Page 44 - גג 47 16במאי
P. 44
לבין ילד השכנים המוזנח אורי .על געגועיו אליה הוא כותב ,ולצד זאת :על תחושת
דחיפות לצאת למסע:
עלי להתלבש .עלי לנסוע בזה הרגע [...].לא המתים יהללו יה [...] .עלי לנסוע.
הלילה .כרגע [...] .האם כבר אזל הזמן? האם הרוחות והגשם מתכוונים הפעם אלי?
] [...מחובתי להתלבש ולנסוע .יש דרך והיא פתוחה [...] .המחכה לא יגיע ,אדוני,
רק ההולכים יגיעו .לאן יגיעו .יש דרך וצריך לקום וללכת.(183) .
ומצד שני ,באותה הפסקה עצמה הוא מוסיף:
עייף וחולה האיש הכותב אליך .עליו להזריק לעצמו זריקה ,לבלוע את הגלולות
שלו ולשוב עכשיו בשקט אל מיטתו .די .בארבע שפות חרוטה הכתובת על כרכוב
כנסיית-הרובע בילדותי בוינה ,בארבע שפות הבטיחה הכתובת לכל איש ואשה כי
יש דרך חזרה .שקר אני אומר לך ,שקר וכזב )שם(.
באיזה מסע מדובר? מה משמעות החזרה? וכיצד הם מתקשרים אל הגעגועים?
במקום אחר )פריבך-חפץ (2014הצעתי לקרוא את כלל יצירתו של עוז כמסע של אבל
)במהלכו מתרחש מעבר בין השלבים השונים של תהליך עיבוד האבל( ,או לקראת אבל
)על רקע מלנכוליה מחמת עבודת אבל שכשלה(; כאשר הן ברמת העלילה של רבות
מיצירותיו של עוז והן על משמעות עצם הכתיבה עבורו ניתן ופורה לחשוב במושגים של
מסע אבל .למושג "מסע" יש שתי משמעויות :במשמעות מיידית הוא מכוון לתנועה של
אדם בחלל ובזמן ממקום למקום ,ובמובן מטפורי הכוונה לתהליך של שינוי פנימי בעמדות,
הכרות ,ומצבי נפש ותודעה; כאשר בבסיס המסע עומדת תחושת חסר המבקשת לה תיקון.
מסע מחייב קיומו של בית ) ,(domusשממנו יוצאים ואליו מקווים לחזור ,ולכן צידו השני
של מטבע הבית הוא עקרון השיבה; ואולם ,לעיתים השיבה איננה אפשרית עוד ,מפני
שהנוסע או הבית עברו שינוי מהותי במהלך המסע ,ולכן מצויות בז'אנר המסע גם
אפשרויות נוספות הנתפסות ברובן כסכנות המאיימות על הנוסע – אובדניות ,הישאבות
אל מקום זר ,והיוותרות בתנועה מתמדת .בהקשר של מסע האבל ,שיבה אל הבית
משמעה לרוב גם השלמתו המוצלחת של תהליך עיבוד האבל ויכולת לחיות בו עם
האבדן.
על רקע זה אני מבקשת בדברים הבאים להתמקד בגעגועים כליבת המסעות ביצירתו של
עוז ,ולדון בהם מפרספקטיבה של משולש היחסים בין הנפטר ,הנוסע והנשאר מאחור.
שכן ,אחד הפרמטרים שבאמצעותם ניתן לאפיין מסע הוא היחס בין הנוסע לנשאר בבית;
יחס זה עשוי ללבוש פנים שונות ,והוא עשוי להשליך על אופי המסע ועל סיכויי השיבה
וטיבה .כאשר מדובר במסע אבל ,מצטרף לכך מימד נוסף :היחס בין הנוסע לנפטר ,ובין
הנשאר לנפטר .שכן ,אף שלכאורה לא ייתכן קשר בין חי למת ,הרי כבר פרויד דיבר על
ההיאחזות במת שאיננה בהכרח ביטוי לחוסר יכולת להכיר במציאות; יש המדחיקים את
המת מחייהם )לפחות בתחילת הדרך( ,ויש שמלכתחילה מקיימים קשר חי עם המת שאבד
להם .להלן אתייחס תחילה ליחס בין הנוסע לנשאר ,לאחר מכן ליחס שבין הנוסע/הנשאר
ַּגג גיליון 42 47
