Page 15 - etmol 75

‫נטיון‪ ,‬צפון אפריקה ואף מאיטליה ומא­ ומחצה עשתה השכינה יושבת על הר פתח ההיכל‪ .‬ומשם רואים את הר הבית‬

‫הזיתים סבורה שמא ישראל יעשו תשו­ וכל הבניין אשר עליו ועל כן מתפללים‬ ‫שכנז‪.‬‬

‫הטקס המרכזי בכלל טקסי הקבע בה ולא עשו‪ ...‬וכיוון שלא עשו תשובה שם כנגד בית המקדש״‪.‬‬

‫שתי הדרכים מתייחסות למעשה‬ ‫נערך אחת בשנה בהר הזיתים‪ .‬במהלך אמרו אלך ואשובה למקומי״‪.‬‬

‫המאות השמינית־עשירית הלך והתבסס ברבות השנים קודש אותו מקום לשני גשרים ימי‪-‬בניימיים‪ ,‬שחצו את‬

‫בפסגת הר הזיתים מתחם מקודש בעל בהר־זיתים וצויין על‪-‬ידי מצבת אבן נחל קדרון‪ ,‬האחד‪ ,‬הדרומי ‪ -‬ליד יד‬

‫תכנים דתיים בלתי תלויים באופן ישיר גדולה דמויית מזבח‪ .‬תיאורו של המבנה אבשלום‪ ,‬והאחר‪ ,‬הצפוני ‪ -‬באזור קבר‬

‫במקום המקדש החרב שניצב מולו‪ ,‬שרד במדריך ירושלים שנתגלה בגניזת מרים‪.‬‬

‫ואשר ביסוד עיצובו עמד דימוי של קהיר ואשר יש ליחסו למאה האחת מצירוף הידיעות שהבאנו‪ ,‬נראה‬

‫עשרה‪ :‬״בעלותך אל הר הזיתים תבוא שיש לחפש את המתחם המקודש בקו‬ ‫מקדש‪.‬‬

‫אף שהמסורת הקשורה למתחם בהר־ אל אבן שאורכה עשר אמות‪ ,‬רוחבה ישר מזרחה מכיפת הסלע על פני הר‬

‫הזיתים היתה מסורת תלמודית‪ ,‬הרי אין שתי אמות וגובהה שתי אמות‪ ,‬היא כסא הזיתים‪ ,‬במישור הצופה אל רחבת הר‬

‫בידינו ידיעות על קיומו של המתחם הראש )או ״כסא החזנים״ ‪ -‬הקריאה הבית‪ .‬מישור זה מכונה על ידי בעל‬

‫קודם לתקופה הערבית‪ .‬על המסורת בכתב היד אינה ברורה( והיא מוצבת ״אלה המסעות״ ‪ -‬ה״איצטבה״ ‪ -‬משטח‬

‫באשר לראשיתו של המתחם‪ ,‬מספרת במקום שעמד בו הכבוד שלוש שנים האבן)״מסטבה״ בערבית(‪.‬‬

‫איגרת ששלחו ראשי קהילת ירושלים וחצי על הר הזיתים עד אשר חרבה אם נמתח קו ישר ממרכז הצלע‬

‫המזרחית של מתומן כיפת הסלע מזרחה‬ ‫במחצית השניה של המאה האחת‪-‬עשרה ירושלים‪ ...‬ולשם ישוב הכבוד״‪.‬‬

‫לקהילות הגולה‪ .‬באיגרת זו הם קובעים גילויו של המדריך פתר חידה‪ ,‬שכן אל ראש הר הזיתים‪ ,‬נגיע אל פסגת‬

‫במפורש את ראשיתו של האתר בכיבוש בתעודות ירושלמיות מן המאות העשי­ ההר‪ ,‬סמוך למקומה של כנסיית העליה‪,‬‬

‫הערבי‪ ,‬ובמערכת היחסים המורכבת רית והאחת עשרה נזכר תכופות שנבנתה שם בראשית התקופה הביז‪-‬‬

‫שהתפתחה בין השליטים המוסלמים ״הכסא״ כמקום פולחן או כמקום שעליו נטית‪ .‬מכיוון שכל התאורים מציינים‬

‫ליהודי ארץ ישראל; ״ומאת אלהינו או לצידו מתרחשים אירועים ציבוריים את עמידתו של האתר בקצה המעלה‪,‬‬

‫היתה זאת כי הטה עלינו חסד בפני שונים‪ .‬עתה למדנו מן המדריך שזהו מול ההיכל‪ ,‬ואת מראה הר‪-‬הבית‬

‫מלכות ישמעאל בעת‪ ...‬אשר כבשו את כנראה‪ ,‬כינויה של מצבת האבן שציינה הנשקף ממנו‪ ,‬הרי יש להסיט את הזיהוי‬

‫אל קצה המישור שבין כנסיית העליה‬ ‫ארץ הצבי)מיד אדום( היו עמהם אנשים את מקום מעמד השכינה‪.‬‬

‫לבין תחילת המדרון‪ .‬זהו שיאו של הר‬ ‫מבני ישראל הראו להם מקום המקדש‪...‬‬
‫וקנו הר הזיתים אשר עמדה השכינה שני אתרים במתחם ההר הזיתים‪ 820 ,‬מטרים‪ ,‬והגוש המרכזי‬
‫עליו‪ ...‬הוא המקום אשר נתפלל בו‬
‫שלו‪ .‬על גוש זה יושב עתה הכפר‬

‫אתר נוסף שהתקדש בתוך מתחם הר אלטור‪.‬‬ ‫בימות החגים״‪.‬‬

‫למתחם זה יוחס מעמד השכינה ומקום הזיתים היה‪ ,‬מקום שריפת הפרה האדו­ אזור זה ניחן בשתי תכונות בסיסיות‪,‬‬

‫עלייתה השמימה ‪ -‬כפי מסורת המצו­ מה‪ ,‬המבוסס על הנאמר בספר במדבר שהכשירו אותו למלא את תפקידו‪.‬‬

‫טטת במדרש איכה‪-‬רבה‪ ,‬פתיחתה כ״ה; פרק י״ט בקשר להכנת מי חטאת מאפ­ האחת היא זיקתו החזותית והגיאוגרפית‬

‫״עשר מסעות נסעה השכינה‪ :‬מכרוב רה של הפרה‪ .‬מכאן נראה כי היו במת­ הישירה אל הר הבית‪ ,‬והאחרת ‪ -‬מבנהו‬

‫לכרוב‪ ,‬ומכרוב למפתן הבית‪ ,‬מן מפתן חם הר הזיתים שני אתרים מרכזיים; המתון והאחיד‪ .‬אכן‪ ,‬נראה ששמו הער­‬

‫הבית לכרובים ומן הכרובים לשער האחד ‪ -‬אבן מעמד השכינה ‪ -‬עמד בי ״ההר״ )אלטור( מלמד שנתפס כעיק­‬

‫הקדמוני‪ ,‬משער הקדמוני לחצר‪ ,‬מן במרכז המתחם ושימש מוקד לטקסי הע­ רו של הר הזיתים‪ .‬חלק זה של ההר‬

‫החצר לגג‪ ,‬מן הגג למזבח‪ ,‬מן המזבח לייה לרגל להר‪ ,‬והאחר ‪ -‬מקום שריפת מצטיין‪ ,‬כשאר חלקיו של המדרון‬

‫המערבי‪ ,‬בעלייה חדה אך קצובה‪ ,‬שנוצ­‬ ‫לחומה‪ ,‬מן החומה לעיר‪ ,‬מן העיר להר הפרה ‪ -‬ניצב בצפון המתחם‪.‬‬

‫הזיתים‪ ...‬אמר ר׳ יוחנן שלוש שנים אל המתחם הובילו שתי דרכים‪ .‬לה על‪-‬ידי דרך ירושלים‪-‬יריחו‪ ,‬שעב­‬

‫האחת יצאה מדרום‪ ,‬מאזור מעיין גיחון רה בו מימים קדומים עד לראשית המאה‬

‫במעלה הר הזיתים בכיוון דרום‪-‬מערב העשרים‪ .‬פסגתו עשויה שני משטחים‬

‫צפון‪-‬מזרח‪ .‬דרך זו מתוארת לראשונה מישוריים‪ .‬האחד ‪ -‬הגבוה ‪ -‬שימש את‬

‫במדריך שהוזכר לעיל‪ .‬הדרך נמשכה כנסיית העליה ואילו האחר ‪ -‬הנמוך‬

‫מיד אבשלום לאבן מעמד השבינה דרך יותר ‪ -‬הסמוך אל שפת המדרון‪ ,‬שימש‬

‫מצבות נחל קדרון עד למתחם‪ .‬דרך זו לדעתנו את המתחם היהודי המקודש של‬

‫עברה לאורך הצלע הדרומית של הר ימי הביניים‪.‬‬

‫הזיתים‪ .‬עלתה לכתף שעליו בנוי היום‬
‫מלון ״אינטרקונטיננטל״ והמשיכה אל מסורת יהודית ונוצרית‬
‫המתחם‪ .‬הדרך השניה נמשכה בקו ישר‬

‫ממערב למזרח‪ ,‬וראשיתה היתה בנקודה הקרבה שבין שני המתחמים ובין‬
‫הגבוהה ביותר במעלה נחל קדרון‪ ,‬על שתי המסורות מביאה אותנו לסכם את‬
‫הקו הישר שבין כיפת הסלע למקום מהלך התקדשותה של פסגת הר הזיתים‬

‫שריפת הפרה‪ .‬נראה שדרך זו היתה לאחר החורבן בדרך זו‪ :‬בזמן הסמוך‬
‫למעשה תחילתה של דרך ירושלים ירי­ לחורבן התפתחה מסורת בדבר עליית‬

‫השכינה ממקום זה‪ ,‬אולם אז עדיין לא‬ ‫חו‪ ,‬שהמתחם נמצא בצידה‪.‬‬

‫שתי הדרכים מתוארות בשלהי המאה נוצקה בתוך דפוסים חד‪-‬משמעיים של‬

‫הי״ג בחיבור ״אלה המסעות״‪ :‬״ומשם מקום קדוש באתר מוגדר‪ .‬המסורת‬

‫)ממעיין הגיחון( עולים להר הזיתים‪ .‬הנוצרית על עליית ישו השמימה מתפ­‬

‫ויש הולבים דרך העמק הוא עמק יהו‪ -‬תחת בזיקה ישירה למסורת זו‪ .‬הופעתה‬

‫שפט‪ ...‬והולכים בעמק עד שמגיעים נגד בספרות של המסורת היהודית בדבר‬

‫האיצטבא אשר בהר הזיתים‪ ,‬מקום עליית השכינה מהר הזיתים היא אמנם‬

‫אשר היו שוחטים שם פרה אדומה ועו­ מאוחרת ואין להקדימה למאה הרביעית‪,‬‬ ‫שער ספר עברי משנת ‪1650‬‬
‫לים בה עד האיצטבא והיא מכוונת נוכח אך כנראה שאין היא תלויה במסורת‬

‫‪5‬ו‬