Page 14 - etmol 75
P. 14

‫חג‬
                                                                     ‫על‬
                                                                     ‫הר‬
                                                                     ‫הזיתים‬

                                                                       ‫בין השנים ‪1099-638‬‬
                                                                            ‫שימש הר הזיתים‬

                                                                         ‫כ״תחליף״ למקדש‪,‬‬
                                                                         ‫בהושענא רבה נערך‬
                                                                     ‫עליו ט ק ס בהשתתפות‬

                                                                              ‫אלפי איש כעין‬
                                                                       ‫הטקסים על הר־הבית‬

                                                                         ‫בזמן שבית המקדש‬
                                                                                     ‫היה קיים‬

                              ‫הר הזיתים וירושלים‪ ,‬ציור מהמאה ה־‪ 6‬ו‬   ‫מאת אלחנן ריינר‬

‫בשנת ‪ 638‬כבש החליף עמר בן אלח״ ‪ ,1099‬שכקודמו הנוצרי שב ואסר על שנת ‪ ,969‬אז הוכר ראש הישיבה הארץ‬
                              ‫טאב את ירושלים מידי הביזנטים‪ :‬לאחר מגורי יהודים בירושלים‪.‬‬
‫ישראלית כ״ראיס אליהוד״ ‪ -‬ראש‬

‫כשלוש מאות שנים של שלטון נוצרי לשנים ‪) 1099-638‬״התקופה הער­ היהודים במדינה הפאטמית‪.‬‬

‫טקסים מתחדשים‬                 ‫עויין‪ ,‬בהם הותר ליהודים להיכנס לעיר בית הקדומה״ או ״התקופה המוסלמית‬
                              ‫רק אחת לשנה ‪ -‬בתשעה באב‪ ,‬הורשו הראשונה״( נודעת חשיבות רבה בתול­‬

                              ‫היהודים שוב על־ידי החליף המנצח‪ ,‬דות היהודים בארץ‪-‬ישראל‪ .‬האוטונו­‬

‫מיה שהוענקה ליהודים בתקופה זו הבי­ בצד מיסודם של מוסדות הנהגה יהוד­‬  ‫לחיות בירושלים‪.‬‬

‫מיד לאחר הכיבוש המוסלמי התייש­ אה במרוצת זמן את ישיבת ארץ‪-‬ישראל יים בירושלים הלך והתגבש מחדש ‪I‬‬
           ‫בו בירושלים כמה עשרות משפחות ואת ראשה ‪ -‬״הגאון״ ‪ -‬לעמדת הנהגה היחס הדתי לעיר ולבש מסגרת של‬
           ‫יהודיות‪ ,‬שעקרו כנראה מטבריה‪ ,‬ויסדו מרכזית בקרב יהודי המזרח‪ ,‬ולמן היום פולחן‪ .‬אתרים זוהו ונתקדשו‪ ,‬מרכזי‬
‫שכונה משלהם ״בין שערי הר הבית ומי שבו עקרה הישיבה מטבריה ונתיישבה תפילה נתבססו‪ ,‬ונתגבשו דפוסי התנה­‬

‫השילוח לטבילה״ לאמור‪ ,‬מדרום להר בירושלים‪ ,‬כנראה כבר במאה השמ­ גות לעולה‪-‬הרגל עם כניסתו לירושלים‬

‫הבית‪ ,‬על הגבעה המכונה עתה עיר דוד‪ .‬ינית‪ ,‬חזרה ירושלים לשמש מרכזם של ובמהלך שהותו בה‪ .‬טקסים אלו משכו‬

‫למן ראשית המאה השביעית היה אזור יהודי המזרח‪ .‬מאותה שעה נתרכזו בה אליהם המוני יהודים מתחומי השפעתה‬

‫זה מחוץ לתחום המגורים העיקרי של מוסדות ההנהגה הדתיים והחילוניים של ישיבת ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שישבו למן‬
                              ‫ירושלים הביזנטית‪ ,‬ועל כן התאים כאחד‪.‬‬
‫המאה העשירית בתחומי המדינה‬

‫לתנאי חוזה הכניעה של החליף עמר‪ .‬מעמדה של ירושלים כמרכז היישוב הפאטימית בסוריה‪ ,‬מצרים וארץ‪-‬‬

‫באזור זה התקיימה השכונה למן הכי­ היהודי קיבל חותם רשמי בתקופת ישראל‪ ,‬ורבים אף הגיעו מחוץ לתחומי‬

‫בוש הערבי ועד לכיבוש הצלבני בשנת השלטון הערבי‪-‬פאטמי‪-‬מצרי‪ ,‬לאחר השפעתה הישירה של הישיבה‪ ,‬מביז‪-‬‬

                                                                                                 ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19