Page 41 - גג 47 16במאי
P. 41
דברים שנכתבו סמוך לפרסומו ,בצד דברים שנכתבו טי ּפין-טי ּפין בין השנים .2014 - 1977
הדברים הובאו בדרך-כלל כנתינתם ,ורק ּ ֹפה ו ָׁשם נערכו בהם שינויים קלים שהתחייבו ִמסי ּבות
שהזמן ג ָר ָמן .לא כל הדברים מצאו חן בעיני הנפשות הפועלות .וכך ,בעוד שא"ב יהושע שיבח
אותי )כך שמעתי מפי בעלי אלי שיעץ ל"בולי" בנושאי ִמנה ּור לקראת פרסום ספרו המנהרה(
על שידעתי להתמודד בו עם דן מירון ולתת לו כגמולו ,מעמוס עוז קיבלתי מכתב בן שלושה
עמודים בכתב צפוף ובשורות היורדות ממורדות הלבנון עד ים המלח .אין צורך בחוות דעת של
גרפולוג ,כדי להבחין בייאוש שקינן בכותב בעת היכתב המכתב.
במכתב פר ׂש עוז את כל נקודות המחלוקת שהיו לו ִאתי ואת כל הטענות שהיו לו נגדי .ביקשתי
לענות לו על טיעוניו ועל טענותיו ,וכבר היו הדברים סדורים בראשי ,אלא שבאותה עת –
ברווח של ימים ספורים זה מזה – אירעו בחיי שני אירועים מטלטלים ומשמחים :הולדת נכדי
אודי ,בנם הצעיר של בתי הצעירה שלומית ועמי בעלה ,והולדת נכדי רפי ,בנו בכורו של בני
איל ורעייתו שלומית .הריצות ,הסידורים והדאגות השכיחו ממני את מכתב התשובה שתכננתי,
וכשכבר מצאתי פנאי להתיישב ולח ּברֹו ,הרגשתי ש ָנס ליחו ובטל קרבנו .הייתי מעמידה את
המכתב הארוך והמנוסח-היטב של עמוס עוז למכירה פומבית אילו ידעתי שבתמורתו אוכל
לשפר את מצבו של איגוד הסופרים.
מים רבים עברו בנחל האיילון ,שהפך לתעלת האיילון ,למן היום ש ּבֹו נכנסנו בקיץ 1965
לדירתנו הראשונה ברחוב "דרך רחובות הנהר" .שכנתי בת-שבע נפטרה בטרם עת )כשנות דור
לפני עמוס עוז ,הסופר האהוב עליה( .במלחמת המפרץ פגע טיל באחד הבתים הסמוכים לבית
מגורינו .הבית נהרס כליל ,ולמרבה המזל והפלא לא אירע דבר לדייריו ,שכנינו משכבר הימים.
אני מסופקת אם הדירה החדשה ,הנוצצת והמר ּווחת ,שקיבלו בתמורה לדירתם הקטנה והי ָׁשנה
הייתה פיצוי הולם על הטראומה שספגו כשפגע הטיל בביתם ש ּבֹו ישבו סגורים כמו כולנו
ב"חדר האטום".
כשנות דור לאחר מכן ,בזכות תכניות תמ"א שהגיעו להבשלתן ,נבנו ברחוב בתים רבי קומות
במקום הבתים האידיליים שעמדו בו פעם ,לפני חמישים שנה ויותר ,ועל חשבון שטחי הגינות
היפות שהשתרעו בין בית לבית .בזכות ה ִקרבה לכביש האיילון האמירו המחירים מעלה-מעלה,
וחל שינוי משמעותי ברמה החברתית-כלכלית של תושבי הרחוב – רבים מהם אנשי הייטק
צעירים ומצליחים שכביש האיילון הסמוך מוליכם היישר מדירתם אל משרדם ב"עמק הסיליקון"
של "הרצליה פיתוח".
היום ברחוב "דרך רחובות הנהר" ,ש ּבֹו ָׁשכנה דירתנו הראשונה ,כבר אין פוגשים את השכנים
אלא במעלית ,ול ִעתים רחוקות בלבד .גם כבר אין שומעים ברחוב "נידח" זה ,שהיה לשכונת
מגורים מרכזית ונחשקת ,את ציוץ הציפורים ואת שכשוך מי הנחל ,ובסוף הרחוב כבר אין פינות
מסתור לזוגות האוהבים.
ַּגג גיליון 39 47
