Page 13 - etmol 75
P. 13

‫מצב אידיאלי זה של עסקות הנשק והברחת הכסף מברלין‬              ‫מכבש דרכים שבתוכו היה מוסתר הנשק שהוברח מאירופה‬
‫נמשך עד אמצע ‪ ,1938‬כשפתאום נפסק הקשר שלנו עם‬
‫סוחר הנשק‪ .‬כל נסיונותינו להתקשר אתו טלפונית כפי‬             ‫החבילה בידי הייתי מגיע לבית־הקפה כרבע שעה לפני‬
                                                            ‫הפגישה עם המבריח‪ .‬בוחר לי שולחן קטן ומניח עליו את‬
                                 ‫שהיינו רגילים‪ ,‬עלו בתוהו‪.‬‬  ‫החבילה שנראתה כפשוטה מאוד‪ ,‬מזמין קפה ומחכה עם‬
                                                            ‫עתון ה״טיימס״‪ ,‬פרוש בשתי ידי‪ .‬השליח הגיע תמיד‬
‫כמה שבועות לפני מאורע זה‪ ,‬כשהייתי עם שאלתיאל‬                ‫בדיוק‪ ,‬היה נגש אלי‪ ,‬כשאני קם ולוחץ את ידו כידיד ותיק‪.‬‬
‫בפאריז ישבנו ושוחחנו על העסקה הגרמנית‪ .‬אמרתי לו כי‬          ‫הייתי מזמין לו משקה‪ .‬הוא היה מוציא מארנקו את מחצית‬
‫אני חושב שלא לעולם חוסן והצעתי לו שנחפש מקור נוסף‪.‬‬          ‫שטר״הכסף ומניח אותו על השולחן בזהירות מתחת לחבילת‬
‫הגענו למסקנה שהמדינה היחידה‪ ,‬שאולי תסכים למכור לנו‬          ‫הכסף‪ ,‬היה מחסל את שארית המשקה‪ ,‬אוסף את החבילה‪,‬‬
‫נשק היא צ׳כוסלובקיה‪ .‬הצעתי לו לטוס מפאריז לפראג‪ ,‬כדי‬        ‫מתחבק אתי והולך לדרכו ואני לוקח את מחצית השטר‪,‬‬
‫לבדוק את המצב‪ ,‬אך ביקשתי ממנו שלא יחזור דרך‬                 ‫מכניס אותו לארנקי‪ ,‬משלם למלצרית ויוצא ישר לרכבת‬
‫גרמניה‪ ,‬אלא יטוס ישר מפראג לפאריז‪ .‬תבעתי ממנו‬
‫״תקיעת כף״ כי ימלא את דרישתי‪ .‬הוא הבטיח לי ויצא‬                                                                     ‫לפריז‪.‬‬
‫לפראג‪ .‬כמה שבועות לא שמעתי ממנו דבר‪ .‬ניסיתי לברר‪,‬‬           ‫את הכסף היינו מקבלים מן הבנק באנטוורפן‪ ,‬כשהגיע‬
‫שמא עבר את ברלין בכל זאת ונפגש עם אנצו סרני‪ .‬אך כל‬          ‫משלוח של נשק לשם‪ .‬היינו מוציאים אותו‪ ,‬תמורת שטר־‬
‫חפושינו היו לשוא‪ .‬היתה לי הרגשה ברורה‪ ,‬כי הוא חזר‬           ‫הכסף השלם שהדבקתי ומשלמים לידידנו ההמבורגי‪ .‬מייד‬
‫מפראג דרך גרמניה ושם נעלם‪ .‬ביקשנו מעורך־דין לא־‬
‫יהודי בברלין לחפש אחריו ואחרי חדשים מספר הודיע לנו‪,‬‬             ‫היינו מודיעים לתל־אביב מה הסכום שקיבלנו בברלין‪.‬‬
‫כי הוא גילה אותו במרתפי הגסטפו בהמבורג‪ .‬הצענו‬
‫לעורך־הדין שישתמש בשיטה הקלאסית ‪ -‬שוחד ‪ -‬כדי לנסות‬
‫ולשחררו‪ ,‬ואכן‪ ,‬כעבור כמה חודשים הוא מצא קצין בגסטפו‬
‫שמוכן היה לעזור בשיחרורו של שאלתיאל תמורת ‪10,000‬‬
‫דולר וכך עשה‪ .‬שאלתיאל שוחרר‪ ,‬ועלה לארץ באוגוסט‬

                         ‫‪ ,1939‬חודש לפני תחילת המלחמה‪.‬‬
‫כשהגיע שאלתיאל לארץ למדנו את פרטי הענין‪ .‬הוא אכן‬
‫נסע ברכבת מפראג לפאריז בניגוד להבטחתו‪ ,‬ובתחנת‬
‫הגבול בקלן הוא הורד מן הרכבת ונשלח להמבורג ושם‬
‫במרתפי הגסטפו החלו חוקרים אותו‪ ,‬אם הוא מכיר את‬
‫הסוחר מהמבורג ואם הוא‪ ,‬שאלתיאל‪ ,‬מכר את הנשק‬
‫לרפובליקנים בספרד‪ .‬שאלתיאל הכחיש שקנה את הנשק‬
‫לספרדים‪ .‬הם טענו‪ ,‬כי בשדות הקרב בספרד נתגלו בידי‬
‫הנופלים מן הרפובליקנים רובים מן הסריה שלנו‪ .‬הסוחר‬
‫שלנו טען‪ ,‬כי הוא מכר נשק לשני גופים ‪ -‬לציונים ולשגריר‬
‫הסעודי בברלין‪ ...‬מסתבר שהשגריר מכר את הנשק‬

      ‫לרפובליקנים בספרד‪ .‬אז היו עדיין הסעודים עניים‪...‬‬
‫החקירה של שאלתיאל היתה תוך עינויים רבים‪ ,‬ולבסוף‬
‫שלחוהו למחנה בדכאו‪ .‬שם המשיכו לחקרו תוך כדי עינו­‬
‫יים‪ :‬היו קושרים את ידיו מאחורי גבו ותולים אותו על ענף‬
‫אחד העצים וחוקרים‪ .‬הוא סיפר כי כשתלוהו היה פותח‬
‫בקריאת פרקי תהילים בנוסח הפורטוגזים של המבורג‬
‫שהוא ידע בעל״פה‪ .‬בסופו של דבר התיאשו ממנו‪ ,‬חדלו‬

                    ‫לענותו ומינוהו לראש הקברנים במחנה‪.‬‬
‫בדכאו הבין שאלתיאל כיצד הגיעה הגסטפו לשמו‪ ,‬כי‬
‫בכל המשא־ומתן עם הסוחר הופענו בשמות שלהם צלצול‬
‫ערבי‪ ,‬אך הסוחר שלנו הכיר יפה את אביו של שאלתיאל‬
‫שהיה גבאי בית״הכנסת של הקהילה הפורטוגזית‪ ,‬הוא גם‬
‫ידע כי דוד בנו עלה לארץ־ישראל בראשית שנות העשרים‬
‫בקבוצת ה״בלאו־ויים״ בניגוד לדעת אביו‪ ,‬אך לא ידע כי‬
‫דוד עזב את הארץ זמן קצר אחר״כך כי החיים בארץ לא‬
‫מצאו חן בעיניו‪ .‬הוא חי זמן מה באיטליה ואחר״כך התגייס‬
‫לליגיון־הזרים ושירת חמש שנים במרוקו במלחמה נגד‬
‫המתקוממים‪ .‬פניו של דוד דמו מאוד לפני אביו ועל כן הוא‬
‫זיהה אותו בשמו הנכון‪ .‬מכיון שבמשא־ומתן אתו אני‬

                ‫הופעתי בשם סאלם‪ ,‬הם לא הצליחו לזהותי‪.‬‬

‫אגב‪ ,‬באותן שנים‪ ,‬נוסף לפעילותי בהגנה‪ ,‬שימשתי גם‬
‫כמזכיר ושומר ראשו של וייצמן‪ .‬כשהיינו מגיעים ללונדון‬
‫הייתי עוזבו‪ ,‬שם היה לו מזכיר קבוע‪ ,‬וטס לפאריז לפעילו־‬
‫תי האחרת‪ .‬בארץ הייתי גר בביתו ברחובות כשהוא שהה‬
‫כאן‪ ,‬והייתי מלווה אותו בנסיעות באירופה‪ ,‬ובשני קונגר­‬
‫סים ציונים לא משתי ממנו‪ .‬לאחר שנתגלו ונפסקו פעולו­‬
‫תינו באירופה‪ ,‬נצמדתי אליו ללא הפסקה עד שהגענו‬
‫לארצות‪-‬הברית‪ .‬עם פרוץ המלחמה פגש אותי שם אליהו‬
 ‫גולומב והוא ציווה עלי לחזור לארץ‪ .‬חזרתי ולפי ההוראות‪,‬‬

                                     ‫התגייסתי לצבא הבריטי‪.‬‬

 ‫‪13‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18