Page 37 - גג 47 16במאי
P. 37
ואת קבוצת "נוער שוחר מדע" שאליה נסע בשעות אחר-הצהריים הוא כינה בשם "נוער
שואב אבק" ,אך הוא למד אנגלית ברמה של "שבע יחידות" )כולל תרגום( ,וצבר בשנות
לימודיו ידע רב שעזר לו בהמשך דרכו .בדיעבד ברור לי כי ה ִמפגש עם בת-שבע ועם
העדפותיה הספרותיות והחינוכיות היה בעבורי ִמפגש מכונן ,וכי ילדיי ואני חייבים לה חוב
גדול שלצערי לא יגיע לפירעונו לעולם.
ב .חנה גונן הרמת-גנית
בת-שבע היא זו שהפגישה אותי עם ספרו החדש של עמוס עוז מיכאל שלי ).(1968
לטענתה ,הספר נכתב עליה .היא אמרה זאת אמנם בקריצת-עין מחויכת ,אך הייתה
בדבריה אמת גדולה – גדולה מכל אמת דֹוק ּומנטרית ,חוץ-ספרותית .לדבריה ,היא
התרגשה עד מאוד כשקראה את הספר ,והזדהתה עם חנה גונן ,גיבורת הספר ,הזדהות
עמוקה ,וכדי שאבין במה דברים אמורים ,היא הניחה את הספר על שולחני ,והודיעה לי
בקול פסקני שבעוד שבוע אעבור בחינת בקיאות...
שעות ארוכות עברו על בת שבע ,אשתו של קצין בכיר בקהיליית המודיעין ,בין כותלי
ביתה בבדידות כלל לא מזהרת .היא אמנם לא הייתה חולמנית ושברירית כמו חנה גונן,
האישה הירושלמית הצעירה שבספרו של עמוס עוז ,אך היא הייתה בת-גילה ושבויה
כמוה ,יום אחר יום ולילה אחר לילה ,בחיי שיממון עגמומיים ואפלוליים ,רחוקה
ממשפחתה החיפאית ורחוקה ֵמאֹורות ה ְּכרך .חבורת האינטלקטואלים שאספה בת-שבע אל
ביתה לא הייתה תחליף של ממש לחיים "הא ִמתיים" ,שחיכו לה כביכול מ ֵעבר לאופק.
כשעמדה במשפחת ירדור על הפרק נסיעה בת שנה-שנתיים לשליחות בחו"ל מטעם
הצבא ,ואני אמרתי לה ש"זה ממש לא פשוט" ,היא ביטלה את דבריי במחי-יד .מבחינתה,
כל חלום היה בר-השגה ,והחלומות הרי אין להם גבולות של קשיים מכבידים ואפורים
כבחיי היום-יום.
את שמו של עמוס עוז ,כמו גם את שמו של רעהו הבכיר ממנו אברהם ב' יהושע ,כבר
הכרתי באותה עת מתוך חוברות קשת שניצבו על מדפיו של דוד רוקח ,שאצלו עבדתי
בשנים .1967 – 1965גם על רוקח ,ששילב עסקי עמילות בתחומי החשמל והאלקטרוניקה
עם ספרות וציור ,כבר סיפרתי בקטע הזיכרונות שפורסם בחוברת 45של ַּגג ,אך לא
סיפרתי בו כי במשרדו שברחוב נחמני ביקר לא פעם המשורר ּפֹול ֶצלאן ,שחוקרי ספרות
רבים רואים בו כיום את גדול המשוררים היהודיים במאה העשרים ואת אחד מגדולי
המשוררים המודרניים באירופה כולה .אני כלל לא ידעתי דבר עליו ועל גד ּולתו ,אף לא
קיבלתי אותו במאור פנים מיוחד או בחרדת קודש .אופנת צילומי ה" ֶסלפי" עדיין לא
נולדה באותה עת ,ואין לי שום עדות לכך שהוזמנתי לשתות קפה במחיצתו ובמחיצת דוד
רוקח ,שאת שיריו תרגם פול ֶצלאן לגרמנית.
ִמ ּ ַפעם לפעם ,כשדוד רוקח היה בחו"ל והלחץ במשרד ּ ָפחת ,הייתי לוקחת לידי את אחת
החוברות המצוינות של קשת שהוציא לאור אהרן אמיר ,כדי להציץ ביבוליה החדשים של
ַּגג גיליון 35 47
