Page 16 - etmol 75
P. 16
הכרזתו התחולל בדרך כלל מאבק בין לים״ -כלומר בגדי כהונה ,כאלו שלב הנוצרית .המסורות -היהודית והנוצ
יסודות קנאים ,שניסו לאלץ את ראש שו הכוהנים בבית המקדש ,ואת התהלו רית -תלויות במסורת היהודית הקדו
הישיבה להכריז על החרם למרות האי כה חתמו חבורות עולי הרגל .בתווך, מה ,וביטויין בשטח היה למעשה פר
סור ,לבין יסודות מתונים בקהילה, בין הכוהנים לבין העם ,צעד ראש שנות עממית למסורת זו .התיחסותן של
שתמכו בעמדת ראש הישיבה .באחד הישיבה ,ובינו לבין העם מכאן ,לבין שתי המסורות למקום אחד מלמדת כי
מסכסוכים אלו נפגע ״הכסא״ על-ידי הכוהנים מכאן -מאה אמות )כחמישים עוד קודם לייסודה של הכנסיה זוהה
מטרים( .תעודה אחרת ,גם כן ממקור כבר אתר ,או אזור ,בהר הזיתים כמקום
הקנאים. אשכנזי ,שטרם נתפרסמה ,מספרת כי עליית השכינה ,שנתפרש על-ידי הנוצ
״אנשי ארץ ישראל מאז שחרב בית
ברכות לקהילות ישראל המקדש מתקבצים על הר הזיתים ביום רים כמקום עלייתו של ישו.
הושענא ומקיפין אותו שבע פעמים. לאחר הכיבוש הערבי ועם האפשרות
שני הפרקים שחתמו את טקסי יום בהיקף ראשון הופכים פניהם כלפי בית לשוב לירושלים התחדש טקס של בי
הושענא :טכסי ברכת הקהילות והכרזת המקדש ומתחילים ואומרים ׳אבן קור ופולחן בהר-הזיתים .עולי רגל
המועדות ,הם שהעניקו לו את יוקרתו שתיה׳) ,מפיוטי ה״הושענות״( ,כל הגיעו לירושלים בשלושת הרגלים;
הרבה ,ולישיבה ולראשה את מעמדם הושענא ואחר כך מסובבים כדרכם עד בפסח ,בשבועות ובסוכות ,ובאותם
שגומרים כל הסדר .זאת שמעתי מפי ר׳ ימים נערכו טקסים בהר עבור העולים.
המקודש בקהילות המזרח. זכריה ,שגלה לירושלים לכפר על אך חג העלייה לרגל העיקרי היה חג
הטקס נערך על ידי ראש הישיבה עוונותיו ושמע סדר תפילות באותו יום הסוכות והטקסים העיקריים נערכו ביום
והכוהנים ,בעומדם על הכסא וסביבו. השביעי של החג -ביום הושענא רבה.
ככל הנראה ,כלל הטקס את ״ברכת על הר הזיתים״. לחגיגת הושענא רבה נודעה חשיבות
הכוהנים״ על-ידי מאות כוהנים לובשי מרכזית בחיי הקהילות היהודיות במז
בגדי כהונה ,ולאחריו הקריא ראש הקפת המזבח ,פרטי הטקס והתפי
הישיבה את שמות כל קהילות ישראל לות ,מקומם של הכוהנים בתהלוכה רח.
במזרח ,קהילה קהילה בשמה .מלבד ומעמדו של ראש הישיבה במהלך המעמד ביום הושענא רבה נוהל על
הקהילות זכו להיזכר בשמם גם הנדיבים הטקס ,מלמדים ,שהטקס כולו כמו גם ידי מוסד ההנהגה המרכזי של היהדות
מקהילות ישראל ,שתמכו בישיבה ומס המתחם ,נתפס כגלגולו של בית המקדש הפאטימית -ישיבת ארץ-ישראל ,והמ
רו תרומת כסף נכבדה לידי שליחיה, וטקסיו .המצבה מילאה את תפקידו של נצח על הטקסים היה ראש הישיבה
בעיקר היו אלו עשירי קהילות מצרים המזבח ,המתחם את מקומה של עזרת עצמו -״הגאון״ ,שהיה ״ראש היהו
וסוריה ומנהיגיה .נדיבים אלו נרשמו ישראל ,ותפקידם של הכוהנים וראש דים״ -מנהיגם ,והממונה מטעם השלטו
ב״ספר הזכרונות״ ,שהוקרא במקום הישיבה ,שתכופות היה הוא עצמו כוהן, נות על יהודי המזרח .לצידו סייעו
בא להדגיש שעדיין יש בישראל מעמד כוהנים מיוחסים וחברי הישיבה ,והוא
מעמד השכינה ביום הושענא. התנהל כולו סביב אבן מעמד השכינה.
הכרזת המועדות היתה הודעה על ונושאי תפקידים מקודשים. דומה שיש לחלק את הטקס לשני
סדרי לוח השנה ועל זמנם של המועדים חלקו השני של הטקס נפתח בדרשת חלקים ברורים :חלק התפילה והפולחן
בשנה הקרובה ,מיום הושענא זה ועד ראש הישיבה .את הדרשה הוא נשא והחלק הטקסי .החלק שפתח את
ליום הושענא הבא .באמצע המאה מעל גבי ה״כסא״ -״אבן מעמד הש התרחשויות יום הושענא ,ניסה להעתיק
הרביעית גילה אמנם הנשיא הלל השלי כינה״ -ומיד לאחריה התרחש מעמד את הטקסים שהיו נהוגים בבית המקדש
שי את סדר הלוח הקבוע ואת ״סוד רגיש ,אך חשוב מאין כמוהו לגיבושה בשמחת בית השואבה בחג הסוכות.
העיבור״ ומכאן נקבע לוח קבוע לכל ולמעמדה של היהדות הרבנית במזרח. עיקרו היה הקפת אבן מעמד השכינה
קהילות ישראל ופקעה תלותן בחכמי ממרומי הר הזיתים ,ממקומה של הש בתהלוכה ססגונית ,שצעדה ,תוך הקפ
ארץ ישראל .אף שפקעה הסיבה ,הרי כינה ,הוכרז חרם כלפי עבריינים שונים דה על הירארכיה קפדנית ,והקיפה את
הטקס לא בטל והוא המשיך להתקיים וסוגי עבירות ,שנראו בעיני מנהיגי האבן שבע פעמים .אגב הקפת האבן
ולהעיד על מעמדם של ראשי הישיבה בית ישראל במזרח כמאיימים על של דמויית המזבח ,הקריא ראש הישיבה
כיורשיה החוקיים של הנשיאות הקדומה מות העם או הקהילה .יש להניח שתוכנן פיוטי ליטניה )פיוטים שבהם המקריא
וכמנהיגות היהודית בארץ-ישראל, של החרמות השתנה בהתאם לנסיבות, קורא פסוק והקהל עונה לו בקריאה
ששורשיה היו בבית דוד מכאן ובמשפ והן שימשו מכשיר בידי ראש הישיבה קבועה( והקהל ענה בקריאה ״הושע
להשלטת סמכותו ולביסוסם של מוסדות נא״ ,כפי שנהגו בזמן הבית להקיף את
חות נשיאים וכוהנים מכאן. הציבור היהודיים .כך למשל ,תקופה המזבח בקריאות ״אנא ה׳ הושיעה נא״
הקפת האבן בחג הסוכות הקבילה מסויימת נהגו להחרים את כל הנוהגים -מכאן שמו של היום ״הושענא רבה״.
להקפת המזבח באותו חג עצמו במקדש. מנהג גויים בירושה .יש להניח שבעניין פיוטים אלו נאמרים גם היום בחג הסו
השתתפותם הפעילה של הכוהנים בטק הנדון ,שפרטיו אינם ידועים לנו ,לגבי כות בבתי הכנסת ,אגב הקפת בימת
סים וניצוחו של ראש הישיבה עליהם, סוג מסויים של ירושה ,היה עדיף דין
הזכירה לבאים את הכוהן הגדול ואת האיסלאם על ההלכה ועל כן רבו הפונים הקריאה והם קרויים ״הושענות״.
הכוהנים שניהלו את טקסי המקדש לבתי-הדין הממלכתיים .על כן הוכרז
בעבר .תכנית המתחם נבנתה באותה חרם ,שעיקרו בא לחזק את כוחם של תהלוכה סביב המזבח
רוח עצמה :עוצב מרכז מקודש שגולם
באבן וזו נתפסה מבחינה אידיאית בתי-הדין היהודיים. התיאור המפורט ביותר של התהלוכה
כמקומה של השכינה .דהיינו ,באותם החרם הרגיש ביותר היה החרם שהו שרד דווקא ב״ספר חסידים״ -חיבור
מושגים שבהם נתפס בעבר קודש- כרז מדי שנה על האוכלים בשר בחלב. אשכנזי מן המאה הי״ג ,שנתבסס
הקודשים .מבחינה מעשית מילאה האבן חרם זה היה נוסח מתוחכם ,שמשמעו כנראה על איגרת שנשלחה לגרמניה
למעשה היה הכרזת חרם על הקראים. מארץ-ישראל במאה הי״א .לפי הנאמר
את תפקיד המזבח. אין ספק שלחרם נודעה משמעות כלכ שם היו המשתתפים מקיפים את האבן
היחס למתחם הר הזיתים בתקופה לית רבה ,שכן הוא מנע ,או לפחות שבע פעמים ואומרים פיוטים מיוחדים,
הערבית היה איפוא כאל מקומה של הגביל ,את היחסים הכלכליים שבין הע שנתחברו לכבוד המאורע על-ידי ״הגאו
השכינה בעידן הגלות .סדר הפולחן, דות ,על כן עשו הקראים מצידם מאמ נים״ -ראשי הישיבות .בראש התהלו
עיצובו של האתר ויחסם של היהודים צים ניכרים לאסור את הכרזתו ,ובאותן כה צעדו כוהנים לובשי ״סיריקון ומעי
אליו ,מלמדים שהמקום נתפס כמקדש שנים שהשלטונות התערבו ואסרו על
לעת הסתרת פנים -עד בוא המשיח.
16