Page 7 - etmol_31
P. 7
מתנגדים ומקובלים נגד לכך בתוקף ובמכתבו למשרד ביפו הסופר ר׳ בנימין ,מזכיר המשרד האר
הוא מדגיש ,שהתנאי בחוזה הוא שהמגרש צישראלי אז ,הוחלט לתת לשליחות גוש
כשפרצה מחלוקת בקהילת צנעא ב נועד להתיישבות פועלים תימנים ואין פנקה דתית :יבנאלי ייצא כביכול ב
תימן בשנת תרע״ד ) (1914סביב קדו שליחות רבני ארץ-ישראל כדי לעמוד
שת ספר הזוהר וספרות המקובלים ,ו לשנות את המטרה. על מנהגיהם הדתיים המיוחדים של יהודי
איגרות התעופפו בין תימן לארץ-ישראל,
נשאו הכל עיניהם אל הרב קוק .כדרכו, עזרת הרב לתימני רחובות לא הצ תימן.
דן הרב את המזלזלים בקבלה לכף- טמצמה בסיוע החומרי ,שהושיט להם המשרד פנה לרב קוק והוא שיגר בידי
זכות ,שלא ירדו לעומקה של תורת ה למען היאחזותם וקליטתם בארץ .היא יבנאלי איגרת ליהודי תימן ,בצירוף 26
קבלה ,אשר אין לפרש אותה כפשוטה, התבטאה גם בהכרעתו בסכסוכים פני שאלות דתיות ,שבהן נתבקשו רבני תימן
והוא מתפלל לצור ישראל ״לפקוח עינים מיים ,שנפלו בינם לבין עצמם ,ובחילוקי לבאר לשליח את שורש מנהגיהם .כ
עיוורות להשכיל באמיתו״ .כשאש-ה- דעות שנתגלעו בינם לבין ועד המושבה. תוצאה ממסע שליחות זה אמנם עלו
מחלוקת איימה לפרק את הקהילה התי בעיית עבודת האדמה בארץ-ישראל יהודים רבים מתימן לארץ לפני מלחמת-
מנית בירושלים ,פנה הרב קוק בשנת בשנת השמיטה העסיקה את חכמי ה העולם-הראשונה ויישבו את מושבותיה
תרפ״ו ) (1926לשני הצדדים בדברי אה ארץ והגולה בימים ההם ועוררה פולמוס ועריה .יבנאלי מילא גם את שליחותו
בה וידידות ,לתת ידם לשלום זה לזה. סוער .המושבות עמדו אז בחיתוליהן של הרב קוק ,ובשובו הביא עמו תשו
ואיסור עבודת-האדמה בשנת השמיטה בות משמונה בתי-דין בתימן לשאלות
בשנת תרצ״א ) (1931התנהלה חליפת עלול היה להמיט כליה על הישוב ה
מכתבים בין הרב קאפח ,ראש המתנגדים צעיר ועל הפועלים העברים .הרב קוק הרב.
לקבלה ,לבין הרב קוק .בניגוד לאיגרות חיזק את ההיתר שניתן על-פי הוראת
חכמי ארץ-ישראל ,המטיחות חרפות ו גדולי חרבנים בשמיטות חקודמות ,לע בתים לפועלים תימנים
חרמות במתנגדים ,מצוינת איגרת הרב בוד את האדמה בשביעית על דרך ההפ
במתינותה ובנועם לשונה ,ואין למצוא קעה .באיגרותיו מסביר הרב ,כי ה בפרשה אחרת הכריע הרב קוק ב
בה אבק של דופי או שמץ של פולמוס. היתר הוא רק הוראת שעה ,כדי שלא פומבי לצד הפועלים התימנים נגד דעתו
הוא משתדל להעמיד את בן-מחלוקתו על ייהרס יסוד הישוב בראשית צמיחתו ו של ׳המשרד הארצישראלי׳ ,שעסק ב
טעותו ,ולמרות שהרב קאפח נקט לשון כדי להציל רבים שלא יגוועו חס וחלילה ענייני ההתיישבות החקלאית בארץ .וזה
בוטה וחריפה נגד הקבלה ומחזיקיה, ברעב מאין עבודה ומחיה .כדוגמה ,הוא הדבר :בשנת תרע״ג ) (1913הגיע הרב
לימד עליו הרב קוק זכות ,כי ״כוונתו מזכיר את הפועלים התימנים וכותב : לידי הסכם עם ׳המשרד הארצישראלי׳
״וכעת יש הכרח חדש להתיר מלאכות שיקצה מגרש ברחובות לבניין בתים
לשם-שמיים וה׳ יסלח לו״. דרבנן על-ידי ישראל לאחר המכירה, לתימנים .משום-מה ,שינה המשרד את
כי באו משפחות רבות מתימן ,עניים דעתו וביקש לבנות על המגרש בתים
מרודים ,יראים ושלמים מאד ,וכל פרנ בשביל הפועלים האשכנזים .הרב הת
סתם היא מעבודת האדמה בתור פועלים״.
מכתב ליצחק שדה
יצחק שדה ההגנה ,מייסד הפלמ״ח ואלוף במלחמת הלל צייטלין
השיחרור .שדה מספר על צייטלין בספרו
נפלא הוא ,אבל צריך ל ה סיע אבנים גם ׳ ה פנ ק ס פתוח׳ .ב 1924-הי ה שדה ב- הלל צייטלין היה דמות מיו חד ת ב
לבניין אחר לגמרי ,לבניין מקדש של גדוד-העבודה בירושלים ועבד כחוצב. מינה :עסק בפילוסופיה ,היה ציוני
מעלה השוכן בתוך הנ שמות שצריך ל צייטלין ביקר אז בארץ ושלח אחר-בך ואחר-בך נ ת ק רב לא מונ ה ,ל ח סי דו ת ו־
עדן או תו ולטפחו ,וצריך לבנות א ת לזוהר ,וחיבר חיבורים מלאי רגש ו ה ת
בניין הי הדו ת ההרוס עתה על-ידי ה ת מכתב לתלמידו: ל הבו ת על נפש האד ם ו תור ת הסוד.
א ח דו ת של חברים ה מביני ם א ת כל את חייו סיי ם במחנה טרבלינקה ,בימי
גודלה של הסכנה הרוחני ת הצפויה לנו לתלמידי היקר יצחק לנדברג ! מלחמת העולם השניה ,שם הושמד עם
עתה .ואיך להינצל מ או ת ה הסכנה — אז ,כשנפרדת ממני בירושלים בפעם רבבות יהודים בידי הגרמנים .למחנה
הדרכים ארוכים ,ארוכים מאד ,כאורך האחרונה ,לא ישנתי כמעט כל הלילה. נשלח מוארשה בערב ראש השנה והוא
הגלות .אבל סומך אנכי על האינטו לא ח דל תי מח שוב עליך ועל גורלך. עלה על הרכבת עטוף טלית ותפילין.
אי צי ה שלך ו שתתעמק בדברי ותבין מעולם ידעתי כי לגדולות נוצרת ,אבל יחסי ם מעניינים היו בינו ,איש הרוח
בדרך זו שאתה הולך ,ודרך הקודש והקבלה ,ובין תלמידו האהוב ,יצחק
הגיגי... היא ,ישנן כל כך סכנות רבות ומכשו לנדברג ,לי מי ם יצחק שדה ־־־־■ איש
בנשיקות א מי תיות לים רבים בגוף ובנשמה .מי יתנני יושב
הלל צייטלין עתה בוארשה ולומד עמך מזמן לזמן
א ת ׳הכוזרי׳ ,א ת ה׳תניא׳ ,או פשוט
את ספר ישעיהו ,ומגלה לך לעתים
רחוקות מעמקי ה חכ מה ה אלוקי ת ש
בזוהר הקדוש .אבל מה אני יכול לעשות
לך ע תה ? ואני כאן בתוך הגולה ו א ת ה
יושב בירושלים עיר הקוד ש וסובר כי
בחציבת אבנים לבד וכדומה עושים כל
מה שצריך לעשות עתה .חציבת אבנים
ובניין בתים בארץ־ישראל דבר נורא ו