Page 49 - גג 47 16במאי
P. 49

‫על רקע זה‪ ,‬ניתן להבחין בין שני סוגי התייחסויות עיקריות של נוסעים במסעות‪-‬אבל‬
‫)כמו גם של הנשארים( כלפי מתיהם‪ :‬יש המדחיקים את המת מחייהם‪ ,‬ויש המקיימים קשר‬

                                                                         ‫חי עם המת שאבד להם‪.‬‬

‫רימונה ליפשיץ ממנוחה נכונה היא דוגמה מובהקת לאחרונים‪" .‬אלת השאול והצמיחה"‬
‫מכנה אותה בלבן‪" ,‬היודעת את שעתיד להתרחש והמקיימת קשר עם איתני‪-‬הטבע ועם‬
‫נשמות המתים"‪ ,‬כלומר עם בתה המתה‪ ,‬היא מקושרת לים שהוא "מקור החיים וסופם"‬
‫וגם לפטרה‪ ,‬עולם המתים )בלבן ‪ 1.(171-174 ,1986‬רימונה חושבת על בתה המתה‪,‬‬
‫קוראת לה בשם‪ :‬אפרת‪ ,‬מדמה נשים אפריקאיות מטפלות בה‪ ,‬שרה לה‪ ,‬אומרת לה לילה‬
‫טוב – התינוקת המתה נוכחת בחייה תמיד )‪ .(183 ,180-181‬היא אפילו מדברת עליה‬
‫באזני זרים כאילו הילדה חיה )‪ .(308‬גם באל תגידי לילה יש דמויות שהמתים נוכחים‬
‫באינטנסיביות בעולמם‪ .‬האחת היא דמות המשנה של בוזו‪ ,‬ששכל את אשתו ובנו התינוק‪,‬‬
‫והוא עסוק כל העת בפעולות הנצחה נוגעות ללב )תרם לזכרם ארון קודש‪ ,‬ומזגן לחדר‬
‫ההלבשה במגרש הכדורגל‪ ,‬וגם תלה בחלון הראווה של חנות הנעליים שלו תצלום שלהם‬
‫"במסגרת שחורה משובצת אלמוגים לנוי" )‪ .((132 ,63‬גם אברהם ארבייטו‪ ,‬אביו של‬
‫תלמידה המת של נועה‪ ,‬הוא מן הזוכרים – בנו המת "כל הזמן הוא נוכח ]‪ [...‬כאילו לא‬
‫אבד לי אלא בדיוק להיפך‪ ,‬דווקא בא אלי עכשיו מרחוק להיות עמי ולהשתתף בכאב‪ .‬לא‬
‫זכרו‪ ,‬לא המחשבות עליו‪ ,‬כי אם הוא‪ [...] .‬נוכח‪ ;(38 ) ".‬גם את פקודו שנהרג שנים רבות‬

                           ‫לפני כן הוא זוכר‪ ,‬אותו ואת הרגלו לקרוא בחוברת תווים )‪.(177‬‬

‫אבל יותר מכל יצירותיו של עוז‪ ,‬הרומן אותו הים "'מביא מתים'; ולא רק מביא אותם‬
‫אלא גם מדבר אליהם בלשון נוכח"‪) .‬קרטון‪-‬בלום ‪ .(175 ,2000‬ריקו חושב על אמו המתה‬
‫נדיה‪ ,‬מחפש אחריה‪ ,‬מזכיר אותה במכתביו‪ ,‬שומע את קולה חוזר אליו במערות טיבט;‬
‫הוא חש בנוכחותה של אמו‪ ,‬שומע אותה מדברת אליו ועושה כדבריה )‪,(49 ,34 ,61‬‬
‫ובעיקר – מנהל איתה דיאלוג ישיר בקטע ששמו מדבר בעדו‪" :‬סטאבט מאטר" )‪.(80-81‬‬
‫גם אביו‪ ,‬הנותר בבית‪ ,‬מקיים קשר חם והדוק עם אשתו המתה‪ :‬הוא מתבונן בתצלומיה‪,‬‬
‫חש בצילה המלווה אותו )שלעיתים מתגלם לו כציפור(‪ ,‬שר משיריה ומבלבל אותה עם‬
‫בטין ידידתו‪ ,‬אפילו הולך פעמיים ל"מביא מתים" שיחיה עבורו את נדיה לרגעים‬
‫)ובשנייה אומר‪" :‬הפעם הזאת ‪ /‬לא ירפה‪ .‬ילך אחריה עד קצווי" ) ‪ ;((50‬ובעיקר מדבר‬
‫איתה לאחר מותה‪ ,‬ואפילו מאשים אותה בנדודי ריקו בנם )‪ .(167‬גם עוז עצמו פונה‬

    ‫ברומן להוריו המתים ומדבר אליהם בדיבור ישיר‪ ,‬ואמו מצידה משיבה לו )‪.(130 ,114‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬לא רק השכולים – הנוסעים והנשארים – זוכרים את המתים‪ .‬גם עזריה ממנוחה‬
‫נכונה‪ ,‬שפגש ברימונה ויונתן לאחר מות בתם‪ ,‬זוכר ומזכיר למי ששכח או הדחיק‪" :‬אתם‬

                      ‫אולי כבר שכחתם שהיתה לרימונה ויוני תינוקת‪ .‬אפרת‪ .‬ומתה" )‪.(300‬‬

‫‪ 1‬בלבן גם עומד על כך שרימון הוא מסמליה של פרספונה‪ ,‬בתה של אלת האדמה שנחטפה לשאול וחיה מחצית השנה‬
                                                                              ‫שם ומחצית השנה על פני האדמה‪.‬‬

                                    ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪47 47‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54