Page 4 - etmol_31
P. 4
מל ח מו ת ה ח ש מ מ אי ם ציור מ א ת דורה
לפי זה יהיה פירושו של הביטוי בירושלמי :״הוא עצמו״; יצא מנחם לעבודת המלך ויצאו עמו שמונים זוגות תלמידים
ויחד עם המשכו של הכתוב נקרא :הוא עצמו ושני גדודים לבושים סירוקיך .התלמוד הירושלמי מסביר את הדברים
בנוסח אחר )חגיגה פ״ב ה״ב( :״לאיכן יצא? יש אומרים
של תלמידים. ממידה למידה ויש אומרים כנגד פניו יצא ,הוא ושמונים זוג
מהי ״ממידה למידה״? מילון בן־יהודה מונה חמישה־ של תלמידי חכמים מלובשים תירקי זהב ,שהשחירו פניהם
עשר מושגים בתיבה זו .בין אלה ,בייחוד בלשון המשנה, כשולי קדירה ,שאמרו להן :כתבו על קרן השור שאין לכם
מצוי המושג של מעמד ומצב .לפי זה נאמר ,שמנחם ,שהיה
אב־בית־דין ,שינה את אורח חייו ממעמד של ת ל ^ חכם חלק באלוהי ישראל״.
והיה לאיש צבא .בעיני חבריו־לשעבר בסנהדרין היה זה
מעשה ללא תקדים ,ולכן אמרו מתנגדיו ״יצא לתרבות רעה״. מי היו שמונים הזוגות?
הוא ייצג בסנהדרין השקפה קיצונית ונלחם למענה ,וכפי
שאנו רואים גם הצליח להחדיר את דעתו בציבור .רבים שמונים זוגות תלמידים שיצאו עם מנחם — מי הם ?
הלכו אחריו ,שמונים זוג ,כלומר שני גדודים .משבר חמור פעמים רבות אנו מוצאים במקרא ובספרות התלמודית,
פרץ בבית המדרש כשרבים עזבו את לימוד התורה והלכו שהמספר ״שמונים״ יש לו זיקה לצבא או ליחידה צבאית,
לגדוד חיילים .לאור שלושת המונחים הצבאיים :תירקי —
אחרי מנחם לשירות המלך ,למלחמה על חירות יהודה. מגן ,סיריקון בעבודת המלך — מדים ,שמונים זוג — שני
לא נותרו דברים של מנחם ,כי אין הספרות הפרושית גדודים ,מסתבר שמנחם יצא עם חבורה גדולה של תלמידים
שומרת על דברי מתנגדיה ,אבל נשמרו בידינו דברי מתנגדיו
של מנחם בסופו של ויכוח מר זה .הם אמרו למנחם ולחבריו : למלחמה — לעזרת המלך מבית חשמונאי.
כדי לגלות את עקבותיו של מנחם עלינו להבהיר עוד
״אין לכם חלק באלוהי ישראל״ .ולא די בזה ,הם השוו אותם
למתיוונים מימי אנטיוכוס אפיפנס ,שהפגינו את פרישתם כמה ביטויים שבפי חז״ל הדנים במנחם:
מאלוהי ישראל והיו כותבים על קרנו של השור ,שבו חרשו שתי דעות עליו מצויות בתלמוד בבלי :א( יצא לתרבות
את אדמתם ,את שמו של האליל היווני שאליו סגדו ,כלומר: רעה; ב( יצא לעבודת המלך .ושתי דעות מצויות בירושלמי
בכוחו של אליל זה תניב להם האדמה .מנחם וחבריו לא
קיבלו את החלטתם בקלות ודברי חבריהם הכאיבו להם עד כי להיכן יצא :א( ממידה למידה; ב( כנגד פניו יצא.
מהו ״כנגד פניו יצא?״ שימוש זה נמצא כבר בישעיהו ה
״השחירו פניהם כשולי קדירה״. כא; ״ונגד פניהם נבונים״ ופירושו :בעיני עצמם נבונים.