Page 18 - etmol 75
P. 18
למוות .אליהו הוניג הופיע במשפט ונטל י* פ א פ ט ' /ש ע ר י ם ברובע היהודי היה סגור בשבתות
על עצמו את האחריות למעשה .הוא ובמועדים.
פנה אל השופט בערבית ואמר ,כי יש והפתמהסיככעבוכווליאתקלביבבתכפכדינוררכרסכמתינפתלד.לשייעימםלאיותהודחן.הד,סםופדאתוללףדשתפולגעהוןלתנישהפעיהיכב־במלליחרירשוכשאוהלמבויתעת'ששכתותבלובדתייתתבהגכתדלבנםןהום״יובופתתעיהםלהא־נרובוממביסבושבנמכע,גלתכוםילתנהדעםירכפלםדייםהתיהנודםדיבסםמעבללג״ירהמייפנה,שנהתרישש׳וירוית^תילותיהתהמפאהחיופי*יתיבארםאת,וצרםבת'ם‘פתודמ^טירכתדמא.הככעיפבווראפולנתמדצדחיולוואשלתדכחיותםתםםת.תהללהנתשפתקתבכנערנהבודבנריופלייתדיצצועםויהלעפתםההמס״רננילובשבימיילחתףןבאביקמיהלכת3כ!אהראהתכמשפפועבעתשןיאאידכלרבמיהייכהטיסםח.םש
רעב בארץ והכסף נועד להציל אנשים ובמטשלתנוודוממה. אליהו הוניג הרחיק לכת וקבע על
ממוות ברעב .השופט קיבל את טענותיו החותמת של סניף הדואר את המלה
של אליאם אפנדי וזיכה את הפקיד פפידהפאאלכימהוהעוהתמאגנייתנבירושדם. מי־יג העברית ״ירושלם״ .כתובת עברית זו
המוסלמי .לפי גירסתה של הנינה טלי, הלהיבה את דמיונם של יהודי ירושלים
היה זה אליהו הוניג עצמו שנידון למוות מודעה עברית על פתיחת הדואר התורכי והן של היהודים בתפוצות .הכל ביקשו
על הפרת האיסור לשלוח ולקבל מכת במאה־שערים לזכות בדבר דואר שעליו מתנוסס שמה
בים מחוץ-לארץ .לדבריה נהג הוניג של עיר הקודש בעברית .גם לא יהודים
להעביר את הדואר בחשאי ליפו ולאסוף שירותי הדואר היעילים העניק הקיסר רבים ,חובבי התנ״ך ,חשקו בחותמת זו.
משם את הדואר שהגיע עבור לקוחותיו. וילהלם מדלית זהב לאביה. הדבר הביא לשיגשוגו של סניף הדואר
כאשר נודע הדבר לשלטונות הוא נאסר התורכי שסבל בעבר ממיעוט הכנסות.
והואשם בריגול וחבלה .תודות לשתד- התחרות בין הדואר התורכי לבין בהעדר תגובה מצד השלטונות על גי
סוכנויות הדואר הזרות נמשכה בדרכים לויי עצמאות אלה של הפקיד ,הלכה
לנות הוא ניצל מחבל התליה. רבות ומגוונות .כאשר נחנכה הרכבת וגברה תעוזתו של אליאס אפנדי והוא
מיפו לירושלים בשנת ,1892אסרו הדפיס גלויות דואר רשמיות עליהן
פעילות נוספת השלטונות התורכיים על שירותי הדואר הופיעה מצד אחד כתובת בצרפתית
״איגוד הדואר העולמי״ ואילו בפינתה
אליהו הוניג הטיף ליציאה מחומות הזרים להעביר את הדואר שלהם ברכ השמאלית של הגלוייה הודפסה כתובת
העיר-העתיקה והיה בין הראשונים לע בת .כתגובה ,הפסיקו שירותי הדואר עברית לאמור :״פאסט ממשלת תוגרמה
שות זאת ועבר עם משפחתו להתגורר הזרים את העברת דברי הדואר התורכ ברחוב היהודים בעיה״ק )בעיר הקודש(
בשכונת ימין-משה .הוא ביקש ,בין יים באניותיהם לאירופה .אך התחרות ירושלם תובב״א )תבנה ותיכונן במהרה
היתר ,ליישב יהודים על הקרקע ,כדי התבטאה לא רק באיסורים ובצעדי בימינו אמן(.״ הגלויה היתה מעוטרת
שיתקיימו מיגיע כפיהם .בהיותו מזכיר גמול ,אלא בעיקר על-ידי שיפור השי בסמל העותומאני של חצי סהר וכוכב
אגודת ״בני ברית״ בירושלים רכשה רות והגברת יעילותו .כך ,למשל, במרכזו .ייחודה של גלויה זו בשתי
האגודה 227דונם קרקע בקולוניה ,היא הנהיג אליהו הוניג תיבות דואר בעיר הכתובות העבריות ״הציוניות״
מוצא של ימינו ,והושיבה בה פועלים. מהן נאסף הדואר יום-יום ונשלח מיד שהתנוססו עליהן ,האחת בראש הגלויה
הוניג פעל גם למען ישוב יהודים בבית- לתעודתו .הוא מבטיח גם לספק דואר בה נאמר :״אם אשכחך ירושלם תשכח
לחם בקרבת קבר רחל .הוא אף הצליח ימיני״ ,ובתחתיתה :״שאלו שלום
לגייס למטרה זו סכום כסף ,כדי לקיים לבתי-התושבים לפי דרישתם.
את המשפחות שיעברו להתגורר באיזור במודעות מאירות עיניים בעברית, ירושלים ישליו אוהביך״.
בית-לחם .תוכנית זו נכשלה לאחר שפירסם בעיר נאמר ,בין היתר :״בכל נראה ,כי ״חוצפה״ זו הגדישה את
שנוצרים בעיר העלימו ילד נוצרי האפשרות הננו מוכנים לשרת הקהל הסאה .נמצאו גם אנשים אשר לא ראו
והעלילו על היהודים ,כי הם חטפו את הנכבד הנותן אמון בי ובממשלתנו בעין יפה את שיגשוגו של סניף הדואר
הילד לשם אפיית מצות מדמו .הילד הרוממה״ .תיבות הדואר שהציב הוניג בעיר העתיקה והלשינו בפני ״השער
נמצא בריא ושלם ,אך די היה בעלילה זו בירושלים צבען היה אדום .עד מהרה העליון״ ,כי הפוסטה בעיר העתיקה היא
קושטה העיר בתיבות דואר בשלל צב ״קן ציוני״ וכי הכתובת ״ירושלם״
כדי להכשיל את התכנית. עים ,כי שירותי הדואר האחרים הציבו משמשת לצרכי תעמולה ציונית .תגובת
אליהו הוניג היה הרוח החיה במפעלי אף הם את תיבותיהם בעיר וכל קונסו השולטן לא אחרה לבוא וניתנה הוראה
סעד ותרבות שהוקמו למען יהודי העיר, ליה בחרה לעצמה צבע אחר .הדואר להשמיד את החותמת הממרידה .במקו
הוא הקים גן ילדים ,אולי גן הילדים הגרמני הציב תיבות כחולות ,האוסט מה הותקנה חותמת חדשה ובה כתובת
הראשון בעיר העתיקה .הוא היה מזכיר צרפתית ״קרטייה איזראליט״ )״הרובע
של מושב זקנים בו מצאו מחסה ומזון רים -צהובות. היהודי״( .בנסיבות לא ברורות נסגר
קשישי ירושלים חסרי האמצעים .כמז סניף הדואר בעיר-העתיקה והוא הועתק
כיר ״בני ברית״ היה פעיל בהקמת במודעה אחרת ,שפורסמה עם הנהגת לשכונת מאה-שערים ,אחת השכונות
ספריה מחוץ לחומות ,שנקראה ״בית שירותי הטלגרף בשנת ,1865סמוך היהודיות שהוקמו מחוץ לחומות בשנות
הספרים מדרש אברבנאל וגנזי יוסף״ לראש השנה ,ואשר בה פורטו הארצות השבעים .הפעם מופיעה על חותמת
עמן יש קשר טלגרפי ומחירי משלוח הדואר כתובת עברית באותיות לטי
והוא אף תרם מספריו לספריה זו.
ספריה זו היתה היסוד לבית-הספרים המברקים ,מברך אליהו הוניג את ״יוש ניות.MEO CHAREM :
האוניברסיטאי .נוסף על כל אלה היה בי הארץ״ בשם ״הפוסטה הטורקית״
אליהו חזן לעת מצוא ,מסייע ותורם דואר במחנה הקיסר
לנזקקים ומשמש כתובת לכל אדם הש בשנה טובה ומאושרת.
רוי במצוקה .אך כל אלה לא עמדו לו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, על אף החשדות כלפי אליהו הוניג
כאשר ירד מנכסיו .איש לא בא לעזרתו. עיכב השלטון התורכי את כספי ״החלו והשינויים שחלו במקומו של הדואר
גם הבריטים שכבשו את הארץ מידי קה״ שהגיעו לארץ ולא התיר להעבירם שבניהולו ובכתובות של חותמותיו,
התורכים ,לא הכירו בזכאותו לתגמולים ליהודים שציפו להם בכליון עיניים. נראה כי לא סר חינו בעיני השלטונות
על שנות עבודתו בפוסטה התורכית, שושנה כהן מספרת בזכרונותיה ,כי וכאשר ביקר בירושלים הקיסר וילהלם
משום שהתורכים השמידו את כל אביה הפעיל את השפעתו אצל פקיד השני בשנת .1898נתבקש אליהו לפ
המסמכים בעת נסיגתם .רק הנהלת מוסלמי רם מעלה ,ראשיד אפנדי שמו, תוח סניף דואר ליד מחנהו של הקיסר
מושב-זקנים ,בו היה פעיל בעבר, והכסף שוחרר .כאשר נודע הדבר על הר-הצופים ,לשימוש הפמליה
החליטה לתמוך בו ולהעניק לו קיצבה לשלטונות הועמד אותו פקיד לדין ונידון המלכותית .על חותמת הדואר של סניף
חודשית בסך 2.5לירות מנדטוריות זה הופיעה כתובת בערבית ובאנגלית:
לחודש .אליהו הוניג נפטר בשנת 1925 ״מחנה מלכותי ,ירושלים״ .הבת
מהתקף לב בשעת תפילה והוא בן .64 שושנה כהן מספרת ,כי לאות הוקרה על
18