Page 36 - גג 47 16במאי
P. 36
עשה אותה בעיניי לאחות בוגרת,
שכדאי וראוי לשמוע בקולה.
אהבתי את היושר ואת הישיר ּות
שלה ,וידעתי שאפשר לסמוך עליה
בעיניים עצומות.
בהשראת עוזי אורנן ,אחיו של
המשורר יונתן רטוש ,שאף הוא
היה ִמ ָּבאי ביתה של בת-שבע
ירדור ,החליטה שכנתי תאבת-
הדעת ִלפנות ללימודים אקדמיים
בלשון עברית .היא עבדה אמנם
שעות ארוכות בבית החולים
והייתה מטופלת בתינוק רך ,אך
שום מכשול לא עמד בדרכה:
בימים שבהם לא נדרשה להתייצב
למשמרת-לילה ,היא נהגה לשבת
עד חצות וללמוד לקראת בחינות
הבגרות.
כשהשלימה בת-שבע במאוחר את
הבחינות וקיבלה את התעודה
המיוחלת ,היא נרשמה בגיל
שלושים בערך לאוניברסיטת תל-
אביב .חבריה לספסל הלימודים,
שהיו צעירים ממנה בכעשור שלם ,נדהמו מתעוזתה )בלי שום ע ָּכבה היא נהגה לבקש את
גדולי החוקרים של הלשון העברית שיסבירו לה את ההבדלים שבין תנועה קטנה לגדֹולה
או בין ֲהברה פתוחה לסגורה( .הסטודנטית המבוגרת ,הרצינית והאחראית ,הייתה חייבת
לדעת הכול ולהבין הכול ללא דיחוי ,באופן יסודי וחסר פשרות.
אריק ,בנם התינוק של בת-שבע וראובן ירדור שגדל והתחיל ללכת לגנון ,התגלה עד
מהרה כגאון א ִמתי .הילדון המוכשר והסקרן )היום פרופסור אריה ירדור מבית-הספר
להנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב( נהג להצביע בגיל שנתיים-שלוש על כל חפץ,
לנקוב בשמו בשלוש שפות ,ואחר-כך לדרוש לדעת "איך אומרים את זה ב ְּפרֹוטֹו-
ֵׁשמית."...
בת-שבע סיימה את לימודיה האקדמיים ,והייתה למורה בתיכון עירוני ד' בתל-אביב.
בזכות המלצתה שאערוך לילדיי בחינות פסיכומטריות עברה תמי בתי ,ואחר-כך גם איל
בני ,ללמוד בתכניות הייחודיות של בית-הספר המעולה הזה ,הגם שהתגוררנו עדיין
בגבעתיים .אמנם את כיתת המחוננים שאליה הצטרף כינה איל בשם "כיתת מכ ּו ָנמים",
ַּגג גיליון 34 47
