Page 456 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 456
פרק ח
להערכתו שני הסוגים של הלוך הרוח הם מקורות להצלחתו של העיתון 'העולם הזה'.
הצלחתו 'מעציבה ומרגיזה ,אבל אי-אפשר לזלזל בה' .הסגנון המנופח ,החלק
והפתטי של התעמולה הרשמית הוליד 'חה חה חה' מבטל וזול .הביטול הציני והזול
הוא תמונת הראי של התעמולה הרשמית לדעת גרודזנסקי ,והמקור לכך הוא מעמדה
ההייררכי המרוחק של ההנהגה 44.כזכור ,העיתון 'דבר' היה מוקד אופוזיציוני מובק
בחוגי מפא"י עד הכרעת האופוזיצה הפנימית בשלהי ,1953ומאמרו של גרודזנסקי,
מסאי בעל מוניטין ,הוא גילוי מובהק לכך.
יעקב קלנר דן ביחסים בין חלוציות לפוליטיקה בתנועת העבודה הציונית מנקודת
מבט רחבה ,היסטורית וסוציולוגית ,בשלושה מאמרים שנשאו את הכותרת 'המון
ומנהיגות )לבעית היחסים הבין-חברתיים בישוב העברי(' .הם ההתפרסמו בראשית
1953בכתב העת 'בטרם' .ניתוחו נסוג אל שורשיה של אותה תנועה ,ואנחנו ניסוג
מעט יחד עמו .דבריו כוונו לפיענוח היחסים המורכבים בין המיסוד הפוליטי ובין
רעיון החלוציות בשנות העצמאות הראשונות .הם ביטאו אפוא את דרכם של חוגים
ב'אינטליגנציה העובדת' להסביר לעצמם את המתחולל בחברתם הפוליטית ולגבש
לעצמם הצעות פעולה ,ולכן הם חשובים לעיוננו כאן.
קלנר זיהה אצל כצנלסון ואצל גורדון התעלמות מבעיית ההמון ,כי בתמונת החיים
של הגרעין החלוצי שכונן את תנועת הפועלים הארץ-ישראלית לא היה מקום להמון
שאינו חי חיים אוטונומיים ,אינו 'מחוקק לעצמו' .לדבריו עצם הקיום של מתיחות
חברתית בין עילית חלוצית להמון שהיא מנהיגה היה איום על האידאל החלוצי.
אפילו ניסיון לפתור מתיחות שכזאת ,בדפוסים פוליטיים-ייצוגיים למשל ,היה כרוך
בהכרח ,לדעת קלנר ,בחריגה מאותו אידאל או ב'בקורת האידאל החברתי' .התעלמות
כצנלסון וגורדון ועמם תנועת הפועלים הארץ-ישראלית כולה מאותה 'בעיית המון'
ביטאה ,לפי קלנר ,גם נטייה של תנועות חברתיות מהפכניות להתרכז בחידושיהן
ולסבור שהתוצאות מאותם 'יסודות קבועים ועומדים בחיי האדם והחברה' אינן אלא
'חבלי-ראשית' מתוך 'נתונים חולפים ועוברים'; כלומר קלנר הצביע על נטיית
מהפכנים כמו אנשי העלייה השנייה ותלמידיהם להניח שבני האדם האוטונומיים
והמאורגנים יכולים לשלוט עד תום במבנה החברה שלהם ולקבוע אותו לפי רוחם
היוצרת ,מתוך מידה רבה של חופש ממגבלות מבניות – טבעיות ,היסטוריות או
סוציולוגיות .לעומת זאת קלנר גרס שההתעלמות אינה מלמדת שבעיית היחס בין
ההמון לעילית המנהיגה לא הייתה קיימת בזמנם ובתנועתם של כצנלסון וגורדון .הוא
הזכיר את היחס השלילי שרווח בתנועת הפועלים כלפי האופי ההמוני ,הלא-
אידאליסטי ,של העולים-המהגרים שהגיעו מפולין בעלייה הרביעית; ולפני כן
ההסתייגות כלפי הפועלים התימנים ,שאם לא כן ,כתב קלנר ,לא היה צורך להדגיש
44גרודזנסקי ,על הציניזם.
][448
