססת ותלויה בחיי‬ ‫בתפילות ישראל ועל המודעות לכך שאין‬
‫פרישות‪ ,‬חיי התבדלות מתענוגות ה­‬
‫עולם‪ ,‬כהשקפת התלמוד‪ .‬לא האחוזות‬ ‫לפרסם את הדבר ברבים‪.‬‬
‫הגדולות‪ ,‬הקרקעות או הסעודות במנזר‬ ‫ומכאן אל יצירתם המקורית היחידה‬
‫העשיר הן שיביאו לגאולת הנפש‪ ,‬אלא‬ ‫של ׳הכופרים׳ שנשארה בידינו הודות‬
‫התנזרות קדושה מן ההנאות של העולם‬ ‫להסתרת חתימת המחבר והיא מעידה על‬
‫דרכי מחשבתם‪ .‬השורות שכתב ׳שר‬
‫הזה‪.‬‬ ‫החוץ׳ של רוסיה המוסקבאית‪ ,‬פיודור‬
‫אין פלא‪ ,‬שמנהיג ה׳חמדנים׳ יוסף‬ ‫קוריצין‪ ,‬נושאות את השם ׳האיגרת ה־‬
‫סאנין תקף את הכופרים‪ ,‬ואין פלא ש‪-‬‬ ‫לאודיקית׳‪ .‬כותרת זו מובילה את ה­‬
‫הארכיבישוף גנאדי כתב עליהם דברי‬ ‫קורא אל אותו חלק של ׳הברית ה­‬
‫הבל‪ .‬המושג הזה של המסורת היהודית‬ ‫חדשה׳ )חזון יוחנן ‪ (3:14—15‬שבו‬
‫עולה ומובלט בחיבורו של קוריצין כ­‬ ‫מתקיף השליח יוחנן את תושבי לאודי‪-‬‬
‫תנאי למנהיגות הרוחנית‪ .‬והמנהיג איננו‬ ‫קיה באסיה הקטנה שהם ׳פושרים׳ ב­‬
‫בעל השררה הפורמלית‪ ,‬אלא הנביא בעל‬ ‫מקום להיות חמים או קרים ועל כן‬
‫הסמכות מכוח עצמו‪ ,‬עושה נס ואיש‬ ‫יקיאם הנוצרי מפיו‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬שם‬
‫חכם‪ .‬גם הבלטה זו וסגולותיו של הנביא‬
‫לקוחים מן האוצר של המחשבה ה­‬
‫יהודית‪ .‬מטרתו של קוריצין היתר‪ .‬להר­‬
‫אות לבני דורו דרך לעמדד‪ .‬הנכונד‪ .‬ב­‬
‫חיים‪ :‬יש רשות לנפש האנוש להחליט‬
‫על מעשיה‪ ,‬תוך שמירה על סייגי ה­‬

‫תורה הנקבעת בדברי הנביאים‪.‬‬

‫מצבת מישע‬ ‫קרובים ליהדות‪,‬‬ ‫״הכופר״ וילק קוריצין על ה מו ק ד‬
‫אבל לא גרים‬
‫הבולטות בין צורות הכתיבה הקדומות‬ ‫חיבורו של קוריצין קורא למאבק ב­‬
‫היו‪ (1 :‬כתב הציורים; ‪ (2‬כתב הציורים‬ ‫בכך התקרבו ה׳כופרים׳ ליד‪.‬דות‪ ,‬אם‪-‬‬ ‫אדישות ובחוסר יחס פעיל לקיום עקרו­‬
‫הסמליים; ‪ (3‬כתב הסימנים המוסכמים‬ ‫כי הם לא נד‪.‬יו ליד‪.‬ודים‪-‬גרים‪ .‬אולם‬
‫)ההברות(‪ .‬בשיטת הכתיבד‪ .‬של הציורים‬ ‫החיפוש אחרי מקורות רוחניים שיזינו‬ ‫נות הדת‪.‬‬
‫וד‪.‬ציורים הסמליים נד‪.‬גו לסמן כל מושג‬ ‫את תאבונם לבינד‪ .‬ולדעת‪ ,‬וד‪.‬רצון ל­‬ ‫ואלו מילות החיבור‪:‬‬
‫או מלה בסימן שונד‪) .‬חתול‪ ,‬מטד‪-.‬‬ ‫יכולת עמידה רוחנית עצמית‪ ,‬קירבו‬
‫שלטון‪ ,‬אדם בעל צלעות בולטות המסמל‬ ‫אותם למקורות היד‪.‬דות וגרמו להשפעד‪.‬‬ ‫לנפש הרשות‪ ,‬אך א מונ ה סייג ה‬
‫רעב‪ ,‬וכיו״ב(‪ .‬מאוחר יותר התפתחו ה­‬ ‫מרובד‪ .‬של היר‪.‬דות עליד‪.‬ם ועל התסיסד‪,‬‬
‫סימנים המוסכמים‪ ,‬אשר נוצרו בחלקם‬ ‫הרוחנית הרוסית בימי ייסוד הממלכד‪.‬‬ ‫במצוות הנביא ה א מונה נקבעת‬
‫מן הציורים הסמליים‪ .‬ד‪.‬ד‪.‬ברות שסומנו‬
‫על‪-‬ידי הסימנים המוסמכים התחברו מ­‬ ‫הגדולה‪.‬‬ ‫דברי הנביא במעשי נסי ם מתגלמים‪.‬‬
‫הן למלה‪ .‬כיוון שברוב המקרים נד‪.‬גו‬ ‫כל עוד התנגד המימסד הכנסייתי ה­‬
‫אז לחרות את הסימנים על חימר או‬ ‫רוסי להבלטה מודגשת של עקרון עליו­‬ ‫ה חכ מ ה א ת ה מ תנ ה של עשיית הנ סי ם מגבירה‬
‫אבן‪ ,‬הכילו רובן של צורות כתיבה אלו‬ ‫נותו המוחלטת של השליט הרוסי‪ ,‬כל‬
‫שירטוטים שנוח היד‪ .‬לחרתם בחומרים‬ ‫עוד היתד‪ .‬הכנסיה מפוצלת עקב הדיונים‬ ‫חיי הפרישות ה ם כוח החכמה‬
‫אלה ודומיד‪.‬ם‪ .‬כתבי‪-‬הסימנים המוכרים‬ ‫בין הזרמים וחסרת מנגנון יעיל ומ­‬
‫לנו ביותר כיום הם כתבי‪-‬היהדות של‬ ‫מושמע‪ ,‬ניצל הנסיך הגדול את ה׳כופ‪-‬‬ ‫הנביא — מדע שלו‪.‬‬
‫רים׳ כמשקל‪-‬נגד לראשי‪-‬הכנסיד‪ ..‬אולם‬
‫הכשדים‪ ,‬הבבלים‪ ,‬האשורים וד‪.‬חתים‪.‬‬ ‫לבסוף בא השלטון לידי הסדר עם ה־‬ ‫מבורך המדע‬
‫בארצנו‪ ,‬החלו אבותינו בדרך הכתי‪-‬‬ ‫כנסיד‪ ..‬הכרזת ה׳כופרים׳ על הד׳חלטד‪.‬‬
‫בד‪ .‬המוכרת כיום לכולם‪ .‬הם החלו מש­‬ ‫העצמית ד‪.‬מונד‪.‬גת‪ ,‬לדברי הנביא‪ ,‬שללה‬ ‫בו נבוא לירא ת השם‪ ,‬ו הי א רשת הצדקה‪.‬‬
‫תמשים לראשונד‪ .‬בכתב האותיות‪ ,‬שכל‬ ‫את היסודות של השלטון היחיד שנתגבש‬
‫אחת מד‪.‬ם סימנד‪ .‬אות יחידך‪ .‬בתוך ה­‬ ‫ברוסיד‪ ..‬בתוך מסגרת זו לא היד‪ .‬מקום‬ ‫בכך נבנה א ת הנפש‪.‬‬
‫מלה‪ .‬יתכן כי קודם לכן נד‪.‬גו גם אבותינו‬ ‫לתסיסד‪ .‬רוחנית ולחיפוש‪-‬דרך עצמאי‪,‬‬
‫לכתוב בסימנים מוסכמים שלקחום מ­‬ ‫ואלה שנד‪.‬ו אחרי האמונות החדשות —‬ ‫אלו הם תיאורים אשר‪ ,‬לדעת מתקני‬
‫אחרים‪ ,‬אך שיטת כתיבד‪ .‬כזאת של‬ ‫הדת‪ ,‬יסייעו לנפש האדם לבנות את‬
‫חוסלו‪.‬‬ ‫עצמה ולחזקה למען האמונה‪ .‬יש הטוע­‬
‫אבותינו לא הגיעד‪ .‬אלינו‪.‬‬ ‫באחת האיגרות שנכתבו בידי אנשי ה‪-‬‬ ‫נים להשפעת דעותיו של הרמב״ם על‬
‫כנסיד‪ .‬בזמן הדיונים על קץ העולם הוגדר‬ ‫רעיון רשות הבחירה של הנפש בהכרזה‬
‫ראשית הכתיבה‬ ‫עקרון יסודי ‪ :‬״אין לחקור דברים שאותם‬ ‫זו‪ .‬בכל אופן‪ ,‬העיון בטקסט הקצר מ­‬
‫ה״ליניארית״ — בכרתים‬ ‫לא נתן אלודדם לדעת״‪ .‬חיסול כפירת‬ ‫אפשר לראות את הקווים האופייניים של‬
‫׳המתייהדים׳ — הכפירה של האנשים‬
‫לצורת הכתיבד‪ .‬השורתית של אותיות‬ ‫שד‪.‬עזו לחשוב — היד‪ .‬לתנאי לגיבוש ה‪-‬‬ ‫הגות המתייהדים‪.‬‬
‫קוראים כיום במדע בשם‪ :‬״כתיבד‪ .‬לי‪-‬‬
‫מדינד‪ .‬המוסקבאית והממלכד‪ .‬הרוסית‪.‬‬

‫‪10‬‬