Page 18 - etmol 75

‫למוות‪ .‬אליהו הוניג הופיע במשפט ונטל‬ ‫י* פ א פ ט ' ‪ /‬ש ע ר י ם‬ ‫ברובע היהודי היה סגור בשבתות‬
‫על עצמו את האחריות למעשה‪ .‬הוא‬ ‫ובמועדים‪.‬‬
‫פנה אל השופט בערבית ואמר‪ ,‬כי יש‬ ‫והפתמהסיככעבוכווליאתקלביבבתכפכדינוררכרסכמתינפתלד‪.‬לשייעימםלאיותהודחן‪.‬הד‪,‬סםופדאתוללףדשתפולגעהוןלתנישהפעיהיכב־במלליחרירשוכשאוהלמבויתעת'ששכתותבלובדתייתתבהגכתדלבנםןהום״יובופתתעיהםלהא־נרובוממביסבושבנמכע‪,‬גלתכוםילתנהדעםירכפלםדייםהתיהנודםדיבסםמעבללג״ירהמייפנה‪,‬שנהתרישש׳וירוית^תילותיהתהמפאהחיופי*יתיבארםאת‪,‬וצרםבת'ם‘פתודמ^טירכתדמא‪.‬הככעיפבווראפולנתמדצדחיולוואשלתדכחיותםתםםת‪.‬תהללהנתשפתקתבכנערנהבודבנריופלייתדיצצועםויהלעפתםההמס״רננילובשבימיילחתףןבאביקמיהלכת‪3‬כ!אהראהתכמשפפועבעתשןיאאידכלרבמיהייכהטיסםח‪.‬םש‬
‫רעב בארץ והכסף נועד להציל אנשים‬ ‫ובמטשלתנוודוממה‪.‬‬ ‫אליהו הוניג הרחיק לכת וקבע על‬
‫ממוות ברעב‪ .‬השופט קיבל את טענותיו‬ ‫החותמת של סניף הדואר את המלה‬
‫של אליאם אפנדי וזיכה את הפקיד‬ ‫פפידהפאאלכימהוהעוהתמאגנייתנבירושדם‪.‬‬ ‫מי־יג‬ ‫העברית ״ירושלם״‪ .‬כתובת עברית זו‬
‫המוסלמי‪ .‬לפי גירסתה של הנינה טלי‪,‬‬ ‫הלהיבה את דמיונם של יהודי ירושלים‬
‫היה זה אליהו הוניג עצמו שנידון למוות‬ ‫מודעה עברית על פתיחת הדואר התורכי‬ ‫והן של היהודים בתפוצות‪ .‬הכל ביקשו‬
‫על הפרת האיסור לשלוח ולקבל מכת­‬ ‫במאה־שערים‬ ‫לזכות בדבר דואר שעליו מתנוסס שמה‬
‫בים מחוץ‪-‬לארץ‪ .‬לדבריה נהג הוניג‬ ‫של עיר הקודש בעברית‪ .‬גם לא יהודים‬
‫להעביר את הדואר בחשאי ליפו ולאסוף‬ ‫שירותי הדואר היעילים העניק הקיסר‬ ‫רבים‪ ,‬חובבי התנ״ך‪ ,‬חשקו בחותמת זו‪.‬‬
‫משם את הדואר שהגיע עבור לקוחותיו‪.‬‬ ‫וילהלם מדלית זהב לאביה‪.‬‬ ‫הדבר הביא לשיגשוגו של סניף הדואר‬
‫כאשר נודע הדבר לשלטונות הוא נאסר‬ ‫התורכי שסבל בעבר ממיעוט הכנסות‪.‬‬
‫והואשם בריגול וחבלה‪ .‬תודות לשתד‪-‬‬ ‫התחרות בין הדואר התורכי לבין‬ ‫בהעדר תגובה מצד השלטונות על גי­‬
‫סוכנויות הדואר הזרות נמשכה בדרכים‬ ‫לויי עצמאות אלה של הפקיד‪ ,‬הלכה‬
‫לנות הוא ניצל מחבל התליה‪.‬‬ ‫רבות ומגוונות‪ .‬כאשר נחנכה הרכבת‬ ‫וגברה תעוזתו של אליאס אפנדי והוא‬
‫מיפו לירושלים בשנת ‪ ,1892‬אסרו‬ ‫הדפיס גלויות דואר רשמיות עליהן‬
‫פעילות נוספת‬ ‫השלטונות התורכיים על שירותי הדואר‬ ‫הופיעה מצד אחד כתובת בצרפתית‬
‫״איגוד הדואר העולמי״ ואילו בפינתה‬
‫אליהו הוניג הטיף ליציאה מחומות‬ ‫הזרים להעביר את הדואר שלהם ברכ­‬ ‫השמאלית של הגלוייה הודפסה כתובת‬
‫העיר‪-‬העתיקה והיה בין הראשונים לע­‬ ‫בת‪ .‬כתגובה‪ ,‬הפסיקו שירותי הדואר‬ ‫עברית לאמור‪ :‬״פאסט ממשלת תוגרמה‬
‫שות זאת ועבר עם משפחתו להתגורר‬ ‫הזרים את העברת דברי הדואר התורכ­‬ ‫ברחוב היהודים בעיה״ק )בעיר הקודש(‬
‫בשכונת ימין‪-‬משה‪ .‬הוא ביקש‪ ,‬בין‬ ‫יים באניותיהם לאירופה‪ .‬אך התחרות‬ ‫ירושלם תובב״א )תבנה ותיכונן במהרה‬
‫היתר‪ ,‬ליישב יהודים על הקרקע‪ ,‬כדי‬ ‫התבטאה לא רק באיסורים ובצעדי‬ ‫בימינו אמן(‪.‬״ הגלויה היתה מעוטרת‬
‫שיתקיימו מיגיע כפיהם‪ .‬בהיותו מזכיר‬ ‫גמול‪ ,‬אלא בעיקר על‪-‬ידי שיפור השי­‬ ‫בסמל העותומאני של חצי סהר וכוכב‬
‫אגודת ״בני ברית״ בירושלים רכשה‬ ‫רות והגברת יעילותו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫במרכזו‪ .‬ייחודה של גלויה זו בשתי‬
‫האגודה ‪ 227‬דונם קרקע בקולוניה‪ ,‬היא‬ ‫הנהיג אליהו הוניג תיבות דואר בעיר‬ ‫הכתובות העבריות ״הציוניות״‬
‫מוצא של ימינו‪ ,‬והושיבה בה פועלים‪.‬‬ ‫מהן נאסף הדואר יום‪-‬יום ונשלח מיד‬ ‫שהתנוססו עליהן‪ ,‬האחת בראש הגלויה‬
‫הוניג פעל גם למען ישוב יהודים בבית‪-‬‬ ‫לתעודתו‪ .‬הוא מבטיח גם לספק דואר‬ ‫בה נאמר‪ :‬״אם אשכחך ירושלם תשכח‬
‫לחם בקרבת קבר רחל‪ .‬הוא אף הצליח‬ ‫ימיני״‪ ,‬ובתחתיתה‪ :‬״שאלו שלום‬
‫לגייס למטרה זו סכום כסף‪ ,‬כדי לקיים‬ ‫לבתי‪-‬התושבים לפי דרישתם‪.‬‬
‫את המשפחות שיעברו להתגורר באיזור‬ ‫במודעות מאירות עיניים בעברית‪,‬‬ ‫ירושלים ישליו אוהביך״‪.‬‬
‫בית‪-‬לחם‪ .‬תוכנית זו נכשלה לאחר‬ ‫שפירסם בעיר נאמר‪ ,‬בין היתר‪ :‬״בכל‬ ‫נראה‪ ,‬כי ״חוצפה״ זו הגדישה את‬
‫שנוצרים בעיר העלימו ילד נוצרי‬ ‫האפשרות הננו מוכנים לשרת הקהל‬ ‫הסאה‪ .‬נמצאו גם אנשים אשר לא ראו‬
‫והעלילו על היהודים‪ ,‬כי הם חטפו את‬ ‫הנכבד הנותן אמון בי ובממשלתנו‬ ‫בעין יפה את שיגשוגו של סניף הדואר‬
‫הילד לשם אפיית מצות מדמו‪ .‬הילד‬ ‫הרוממה״‪ .‬תיבות הדואר שהציב הוניג‬ ‫בעיר העתיקה והלשינו בפני ״השער‬
‫נמצא בריא ושלם‪ ,‬אך די היה בעלילה זו‬ ‫בירושלים צבען היה אדום‪ .‬עד מהרה‬ ‫העליון״‪ ,‬כי הפוסטה בעיר העתיקה היא‬
‫קושטה העיר בתיבות דואר בשלל צב­‬ ‫״קן ציוני״ וכי הכתובת ״ירושלם״‬
‫כדי להכשיל את התכנית‪.‬‬ ‫עים‪ ,‬כי שירותי הדואר האחרים הציבו‬ ‫משמשת לצרכי תעמולה ציונית‪ .‬תגובת‬
‫אליהו הוניג היה הרוח החיה במפעלי‬ ‫אף הם את תיבותיהם בעיר וכל קונסו­‬ ‫השולטן לא אחרה לבוא וניתנה הוראה‬
‫סעד ותרבות שהוקמו למען יהודי העיר‪,‬‬ ‫ליה בחרה לעצמה צבע אחר‪ .‬הדואר‬ ‫להשמיד את החותמת הממרידה‪ .‬במקו­‬
‫הוא הקים גן ילדים‪ ,‬אולי גן הילדים‬ ‫הגרמני הציב תיבות כחולות‪ ,‬האוסט­‬ ‫מה הותקנה חותמת חדשה ובה כתובת‬
‫הראשון בעיר העתיקה‪ .‬הוא היה מזכיר‬ ‫צרפתית ״קרטייה איזראליט״ )״הרובע‬
‫של מושב זקנים בו מצאו מחסה ומזון‬ ‫רים ‪ -‬צהובות‪.‬‬ ‫היהודי״(‪ .‬בנסיבות לא ברורות נסגר‬
‫קשישי ירושלים חסרי האמצעים‪ .‬כמז­‬ ‫סניף הדואר בעיר‪-‬העתיקה והוא הועתק‬
‫כיר ״בני ברית״ היה פעיל בהקמת‬ ‫במודעה אחרת‪ ,‬שפורסמה עם הנהגת‬ ‫לשכונת מאה‪-‬שערים‪ ,‬אחת השכונות‬
‫ספריה מחוץ לחומות‪ ,‬שנקראה ״בית‬ ‫שירותי הטלגרף בשנת ‪ ,1865‬סמוך‬ ‫היהודיות שהוקמו מחוץ לחומות בשנות‬
‫הספרים מדרש אברבנאל וגנזי יוסף״‬ ‫לראש השנה‪ ,‬ואשר בה פורטו הארצות‬ ‫השבעים‪ .‬הפעם מופיעה על חותמת‬
‫עמן יש קשר טלגרפי ומחירי משלוח‬ ‫הדואר כתובת עברית באותיות לטי­‬
‫והוא אף תרם מספריו לספריה זו‪.‬‬
‫ספריה זו היתה היסוד לבית‪-‬הספרים‬ ‫המברקים‪ ,‬מברך אליהו הוניג את ״יוש­‬ ‫ניות‪.MEO CHAREM :‬‬
‫האוניברסיטאי‪ .‬נוסף על כל אלה היה‬ ‫בי הארץ״ בשם ״הפוסטה הטורקית״‬
‫אליהו חזן לעת מצוא‪ ,‬מסייע ותורם‬ ‫דואר במחנה הקיסר‬
‫לנזקקים ומשמש כתובת לכל אדם הש­‬ ‫בשנה טובה ומאושרת‪.‬‬
‫רוי במצוקה‪ .‬אך כל אלה לא עמדו לו‬ ‫עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬ ‫על אף החשדות כלפי אליהו הוניג‬
‫כאשר ירד מנכסיו‪ .‬איש לא בא לעזרתו‪.‬‬ ‫עיכב השלטון התורכי את כספי ״החלו­‬ ‫והשינויים שחלו במקומו של הדואר‬
‫גם הבריטים שכבשו את הארץ מידי‬ ‫קה״ שהגיעו לארץ ולא התיר להעבירם‬ ‫שבניהולו ובכתובות של חותמותיו‪,‬‬
‫התורכים‪ ,‬לא הכירו בזכאותו לתגמולים‬ ‫ליהודים שציפו להם בכליון עיניים‪.‬‬ ‫נראה כי לא סר חינו בעיני השלטונות‬
‫על שנות עבודתו בפוסטה התורכית‪,‬‬ ‫שושנה כהן מספרת בזכרונותיה‪ ,‬כי‬ ‫וכאשר ביקר בירושלים הקיסר וילהלם‬
‫משום שהתורכים השמידו את כל‬ ‫אביה הפעיל את השפעתו אצל פקיד‬ ‫השני בשנת ‪ .1898‬נתבקש אליהו לפ­‬
‫המסמכים בעת נסיגתם‪ .‬רק הנהלת‬ ‫מוסלמי רם מעלה‪ ,‬ראשיד אפנדי שמו‪,‬‬ ‫תוח סניף דואר ליד מחנהו של הקיסר‬
‫מושב‪-‬זקנים‪ ,‬בו היה פעיל בעבר‪,‬‬ ‫והכסף שוחרר‪ .‬כאשר נודע הדבר‬ ‫על הר‪-‬הצופים‪ ,‬לשימוש הפמליה‬
‫החליטה לתמוך בו ולהעניק לו קיצבה‬ ‫לשלטונות הועמד אותו פקיד לדין ונידון‬ ‫המלכותית‪ .‬על חותמת הדואר של סניף‬
‫חודשית בסך ‪ 2.5‬לירות מנדטוריות‬ ‫זה הופיעה כתובת בערבית ובאנגלית‪:‬‬
‫לחודש‪ .‬אליהו הוניג נפטר בשנת ‪1925‬‬ ‫״מחנה מלכותי‪ ,‬ירושלים״‪ .‬הבת‬
‫מהתקף לב בשעת תפילה והוא בן ‪.64‬‬ ‫שושנה כהן מספרת‪ ,‬כי לאות הוקרה על‬

‫‪18‬‬